חשיבה חדשה 

"חשיבה חדשה" זאת אומרת, כל היחס שיש לנו כלפי הלא נודע, כלפי העולם, כלפי גן העדן והגיהינום,... אנחנו צריכים ממש למחוק את הכל'

כל הדברים האלה הם הבל הבלים, שקר מוחלט. כל זה ציור שלנו בלבד, ואין בזה שום ממשיות ואמת.

מה שיש וקיים זה כוח שהוא הפוך מהטבע שלנו, כוח הנתינה, ההשפעה והאהבה. כדי להשיג את התכונה הזאת של השפעה ואהבה, אנחנו צריכים לעבוד. היא השולטת בכל המציאות, וגם מעל המציאות שלנו. כל השפעתה עלינו כבני אדם הקיימים בבועה הזאת, שנקראת "העולם הזה", וכל המטרה שלה, היא להביא אותנו להכרתה, לפי חוק השתוות הצורה, לפי הכלל שההתקרבות היא לפי התאמת התכונות.

אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, מזה ששולט בנו היום כוח הקבלה האגואיסטי, שהוא לטובת עצמי בלבד, בהכרה ובתת ההכרה, בכל הרמות, בכל הכיוונים, שהוא "האני", לצורה ההפוכה, ואז הוא נדמה לאותו כוח ההשפעה והאהבה, לאותה הנתינה הגדולה שקיימת מעבר לתחום הקליטה שלנו, לזה אנחנו צריכים להשתוקק.

האדם שבנו, הוא לא העיסוק בשאלות על איך אנחנו חיים, ואיך אנחנו יכולים לחיות טוב יותר, שזה גם לא רחוק מהחיות, אלא האדם שבנו, הוא אותה הנטייה להידמות לאותה תכונת ההשפעה והאהבה, שקיימת מחוץ לטבע שלנו.

"מחוץ לטבע שלנו", לא מורה על מרחק מאיתנו, אלא הכוח הזה קיים כאן ועכשיו ונמצא בכל מקום, אבל אנחנו לא מגלים אותו ולא מרגישים אותו, מפני שהוא הפוך מהתכונות שלנו. אבל הוא היסוד של כל הטבע. ולכן, בכך שאנחנו מכירים אותו, אנחנו מגיעים להבנה, ולהרגשה של מה היה, הווה ויהיה, מה הסיבה לכל, ומה הסוף לכל.

הטכניקה היא להתקרב על ידי החיבור. ולכן התכונה הראשונה שאנחנו צריכים לפתח בינינו, היא תכונת החסד. 

החסד הוא, שאני משתתף בפנימיות של כל אדם ואדם, כאילו אני נמצא עם עצמי. משתדל להרגיש אותו כמו שאני מרגיש את עצמי, בטוב וברע. אני משתדל להבין את החולשות שלו, ואת כל התכונות, גם הטובות וגם הרעות כאחד, באשר הוא שם, האדם בתוך עצמו, ומשתדל עד כמה שאפשר להתקרב אליו ולקרב אותו.

האנשים שיש להם נטייה כזאת, של חסד, נטייה להתחבר ביניהם כדי לגלות בחיבור הזה את כוח ההשפעה, כך הם צריכים לעשות. זאת אומרת, הם צריכים לבנות איזו קהילה, איזה מעגל, חוג, קבוצה,

כיוון שלהשיג את הכוח הנסתר מאיתנו, אפשר רק בהתקשרות בין בני האדם, שהיא כונסת את כל הנטיות האלה של בני האדם האחד לשני, ובקשר היפה והנכון ביניהם, בצורת החסד הכוללת והקושרת אותם יחד, הם יכולים לגלות את הכוח המשפיע.

מי שינסה יגלה.

ההתקדמות בסך הכל צריכה להיות לפי תהליך מיוחד. שצריך תמיד לעשות איזו קבוצת אנשים די מוגבלת, ובה לממש ולבצע את הפעולה הזאת, להחליף את הרוח הפנימית שבאדם, זאת אומרת, במקום "רוח הקבלה" שתהיה "רוח ההשפעה", במקום הרוח התחרותית והשנאה, רוח האהבה ההתקשרות.

כך יתקרבו אחר כך עוד אנשים, ואלה שלא יוכלו להתקרב בינתיים, צריכים עוד להתעסק בכל מיני אמונות שלהם.

יש כאן עבודה מאוד מעניינת. שזקוקים דווקא לאגו לצורך העבודה הזאת. כי במידה שנותנים כוחות להתעלות מעל האגו, במידה הזאת שנותנים מה שנקרא "יגיעה". שמתעלים מהרצון האגואיסטי לקבל, ולסדר הכל בעצמי, ופועלים דווקא בצורה ההפוכה, לתת, להתחבר, לבטל את עצמי, להיות כמו כולם, לארגן חברה, קהילה, שכולם שווים, ואפילו מתקרבים לאהבה. כשפועלים בצורה כזאת, אז בהתאם לזה, לפי החוק השתוות הצורה, אנחנו מזמינים על עצמנו את השפעת הכוח.

חוק השתוות הצורה הוא חוק שאומר, שאם אני משתדל להיות באותה הצורה, באותו הטבע, באותה התכונה כמו כוח ההשפעה והאהבה הכללי, אז לפי ההשתדלות שלי, לפי היגיעה שלי, לפי המתח, לפי כמה שאני משתדל להתעלות מעל האגו שלי, כך הכוח הזה, כמו שדה של כוח, הוא משפיע עלי, עושה עלי הקרנה כזאת, כמו איזה מגנט, וכך זה עובד.