חוסר תועלת לנושים בהליך פשיטת רגל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חוסר תועלת לנושים בהליך פשיטת רגל 

מילים במאמר: 427   [ נצפה 331 פעמים ]

 
 

                                    חוסר תועלת לנושים בהליך פשיטת רגל

 

טענת "חוסר תועלת לנושים" נטענת בבית המשפט של פשיטת הרגל, ע"י נושים של החייב ו/או ע"י הנאמן של החייב.

מטרת הטענה : לסיים את הליך פשיטת הרגל של החייב.

הסיבה: פקודת פשיטת הרגל וכמוה גם חוק חדלות פירעון החדש שחל כיום בהליכי פשיטת רגל,  מקנים לחייב הגנה מפני תביעות חדשות והליכי גביה.

ממילא, עם ביטול הליך פשיטת הרגל (או – חדלות פירעון בשמו החדש) – תבוטל ההגנה המשפטית על החייב,  וכל נושה יהא רשאי לפעול כנגדו לגביית החוב.

כיצד מתמודד בית המשפט עם טענה זו ?

בחינת הפסיקה הרלוונטית מגלה כי טענת "חוסר תועלת לנושים" לא תתקבל  על ידי בית המשפט כשהיא נטענת כטענה סתמית שאין "בשר" מאחוריה.

עם זאת, הטענה כן נוטה להתקבל ע"י בית המשפט כעילה לביטול ההליך במקרים של מחדלים קשים מצד החייב, כגון:


    •       הסתרת מידע.
    •       חוסר תום לב בהליך.
    •       אי עמידה בתשלומים.
    •       חוסר שיתוף פעולה עם המנהל המיוחד/הנאמן.

בתיק פש"ר 8441-08-19 טען המנהל המיוחד של החייב בפשיטת רגל, כי מסך חובות של כמיליון ש"ח של החייב, יש חוב גדול מאוד, כ- 260,000 ש"ח  בדין קדימה (למס הכנסה),  אשר לא רק שלא יפרע במלואו , אלא שבוודאות יגרום לכך ששאר הנושים הרגילים, מרביתם בנקים, לא יראו שקל תמורה מהליך פשיטת הרגל.

המנהל המיוחד הוסיף וטען כי נסיבות אלו הנן נסיבות של "חוסר תועלת לנושים".

בא כח החייב, הח"מ, טען כי החוק לא מכיל הוראה שכאשר מלוא תשלומי החייב בהליך פשיטת רגל ישולמו לנושה בעל זכות קדימה בלבד, הרי שיש מקום לבטל את הליך פשיטת הרגל.

לטענת ב"כ החייב, כמדיניות שיפוטית, אין לקבל הטענה שאי קבלת כל תמורה מהליך פשיטת הרגל אצל הנושים הרגילים, יצדיק ביטול הליך פשיטת רגל של חייב תם לב, באשר מטרת ההליך – לפני החוק והפסיקה כיום  – הנה, בבירור:  זכות החייב לשיקום חייו.

ב"כ החייב הוסיף וטען כי אף הפסיקה לא הכירה בטענת המנהל המיוחד, למעט במקרה אחד בלבד, אשר אף בו חטא החייב בחוסר תום לב וב"התנהלות לא תקינה" בהליך, מה שאין הדברים במקרה הנדון: החייב כאן פעל בתום לב מלא.

בית המשפט ביקש את עמדת המדינה – כונס הנכסים הרשמי –  אשר בחן העובדות והצטרף לעמדת עו"ד אבי זילברפלד, ב"כ החייב.

התוצאה: החייב קיבל הפטר (זמני) הקובע כי כנגד תשלום 50,000 ש"ח הוא יקבל הפטר סופי.

נושים רגילים לא יזכו לראות שקל מההליך, ואף על פי כן – מלוא החוב אליהם יופטר.

המסקנה: אין להירתע מלהיאבק בעמדת המנהל המיוחד/הנאמן בהליך פשיטת רגל כאשר, לדעת ב"כ החייב (בהנחה שהוא מקצוען) , היא שגויה.

 

עו"ד מ-1982 בעל יתרון יחודי בבנקאות כמייצג בנק בעבר. מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך" שעניינו גביית חובות במצבים בעייתיים . מנהל פורום בנקאות באתר LAWFORUMS

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב