מעלת השלום.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מעלת השלום. 

מאת    [ 02/05/2008 ]
מילים במאמר: 948   [ נצפה 3287 פעמים ]

 
 

אבות ו משנה יא: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ואומר ה' ימלוך לעולם ועד. ע"כ. כיצד מכבדת הבריאה את הקב"ה. העולם כולו משמש מעין גילוי והגשמה של כבודו יתברך. חידושו של עולם הזה הוא במצבו החברתי. העולם מהווה מסגרת אידיאלית ויחידה, המאפשרת יצירת חברה חיובית:

תהלים: שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד: כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו: כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה יקוק את הברכה חיים עד העולם: 'הנה מה טוב ומה נעים', מה יש טוב ונעים במציאות – 'שבת אחים גם יחד'. 'כי שם צוה ה' את הברכה – חיים עד העולם'. עוקצין ג משנה יב: אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקדוש ב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום: רמב"ם מגילה וחנוכה ד: גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. ע"כ. אור שמח: נ"ב. גיטין דף נ"ט ע"ב כל התורה כולה מפני דרכי שלום היא דכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום:

חז"ל הפליגו טובא, בגודל מעלת השלום. שלום מוביל לברכה וברכה לשלום. יתרונות הללו לא יימצאו בשום עולם אחר. רק בארץ החיים. הרוע שבעולם הוא רקע הטוב שבו. הרוע כרקע אינו רע אלא אדרבה שהוא טוב מאוד. הסכנה היא כאשר הרקע הופך לבמה ומרכז והנוף לעיקר ומטרה.

'דרכי שלום' היינו 'דרך ארץ'. אין 'דרך ארץ' אלא ב'ארץ' החיים. בעולם הזה ישנם שני פנים. שני צדדים. צד אחד טוב מאוד וצד שני רע מאוד:

אבות ד משנה יז [יח] הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה: ברכות יז, א: מרגלא בפומיה דרב: [לא כעולם הזה העולם הבא], העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, שנאמר: ויחזו את הא-להים ויאכלו וישתו. תלמוד בבלי מסכת שבת פרק ט - אמר רבי עקיבא: ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה! וכו'. אמר לפניו: רבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה - אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה - לא יהיה לך אלהים אחרים, בין הגויים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה - זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה - לא תשא, משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה - כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנב, קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר ה' אדנינו מה אדיר שמך וגו' ואילו תנה הודך על השמים - לא כתיב וכו'. ויקרא רבה (מרגליות) פרשה ט: בר קפרא אמר גדול שלום מה אם העיליונים שאין בהן לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות ולא מצות ולא דבבות ולא מחלוקת ולא עין רעה צריכין שלום, עושה שלום במרומיו, התחתונים שיש בהן כל המידות הללו על אחת כמה וכמה. ע"כ.

שני פנים הללו, מיתלי תליין אלה באלה. הטוב המיוחד שבעולם הזה, אינו אלא בעקבות הרוע הגדול שבכאן. אין ברכה גדולה משלום. 'ראש דברך אמת' אבל התכלית היא השלום. 'האמת והשלום אהבו'. אין שלום בלי אמת, אך אין האמת אלא אמצעי ומסגרת. תורת משה היא תורת אמת ותכליתה השלום, כלשון רמב"ם הנ"ל. 'שלום' היינו ביחסי חברה תקינים והשלמת הניגודים והקצוות. חיים טובים הם דווקא בחיים של שלום. 'דרך ארץ' או 'דרכי שלום' מהווה הגדרת כל התורה כולה.

בכן בא גילוי כבודו יתברך, באופן נעלה ומושלם ביותר, שאין כדוגמתו בשום מציאות אחרת. 'שמו של הקב"ה קרוי שלום' משום שבשלום מתבטא גילוי כבודו בשלמות:

חגיגה טז, א: דרש רבי יהודה ברבי נחמני, מתורגמניה דריש לקיש: כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות: בקשת, ובנשיא, ובכהנים. בקשת - דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה', בנשיא - דכתיב ונתת מהודך עליו. המסתכל בכהנים בזמן שבית המקדש קיים, שהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש. רש"י: ומברכין את העם בשם המפורש - שהשכינה שורה על קשרי אצבעותיהם. ע"כ. רש"י פרשת יתרו: בכל המקום אשר אזכיר את שמי - אשר אתן לך רשות להזכיר שם המפורש שלי, שם אבוא אליך וברכתיך אשרה שכינתי עליך מכאן אתה למד שלא ניתן רשות להזכיר שם המפורש אלא במקום שהשכינה באה שם, וזהו בית הבחירה. שם נתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים לברך את העם:

ברכת כוהנים היא של שלום. ממילא יש שם הופעת שכינה ממש. לפיכך המסתכל בכוהנים עיניו כהות, דומיא דהמסתכל בקשת ובנשיא. בכל מצב של שלום מתגלה שכינה. מידה זו, אין עיקר מקומה אלא בעולם הזה.

במקום אחר ביארנו את אשר אמרו בספרי במדבר פיסקא מב: גדול השלום ששם שנכתב בקדושה נמחה על המים מפני שלום בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. ע"כ. כי טעם הדבר הואיל ו'שמו של הקב"ה קרוי שלום', נמצא שעל ידי ותחת מחיית 'שם שנכתב בקדושה' נהיה שם אחר: 'ויקרא לו ה' שלום'. גדול שם השלום מ'שם שנכתב בקדושה', כי השלום הוא בחיים ממש: 'בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו' ולא דמי ל'שם שנכתב בקדושה' שאינו אלא בכתב.

משה הרשברג משמש יושב ראש ארגון 'לרעך'. 'לרעך' נוסד על מנת להעמיק בערכי המסורת היהודית, שבכתב ושבעל פה. ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה. סוד האמונה, החברה והיצירה הוא סוד החיים. לכל תגובה או שאלה בענייני יהדות ותורה, ניתן לפנות אל הכותב, בדואר אלקטרוני: shki@bezeqint.net
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב