על רוח הקודש בישראל.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

על רוח הקודש בישראל. 

מאת    [ 01/05/2008 ]
מילים במאמר: 2101   [ נצפה 3940 פעמים ]

 
 

עבודה זרה כ, ב: ת"ר: ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. מכאן א"ר פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי [קדושה, קדושה] מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי [חסידות, חסידות] מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, וחסידות גדולה מכולן, שנאמר: אז דברת בחזון לחסידיך. ופליגא דרבי יהושע בן לוי, דא"ר יהושע בן לוי: ענוה גדולה מכולן, שנאמר: רוח ה' א-להים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים, חסידים לא נאמר אלא ענוים, הא למדת שענוה גדולה מכולן.

רש"י: ונשמרת מכל דבר רע - וסמיך ליה כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי כך. תורה - על ידי שעוסק בה ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה ונשמר. זריזות - [זריז] ונשמר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו כי הכא דאינו מהרהר לבא לידי טומאה. זהירות - כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל והכי אמרינן בכל הבשר בשחיטת חולין מאי לאו דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא. נקיות - נקי באין חטא. פרישות - אף מדבר המותר פורש להחמיר על עצמו. טהור - צח מלובן ועדיף מנקי. לידי רוח הקודש - להשרות עליו שכינה. אז דברת בחזון לחסידיך - ולא נאמר ליראיך ולענויך. ע"כ.

יש לציין שבעצם, מעלת רוח הקודש היא שאיפתו העיקרית של ישראל. היהודי חש שללא רוח הקודש, אין טעם בחייו. הוא נשאר גס וחומרי 'ומותר האדם מן הבהמה אין'. כל בקשותיו, דרישותיו, חיפושיו, תפילותיו ותקוותיו, מכוונות למדרגה זו. ברור, שלרוח הקודש, דרגות רבות ועצומות. עיין בדברי הרמב"ם בשמונה פרקים ובמורה הנבוכים וכן באיגרת חזון איש על אודות הגר"א ועוד. ודאי גם שלעולם יש רוח הקודש בישראל, שכן בלא זה, חס ושלום אין לו חיות. אף קיום העולם כולו תלוי בזה. השאלה היא רק באיזו מידה היא מופיעה, מצויה וקיימת.

סולמו של רבי פינחס בן יאיר הנ"ל מלמד עוד, שאין אפשרות לביטול, עקירת ותיקון היצר אלא על ידי רוח הקודש. 'ונשמרת מכל דבר רע' מכאן אמר רבי פינחס בן יאיר שתורה מביאה עד לידי רוח הקודש, רוצה לומר, שרק באופן זה, יכול להישמר לגמרי 'מכל דבר רע'.

ירמיהו: כה אמר יקוק אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו: כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יקוק עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יקוק: משלי: שקר החן והבל היפי אשה יראת יקוק היא תתהלל: ספר קול אליהו לגר"א: בפסוק ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה. הנה שלמה המלך ע"ה אמר בסוף משלי, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל, ובאמת מצינו גבי האמהות אשר נשתבחו בחן וביופי וגם ברבקה כתיב והנערה טובת מראה מאד, וצריך לומר דהפירוש בפסוק כך הוא שקר החן והבל היופי היינו כשהן בלתי יראת ה', והם כנזם זהב באף חזיר אבל אשה יראת ה' היא תתהלל רוצה לומר דגם החן והיופי תתהלל, ועל דרך זה יש לפרש גם כן הפסוק אל יתהלל חכם בחכמתו וגבור בגבורתו וכו' כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי דבפסוק זה רבו הדקדוקים אבל לפי הנזכר לעיל יש לומר דהפירוש כך הוא שאין להתהלל בחכמה ובגבורה ובעשירות לבד אלא בזאת יתהלל רוצה לומר בכל אלה תתהלל כשישכיל וידוע אותי בהן דהיינו שידע איך להתנהג בהעשירות ובהגבורה ובחכמה שהכל יהיה כוונתו לשם שמים. (דרך אבות מהרה"ג מהר"ם נכד הרב אברהם אחי הגר"א זצ"ל):

משמעות הדברים לפי דרכינו היא שכל המעלות העולמיות, הן הגבריות כגון חוכמה גבורה ועושר, והן הנשיות כגון חן ויופי, אין יתרון להן אלא בתוספת רוח הקודש. רוח הקודש מהווה נשמה לכל אלה ונותנת בהן חיות.

גם גאולתן של ישראל, תלויה במידה זו. בזמירות ליום השבת וכן במחזור ויטרי סימן קצה: דרוש נוי ואולמי. ואות ישע עשה עמי. נטע שורק בתוך כרמי. שעה שוועת בת עמי: עיין מה שביאר בעל חפץ חיים ז"ל, במהות נטיעה זו. נראה שהכוונה היא לעניין זה. הופעת רוח הקודש בישראל, מהווה ראשית צמיחת ישועתו:

ספר המצוות לרמב"ם הקדמה למניין המצוות: וידוע גם כן שהנבואה והמלוכה כבר נסתלקו ממנו עד שנסור מן העונות שאנחנו מחזיקים בהם ויכפר לנו וירחמנו כמו שייעדנו ויחזירם לנו. כמו שאמר בחזרת הנבואה והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם. ואמר בחזרת המלך והממשלה ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם.

רמב"ם מלכים יב: יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו', ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים, ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכו'. ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

אגרות הרמב"ם - אגרת תימן: אבל אמתת העת על בוריה אינה מודעת אבל יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאת קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו והוא קבל הדבר וכן הדבר עד תחלת הגלות של ירושלים. כמו שנאמר וגלות החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלות ירושלים אשר בספרד ירשו את ערי הנגב. וביאור הדבר שבנבואת בלעם רמז שתחזור הנבואה לישראל אחר שתפסוק מהם וכו'. ועל העניין הזה קבלנו שזה שאמר בלעם כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל. יש בו סוד שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת ותחזור הנבואה לישראל ואז יאמרו להם הנביאים מה פעל א-ל כו'. ולפי ההקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת כו' ליצירה ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח שנאמר ונבאו בניכם ובנותיכם וגומר.

יבמות סג, ב: אמר רבי אסי: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שנאמר: כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. רש"י: גוף - פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות. שנאמר כי רוח מלפני יעטוף - הגאולה ונשמות שאני עשיתי. יעטוף - לשון עכבה כדכתיב והיה העטופים ללבן ורישיה משתעי בגאולה כי לא לעולם אריב וגו'. ע"כ. וכן בשאר מקומות. זאת אומרת שהגאולה תלויה ברוח מלפני השם. 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף', משום ש'נשמות אני עשיתי' ונשמות או רוחות הללו, הן הן שורשי רוח הקודש.

ספרי במדבר פיסקא קנז: ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה וכו' ר' יאשיה אומר שהיה אומר דבר בשם אומרו כענין שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. אבות ו: הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי: מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ב הלכה טו: ר' אליעזר בן יעקב אומר כל הנותן שלום לרבו חייב מיתה, ר' אליעזר בן דהבאי אומר כל הנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום לרבו, והאומר דבר שלא שמע מפי רבו, והחולק על ישיבתו של רבו, גורם לשכינה שתסתלק מישראל, וכל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. מגילה טו, א: ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר: ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. ע"כ.

תלמוד בבלי מסכת מגילה פרק א - מגילה נקראת: אמר רב יהודה אמר שמואל: אסתר אינה מטמאה את הידים. למימרא דסבר שמואל אסתר לאו ברוח הקודש נאמרה? והאמר שמואל: אסתר ברוח הקודש נאמרה! - נאמרה לקרות ולא נאמרה ליכתוב כו'.

1. תניא, רבי אליעזר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר ויאמר המן בלבו.

2. רבי עקיבא אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה.

3. רבי מאיר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר ויודע הדבר למרדכי.

4. רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר ובבזה לא שלחו את ידם.

5. אמר שמואל: אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר קימו וקבלו - קימו למעלה מה שקיבלו למטה וכו'.

6. רב יוסף אמר, מהכא: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים.

7. רב נחמן בר יצחק אומר, מהכא: וזכרם לא יסוף מזרעם.

שם: שבע נביאות מאן נינהו? שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר כו'. אסתר - דכתיב ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות, בגדי מלכות מיבעי ליה! אלא: שלבשתה רוח הקדש. כתיב הכא ותלבש וכתיב התם ורוח לבשה את עמשי וגו' וכו'. ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות, בגדי מלכות מיבעי ליה! - אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: מלמד שלבשתה רוח הקדש, כתיב הכא ותלבש וכתיב התם ורוח לבשה את עמשי. ע"כ.

מכל זה יש להבין שמידת אסתר של אמירת דבר בשם אומרו, קשורה ותלויה במידת רוח הקודש שלה. האומר דבר בשם אומרו, אינו סומך על עצמו: משלי: בטח אל יקוק בכל לבך ואל בינתך אל תשען וגו': עצם התלות בשם אומרו, משמש יציאה מעולמו הקטן ואחיזה בעולם הרוח והשם. מכאן לסוד תורה שבעל פה כולה: משנת רבי אליעזר פרשה יג: ואף הקב"ה כורת ברית עם ישראל שלא תשתכח תורה שבעלפה מפיהן ומפי זרען עד סוף כל הדורות, שנ' ואני זאת בריתי אותם, ואני זאת בריתי אותם אמר יקוק רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יקוק מעתה ועד עולם, ולא כת' ממך, אלא מפיך [ומפי זרעך] ומפי זרע זרעך אמ' ייי מעתה ועד עולם. ע"כ. מושג השם כמו 'בשם אומרו', מתקשר לשם הנכבד והנורא. בעל שם טוב הוא בעל רוח הקודש משום ששם קיים מעבר לגבולות הגופניות ומתייחס ל'שם שמות בארץ'.

בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה ע: וירא והנה באר בשדה וגו' ר' חמא בר' חנינא פתר בה שת שיטין וכו' ד"א וירא והנה באר בשדה זו ציון, והנה שם שלשה עדרי צאן אילו שלש רגלים, כי מן הבאר ההיא ישקו שמשם היו שואבין רוח הקודש, והאבן גדולה זו שמחת בית השואבה, אמר ר' הושעיא למה היו קורין אותה שמחת בית השואבה שמשם היו שואבין רוח הקודש, ונאספו שמה כל העדרים באים מלבוא חמת עד נחל מצרים, וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן שמשם היו שואבין רוח הקודש, והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה מונח לרגל הבא. ד"א וירא והנה באר בשדה זה ציון, והנה שם שלשה עדרי צאן אילו ג' בתי דינין דתנינן שלשה בתי דינין היו שם אחד בפתח הר הבית אחד בפתח העזרה ואחד בלשכת הגזית, כי מן הבאר ההיא וגו' שמשם היו שומעין את הדין, והאבן גדולה זה בית דין הגדול שבלשכת הגזית, ונאספו שמה כל העדרים אילו בתי דינין שבארץ ישראל, וגללו את האבן שמשם היו שומעין את הדין, והשיבו את האבן שהיו נושאין ונותנין עד שמוציאין את הדין על בוריו. ד"א וירא והנה באר בשדה זה ציון, והנה שם שלשה עדרי צאן אילו ג' מלכיות הראשונות, כי מן הבאר ההיא וגו' שהעשירו מן ההקדישות הצפונות בלשכות, והאבן גדולה זו זכות אבות, ונאספו שמה כל העדרים זו מלכות הרשעה שמכתבת טירוניה מכל אומות העולם, וגללו את האבן שהעשירו מן ההקדישות הצפונות בלשכות והשיבו את האבן לעתיד לבוא זכות אבות עומדת. ד"א וירא והנה באר זו סנהדרין, והנה שם שלשה עדרי צאן אילו ג' שורות שלתלמידי חכמים שהיו יושבין לפניהם, כי מן הבאר וגו' שמשם היו שומעין את ההלכה, והאבן גדולה זה מופלא בית דין שמסיים את ההלכה, ונאספו שמה כל העדרים אילו התלמידין שבארץ ישראל וגללו את האבן שמשם היו שומעין ההלכה, והשיבו את האבן שהיו נושאים ונותנין בהלכה עד שמעמידין אותה על בוריה וכו'. ר' יוחנן פתר לה בסיני וירא והנה באר בשדה זה סיני, והנה שם שלשה עדרי צאן כהנים לוויים וישראלים, כי מן הבאר ההיא וגו' שמשם שמעו עשרת הדיברות, והאבן גדולה זו שכינה, ונאספו שמה כל העדרים ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכוס מש' ר' שמעון שאילו היו שם ישראל חסירים עד אחד לא היו כדיי לקבל את התורה, וגללו את האבן שמשם שמעו עשרת הדיברות, והשיבו את האבן, אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם.

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב): ואדוננו הקדוש מרנא ורבנא טוביהו בן כבוד רבינו הקדוש ר' אליעזר זצ"ל שמע מן אביו, וירא והנה באר בשדה, זו תורה. והנה שם שלשה עדרי צאן, אלו משה אהרן ומרים, שבזכותן ניתנו ג' מתנות טובות לישראל. המן בזכות משה, ענני כבוד בזכות אהרן, הבאר בזכות מרים. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים, אלו ישראל שקבלו התורה להגות בה יומם ולילה. והאבן גדולה על פי הבאר, אלו הקושיות שבכל ענין וענין. ונאספו שמה כל העדרים. אלו תלמידי חכמים, וגללו את האבן מעל פי הבאר, שמוציאין הקושיות ממנה, ואח"כ והקשו את הצאן, אלו ישראל שנקראו צאן, שנא' ואתן צאני צאן מרעיתי. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה, שאומרים דבר בשם אמרו וכו'. ע"כ. כאן גם כן רואים את הקבלת, השוואת והתאמת, אמירת דבר בשם אומרו לרוח הקודש. על הגדרת מהות רוח הקודש במאמר הבא, אם ירצה השם.

משה הרשברג משמש יושב ראש ארגון 'לרעך'. 'לרעך' נוסד על מנת להעמיק בערכי המסורה היהודית, שבכתב ושבעל פה. ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה. סוד האמונה, החברה והיצירה הוא סוד החיים. לכל תגובה או שאלה בענייני יהדות ותורה, ניתן לפנות אל הכותב, בדואר אלקטרוני: shki@bezeqint.net
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב