קו מנחה: אתיקה בהנחית קבוצות בסדנאות - חלק ב
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

קו מנחה: אתיקה בהנחית קבוצות בסדנאות - חלק ב 

מאת    [ 20/05/2008 ]
מילים במאמר: 1098   [ נצפה 3850 פעמים ]

 
 
* מאמר זה נכתב על בסיס ידע וניסיון מצטבר בהנחיה, הוראה והדרכה מקצועית ועסקית של מנחי סדנאות, מתוך הכרות עמוקה עם מאפייניו הייחודיים של עסק בעל מוצר סדנאי ומתוך צורך שעולה מהשטח במודל חשיבה על ההיבטים האתיים בהנחיה.

*************************************************

ב. למי אני מחוייב/ת?
השאלה למי אני מחויב עולה אל נוכח המורכבות של המערכת, כך שבדומה למדרג הערכי רצוי וראוי לנקוט עמדה גם בקדימויות לגבי - למי אני מחויב? לכל בחירה יש משמעויות על ההתנהלות בטווח הקצר ובטווח הארוך. כל בעל מקצוע מגבש לעצמו את הדרך וההשקעה לאור החלטות על סיפוקים במסגרת טווח הזמן. התהליך הקבוצתי, במיוחד בארגון, מציב את המנחה מול צרכים ומטרות סותרים התובעים סיפוק, וסתירות בינם לבין המטרות המוצהרות, כך שנוצרים מסרים מורכבים המכילים חלקים מודעים ולא מודעים בו זמנית. חוסר מודעות למנגנונים ותהליכים עלול להוביל את בעל המקצוע למחויבות לצרכים שלו, אותם אלה שהוא לא מודע להם, המפעילים אותו על חשבון המחויבות לערכים מקצועיים או למטרות בגינן הוזמנו לתהליך. לכן, כדי להפעיל את התהליך באופן מיטבי, אחרי שבירר כיצד פועלים המנגנונים הללו, על המנחה לנקוט עמדה בהקשר להפעלתם, וליצור לעצמו קו מנחה בהפעלתם אל נוכח כל אחד מהגורמים עמם הוא מקיים יחסי סמכות: הספק (המנחה עצמו), המקצוע, הלקוח והצרכן.

הספק
הקשר הראשון והמיידי של המנחה הוא עם עצמו, עוד בטרם בחר לעסוק בהנחיה. יחסי הסמכות שלו עם עצמו באים לביטוי בלגיטימציה הפנימית.
בהיותו נותן שרות, המנחה או הארגון מטעמו הוא פועל כשכיר או כפרילנס, הוא ספק המספק את "מרכולתו" ללקוח ולצרכנים. הנחת המוצא היא שמתקיים קשר הדוק בין ה'אני' האישי, ה'אני' המקצועי, ה'אני התפקידי' וה'אני' העסקי' (העסק שמעסיק אותו או העסק שבבעלותו, המחויב בין היתר גם לרווחים כלכליים כדי להצדיק את קיומו). ניתן להבחין, לפחות לכאורה, כי הערכים של כל אחד מהמרחבים הללו לא בהכרח עומדים בהלימה. בכך עשויה להיווצר חוויה של סתירה פנימית, שהמדרג הערכי הוא הכלי בעזרתו ניתן להתמודד איתה.
קבלת ההחלטות של המנחה במסגרת התהליך היא בעלת הבטים רגשיים, מקצועיים, שיווקיים וכלכליים, וכפי שראינו, מתקיים ביניהם קשר גומלין, לכן נמצא שהמנחה מונע גם מצורך להצליח, להפגין פעילות עסקית ומקצועית, להיות משמעותי, לחוש תחושת ערך, להשפיע, צרכים שהוא מחויב לתת להם מענה. מאפיין מעניין הוא שלעיתים נמצא שלדחף לענות על הצרכים הללו נלווה פחד מסיפוקם, כך שבאופן לא מודע הוא נמצא מחויב גם לדחף וגם לפחד בו זמנית.

המקצוע/הענף
ההנחיה היא המקצוע בו בחר המנחה כחלק מהווייתו, הוא מלווה אותו עוד בטרם יצא להציע את מרכולתו. יחסי הסמכות עם ובתוך הענף המקצועי, מתקיימת בתוך מערכת תחרותית. האופן בו מנהל עצמו בעל המקצוע בתוך התחרות משפיע על האופן בו נחווית הסמכות המקצועית שלו. הפחתת ערכם של עמיתים מתחרים מקבעת נורמה של חוסר הכרה במקצוע ומעילה באמון שהציבור נותן בסמכות המקצועית ו"כורתת" את הענף עליו הוא יושב, שכן מערכת יחסי הסמכות בין אנשי מקצוע לבין המקבלים ממנו שרות מקצועי נהנית מקרדיט הנובע מהכרה מראש בסמכותו המקצועית. הסמכות המקצועית מתבססת על הכרה ציבורית בעובדה שהיא מבוססת על ידע ומיומנויות הנרכשים במוסדות להשכלה גבוהה ובניסיון וידע מצטבר. מאדם בעל סמכות מקצועית מצופה לנהוג בסמכותו בכבוד ובאופן אתי. מעצם העובדה כי המנחה, כבעל מקצוע, מהווה סמכות מקצועית הרי הוא מחויב לעצב לעצמו תודעת תפקיד ההולמת את האחריות המקצועית במסגרת האתיקה והתפקיד שלקח על עצמנו ביחסי הגומלין, כפי שהוגדרו על ידי אופי ומהות העסקה.

הלקוח
הלקוח הוא הארגון שקבל החלטה "לקחת" את מרכולתו של המנחה, לאחר שמצא בה ערך, גם במובנו כ- value, וגם במובנו כ- worth. התקשרות עסקית מבוססת על הבעת עניין בפוטנציאל הגלום בהבטחה שמביא עמו המנחה, עוד בטרם החל התהליך, פוטנציאל המגולם, בין היתר, גם בערכים כלכליים (כסף). מבחינת הארגון, המנחה הוא מעין כלי באמצעותו הוא מקדם תהליך שמטרתו לתרום, בעקיפין או במישרין, לתפוקותיו ולקדם את ערכיו. הערכים של הארגון משמשים עבורו כציר מארגן ומאפיינים את ייחודיותו. המפתח לשיתוף פעולה בין המנחה לארגון טמון בחתירה למטרות הארגון, העומדות בהלימה עם מטרותיו של המנחה, באמצעות כלי ההנחיה שבידי המנחה, ולאור ערכים משותפים של הארגון והמנחה. הערכים המשותפים מהווים גורם מאחד ותחושת שייכות והזדהות המייצרת מחויבות אישית ורגשית ואחידות בהתנהגות ובמסרים פנימה והחוצה. ההתקשרות המקצועית מושתתת על אמון הדדי. באווירה של יחסי אמון יכול הארגון המזמין להיחשף ולבטא את צרכיו וחולשותיו. הוא מצפה לכבוד לפרטיותו ולסיכון שהוא נוטל על עצמו, מתוך אמונה והנחה שהמנחה לא יפעל לרעתו (ידע הוא כוח...). מכאן, מתקיימת ציפייה שהמנחה יהיה מחויב לייצג את הארגון למענו הוא פועל בכבוד ולפעול למען מטרותיו. האתיקה עוזרת לשני הצדדים להגדיר את 'גבולות הגזרה' באופן בו לא יופר האמון ההדדי ובכך היא מגנה על שניהם.
יחסי הסמכות המתקיימים בין הארגון לבין המנחה מתנקזים לקשר בינו לבין בעל התפקיד בארגון, שהזמין את השרות. הוא מייצג את סמכותו של הארגון והוא בעל הכוח לעצור או לחדש את ההתקשרות המקצועית. לשניהם ישנה השפעה מרובה על התהליך בקבוצה המתקיימת במסגרת הארגון. לכן, המורכבות ביחסי הסמכות מחייבת מודעות למנגנונים הדינמיים והסכמות לגבי גבולות האצלת סמכותו של הארגון למנחה. בהעדר הסכמות עשוי המנחה למצוא את התהליך הקבוצתי מושפע ממנגנונים של שבירת סמכות, כפל סמכויות, או גזילת סמכות שבתהליך מקביל עלול לחלחל לתוך הקבוצה.

הצרכן
הצרכן הוא מי שצורך את מרכולתו של המנחה, ובמקרה שלנו, הוא מורכב מהישות הקבוצתית המונחית בארגון והמשתתפים בה. במקרה זה הצרכן אינו שותף בהחלטה של הלקוח ובעיצוב העסקה בינו לבין הספק.
א. קבוצה
יחסי הסמכות בין הקבוצה כישות למנחה מטרתם, בתהליך הקבוצתי, להגדיר את המרחב הפוטנציאלי, הבא לביטוי ב-setting בתוכו צומחת הקבוצה. הדילמה העיקרית המלווה את המנחה בתוך התהליך היא מחויבות העומדת לעיתים בסתירה - לצמיחת הקבוצה כישות ולצמיחתם של המשתתפים או לאחד מהם.
ב. המשתתפים בקבוצה
ההשתתפות בקבוצה המתקיימת בארגון, במידה מסוימת, נכפית על חבריו. לעיתים החוויה היא של "צרכן בעל כורחו" המייצר הגנות, שמהיבטים רבים הן בעלות טעם ונובעות מהקונטקסט ("אני עומד להחשף בפני אנשים איתם יש לי יחסי כוח וסמכות", "עומדים להחשף פה תכנים שעלולים לאיים על מעמדי, קידומי או משרתי", "לא מתאים לי לעורר שדים רדומים באישיותי, כל שכן לא בפורום הזה").
בסיטואציה הקבוצתית המשתתפים משחזרים את יחסי הסמכות המוקדמים שלהם מבלי להיות מודעים לכך. הסיטואציה הקבוצתית מציפה מידה של חרדה הגורמת להפעלת מנגנוני הגנה ושחזור דפוסים עמוקים. החומרים הרגשיים הללו, חשופים בפני המנחה. בכך, יש בידיו מעין מקור מידע המדווח על היבטים רבים באישיותו של המשתתף. המידע הזה הנו כוח ששימוש ראוי ואתי בו עשוי להעניק למשתתף חווית העצמה, בדיוק באותה מידה שהוא עלול לכונן אצלו חוויה שלילית.

לסיכום,
באין הגדרה מוסכמת של המקצוע והמקצועיות, באין קוד אתי מוגדר ומוסכם, ב"שוק" בו אין סמכות מקצועית המאשרת את מקצועיותו של המנחה (בדומה ללשכת עורכי הדין או המועצה האקדמית), ואת מוסדות הכשרתו, הרי תפיסת התפקיד הסובייקטיבית של כל מנחה מגדירה אותו ומעצבת עבורו את תודעת התפקיד והאתיקה המקצועית, המדרג הערכי וסדרי הקדימויות של המחויבות שלו, במקרה של סתירה. מכאן, אולי מחויבותו העיקרית של המנחה היא ליצור לעצמו הגדרה בהירה של האתיקה לאורה הוא פועל, לפעול מתוך מחויבות מלאה אליה ולתקשר אותה במסגרת פעילותו המקצועית, על ערכיה ודרכי פעולתה, ובכל פעילות מקצועית להגדיר אבחנה ברורה בין גבולות התפקיד, גבולות המנדט שניתן לו במסגרת העסקה, וגבולות היכולת שלו.
בת-חן שפירא: עסקי הדרכה והדרכת עסקים, מוזה - בית לעסקים
http://www.bemooza.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב