הדחתו של רמטכ"ל מלחמת יום כיפור 1973 דוד אלעזר (דדו) בגלל ה"טעות המיוחסת למנהיג" שכביכול נכשל .
בחרנו להתייחס למקרה /אירוע הבא מהיבט ה"טעות מיוחסת למנהיג" בראי תפקודו של רא"ל דוד ממערכת יום כיפור 1973 מהיבט ה"טעות מיוחסת למנהיג" אלעזר (דדו) שהכין את צה"ל והוביל -לסיום המלחמה בניצחון צבאי של כיתור הארמיה השלישית 101 ק"מ מקהיר לאחר חציית תעלת סואץ ובמרחק של 35 ק"מ מדמשק. )ברטוב, ,(2002שמתקשר לשני נושאים / חזיתות: א)אירוע וועדת אגרנט 1974 שהדיחה את הרמטכ"ל, תוך שהטילה על כתפיו של דוד אלעזר את האחריות לכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות ב)אירוע ההצעה של הרמטכ"ל דוד אלעזר ליזום מתקפה מקדימה על צבאות מצרים וסוריה לשיבוש תכניותיהם, כאשר כבר היה ברור שהמלחמה עומדת לפרוץ- שלא התקבלה על ידי הדרג המדיני בשל שיקולים מדיניים של התחייבות ממשלת ישראל לארה"ב שלא ליזום ולפתוח במלחמה, כאשר נגרמו אבדות רבות בנפש וציוד לכוחות צה"ל (רוב, 2021).
הרמטכ"ל דוד אלעזר, הנהיג בעקרון גישה ברורה של ניהול סיכונים. יחד עם שר הביטחון משה דיין, העריכו שהצבא הסדיר יבלום את המתקפה לפני הגעת כוחות המילואים. למרות שהסיכונים הצבאיים והמדיניים ברמה האסטרטגית מנוהלים באופן צמוד ובכפוף למטרות המדיניות- החמור מכל אירע כאשר דיין ורוה"מ גולדה מאיר, דחו בבוקר יום המחרת את הצעת הרמטכ"ל להנחית על האויבים התקפה אווירית מקדימה. הם חששו מהסיכון המדיני הכרוך בכך. בעדותו תקף דדו את דיין שלטענתו פסל על הסף מתקפת מנע וגיוס מילואים מחשש ש"יגידו שאנחנו התחלנו.
צה"ל וארגוני הביטחון האחרים לא צלחו במיפוי הסיכונים הכרוכים בהשגת יעדיהם ולפעול להפחתתם - יחד עם הדרג המדיני , המטה לביטחון לאומי ומשרדי הממשלה הרלוונטיים (אבן, 2019).
בהשאלה לטיעון של Nye (2010) בספרו "העוצמה להוביל", יכול היה דוד אלעזר כמנהיג לגבש ולממש רצונות של הממשלה. הוא ידע לזהות רצונות ולממש אותם. הוא הצליח לאתגר את מוסדות הצבא והממשלה, להנחית על האויבים התקפה אווירית מקדימה. אולם המוסדות האזרחיים (ממשלה) חששו מהסיכון המדיני הכרוך בכך. זה לא היה הכישלון של הרמטכ"ל כמנהיג .דוד אלעזר ניסה לתת קרדיט לאנשים שתרמו/גרמו לבדם לאותו מיקרה ספציפי של כישלון ביצוע מכה מונעת. הם כשלו. ברשותה של הממשלה כמוסד מעוצב אמצעים לתיקון עצמי וכן דרכים להגביל את כישלונות הרמטכ"ל. אולם הממשלה וכן אנשי המודיעין בצבא לא הצליחו. דומה הדבר לתיאור של Nye את המקרה של כלא אבו גריב בעירק. השומרים האמריקאים היו חיילי מילואים ללא הכשרה מיוחדת. הפגמים המוסריים לא היו רק בסוהרי הכלא, אלא גם במנהיגים בדרגים הגבוהים שלא הצליחו לפקח כראוי על מסגרת מוסדית לקויה. וכך, ב"טעות מיוחסת למנהיג ", וועדת אגרנט 1974(ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון,2017 ;המרכז למלחמת יום הכיפורים) כשלה " כטעות המיוחסת למנהיג -כאשר הטילה בעיקר על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר את האחריות לכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות. ממשלת ישראל ובראשה גברת גולדה מאיר לא הפגינו מנהיגות אפקטיבית שמעוררת השראה עם חזון טרנספורמציה, באי יכולתה ליצור ולתחזק את המערכות הצבאיות והמוסדות הממשלתיים שהיו מאפשרים יישום יעיל ומוסרי של תמיכה ברמטכ"ל. Nye (2010) טוען כי אנשים טועים בקלות במקרה של "שגיאת ייחוס מנהיג". לדעתו, לעיתים רואים שמשהו משתבש או לא בסדר עם קבוצה או ארגון , ואז מייחסים את התוצאה למנהיג. הוא או היא הופכים לשעיר לעזאזל, אף על פי שהוא יותר סמל לכישלון מאשר הסיבה שלו. למשל קבוצות הספורט שמפטרות מאמנים אחרי עונה מפסידה, בין אם הם ראויים להאשמה ובין אם לאו. וכך קרה עם הרמטכ"ל דוד אלעזר לגבי אירועים שקדמו למלחמה , כאמור. בהתייחס לטיעון של Nye , בנוכחות גורמים מרובים ואירועים אקראיים, ייחוס של האשמה או שבח לאדם יכול לספק תחושה של נוחות פסיכולוגית והרגעה,לגבי יכולתנו להפסיק ולשלוט באירועים בעולם מורכב ומבלבל. ניסויים שונים הראו כי הרצון להיות הגיוני לבלבל האירועים זהו מצב שבהחלט יכול לקרות. וזה מה שקרה בפועל: ועדת אגרנט "הובלה" באמצעות "מושכים בחוטים" ומשכנעים. ממשלת ישראל וראשת הממשלה וכן קצינים בכירים כמו מפקד חיל המודיעין זעירא ועוד בכירים ברמה הצבאית והאזרחית -היו חד משמעית חלק מהכישלון לפני המלחמה מהיבט מודיעיני וכדומה ובסמוך לתחילת מלחמת יום כיפור 1973 כאשר לא הפגינו מנהיגות אפקטיבית ולקיחת אחריות. לגבי חיזוי של הצלחה או כישלון של מנהיגים Nye (עמ' 4-5) מדבר על מקרים גדולים של הצלחה או מקרים של ביצוע גרוע. הוא מתאר מחקרים שמצביעים על תוצאות מעורבות באשר לעובדה האם מנהיגים כ"כ אכפתיים לגבי כישלון או הצלחה. במחקר ג'נרל אלקטריק נמצא כי חצי מהמנהיגים יצליחו וחצי ייכשלו. במחקר הרווארד ארה"ב ומחקרים אחרים הצביעו על אפשרות חיזוי בין % 14-42 לגבי תפקוד מנהלים טובים או רעים בעתיד. הכל תלוי בסוג הארגון כמו ארגון פוליטי. אבל בגדול: מחקרים עלולים לא לנפק לנו הרבה מידע על ממדי מנהיגות.
מסקנה. דעתנו היא, כי קשה לשפוט וקל לטעות בשגיאות שמיוחסות למנהיג כי הערכה של הצלחה או כישלון רבת מרכיבים היא , והבסיס להצלחה או כישלון טמון באי היכולת של בני אנוש לחזות ברמת היתכנות גבוה האם המנהיג נועד להצליח או להיכשל. במקרה של הרמטכ"ל דוד אלעזר -הטעות הפטאלית שייחסו לרמטכ"ל כישלון בהכנות כולל מודיעיניות למלחמה ,מצביעה כאמור על היבטים פסיכולוגיים של אי לקיחת אחריות של גורמים אחרים(ממשלה וצבא)שהיו שותפים למהלכים טרום פתיחת מלמת יום כיפור 1973. לדעתנו הרמטכ"ל היה שותף להערכה השגויה של המודיעין כי צבאות ערב לא תתקופנה את ישראל, ומאידך דחף למתקפת מנע שנשללה על ידי הממשלה. אז בהחלט יש פה מקרה קלאסי של טעות בקלות בהאשמת "שגיאת ייחוס מנהיג" של הרמטכ"ל לאירועי טרם פתיחת מלחמת יום כיפור 1973 על פי הגישה של Nye (2010).המנהיגות האזרחית של ישראל לא הפעילה מספיק כישורי כוח רכים של מנת משכל רגשית, חזון ותקשורת, כמו גם כישורים פוליטיים וארגוניים עם כוח קשה. האינטליגנציה ההקשרית שלהם ברחה מאחריות והשאירה את הרמטכ"ל בודד במערכה בוועדת אגרנט- בעוד הרמטכ"ל היה היחיד בשטח בעל היכולת להבין סביבות משתנות, לנצל מגמות ולהשתמש בזרימת האירועים למימוש אסטרטגיות. אין במלחמה אמיתות ומוסכמות מקובלות והיא המשך של מה שקדם לה.
להמחשת "שגיאת ייחוס מנהיג של הרמטכ"ל , ניתן ללמוד גם מאבינרי(1992,עמ' 327-338) שטוען בספרו על מקומו של מנהיג בהיסטוריה בהתייחס למנהיגותו של דוד בן גוריון. אבינרי טוען כי מרביתם של מנהיגים מדיניים כמו גולדה מאיר וקציני הצבא הבכירים, לא השכילו להבין כי התקיימו תהליכים שפעלו כבר לפני פריצת המלחמה שתעתעו בהם והם לא פענחו אותם ולכן הם היו בשולי המאורעות ולא רלוונטיים כ"כ. הממשלה המשיכה להקים סכרים בבניית והצדקת התזה שהערבים לא יפתחו במלחמה. מקום שנהר הסטטוס- קוו עם הערבים לא זרם כבר, מנהיג יכול לקרוא את מפת מאורעות ולהטביע חותם. כך עשה דוד בן גוריון. וכך לא פעלו הממשלה וגורמים צבאיים בכירים. זו"שגיאת הייחוס למנהיג" הקלאסית לדמותו ופועלו של רמטכ"ל דוד אלעזר ב- 1973 .
Nye (2012) טוען כי בוש פלש לעירק לכאורה כדי למנוע את יכולתו של סדאם חוסיין להשתמש בכלי נשק להשמדה המונית, תוך כוונה לשנות את המשטר בעיראק. לא ניתן להאשים את בוש בכישלונות המודיעין שייחסו נשק כזה לסדאם, בהתחשב בכך שמדינות רבות אחרות חלקו הערכות כאלה. זו הייתה "שגיאת ייחוס מנהיג ". אבל בשיפוט המנהיגים, עלינו לשים לב למעשים של השמטה וביצוע, למה שקרה ולמה שנמנע.אגב: Nye (2010) טוען כי ההיסטוריה מלמדת את גישת קרל מרקס שטען כי גברים מייצרים את ההיסטוריה האישית שלהם, אך תחת נסיבות קיימות שניתנות ומועברות מן העבר. האמירה הזו נכונה לגבי כל הצמרת הצבאית והאזרחית במלחמת יום כיפור 1973: כולם פעלו לפי הידע מן העבר ולכן לא קראו נכון את מפת האיומים של צבאות ערב למלחמה. לכן כולם שותפים למחדל ולא הקלות הבלתי נסבלת של "שגיאת ייחוס מנהיג " שהלבישו על הרמטכ"ל מה עוד שהרמטכ"ל היה היחיד שהציע מכת מנע והממשלה סירבה.
מקורות
• אבינרי, ש. (1992). מקומו של מנהיג בהיסטוריה: על מנהיגותו של דוד בן גוריון .ע'327-338. בתוך: עירד מלכין וזאב צחור (עורכים), מנהיג והנהגה, ירושלים: זלמן שזר. pdf990014516280402791(visited:19.6.2021).
•
אבן,ש., .( 2019 ) 45 שנה למלחמת יום הכיפורים: מודיעין וניהול סיכונים בשלושים השעות שקדמו למלחמה: סייבר, מודיעין וביטחון, כרך 3 , גיליון 1 ,
https://www.inss.org.il/he/publication/forty-five-years-since-the-yom-kippur-war(visited:19.6.2021).,
•
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. (2017) דוח ''ועדת אגרנט"
http://www.archives.mod.gov.il/docs/agranat/Pages/default.aspx
(visited:19.6.2021).
•
ברטוב,ח. (1978). דדו: 48 שנה ועוד 20 יום: כרך ראשון: ארבעים ושמונה שנה 1925–1973.פרויקט בן –יהודה(visited:19.6.2021) https://benyehuda.org/read/14704
•
ברטוב, ח., 48 .(2002) שנה ועוד 20 יום: כרך ראשון: ארבעים ושמונה שנה 1925 – 1973
https://benyehuda.org/read/14704,(visited:19.6.2021).
•
המרכז למלחמת יום הכיפורים. ועדת אגרנט - דו"חות,
https://kippur-center.org/document-archive/agrant-reports,(visited:19.6.2021).
• טכסטולוגיה. סיכום בסוציולוגיה: סוכני חיברות :סיכומים לבגרות בסוציולוגיה: סוכני חיברות.
https://www.textologia.net/?p=25531, (visited:19.6.2021).
• רוב, י.,(2021). ניתוח מנהיגות רמטכ"ל מלחמת יום כיפור. https://books.google.co.il/books/about/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9E%D7%98%D7%9B_%D7%9C_%D7%9E.html?id=2YNtzgEACAAJ&redir_esc=y1973,(visited:19.6.2021).
•
• Nye, J. (2010). THE POWER TO LEADERSHIP. P.3-5,( Moodle 19.6.2021).
• Nye, J. (MAR 9, 2012). What's Wrong with Transformational Leadership? https://www.straitstimes.com/world/joseph-nye-whats-wrong-with-transformational-leadership, (visited:19.6.2021).
יעקב רוב
חוקר
Scientist
