החשיבה הריגשית - איך היא משפיעה על החיים שלנו
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

החשיבה הריגשית - איך היא משפיעה על החיים שלנו 

מאת    [ 02/02/2021 ]
מילים במאמר: 801   [ נצפה 1263 פעמים ]

 
 

2 בפברואר 2021

חשיבה ריגשית

הרבה זמן אני חושב על הנושא הזה – חשיבה ריגשית, האם בכלל קיים דבר כזה? אני רואה משהו בשבריר של שניה ויש לי כבר החלטה אם זה מתאים לי. למשל, אני מסתכל על שולחן מלא בכל טוב תבשילים ומאכלים שונים ובשבריר שניה אני מרגיש שאני יודע איזה מהם אני רוצה, גם מבלי שטעמתי אותם לפני זה. אני מגיע לחנות לדברי ספורט, על הקיר מוצגות נעלי ספורט מסוגים שונים ובצבעים שונים, אני יכול להגיד תוך זמן קצר, איזה סוג נעלים אני מעדיף. אני נכנס לחנות הקפה הטובה בשכונה, בנוסף לקפה מוכרים שם גם כוסות קפה ואני מחליט במהירות איזה כוסות אני רוצה. חבר שואל אותי אם אני רוצה להצטרף למפגש החודשי של קבוצה שבה שנינו חברים, אני יודע מיד אם אני רוצה להצטרף או לא. לסגנון זה של החשיבה במצבים האלה, אני קורא – חשיבה ריגשית.

אפשר לראות שמדובר בדפוס חשיבה שמעורב בהרבה החלטות שלנו לאורך החיים. מאחר שמדובר בחשיבה והחלטה מהירות, נשאלת השאלה האם אנחנו צריכים לחשוש מצורת החשיבה הזו ואולי עדיפה החשיבה הלוגית? החשש הוא מוצדק, אבל זאת אחת היכולות שלנו ואנחנו צריכים לתת לה מקום של כבוד. צורת החשיבה הזו היא חלק מהחיים שלנו ולא ניתן לשנות אותה. כאשר צורך מתעורר, החשיבה הריגשית מתחילה לפעול כדי לקבל החלטה באיזו דרך אנחנו צריכים לבחור כדי לענות על אותו הצורך. השלב הזה, של התעוררות הצורך והתחלת הפעולה של המחשבה הריגשית, יוצר לנו מחויבות לתהליך. ככל שהתהליך מתפתח, כך גם המחויבות שלנו גדלה. האם יש לנו שליטה מלאה על התהליך הזה? מה אנחנו יכולים לעשות אם אנחנו לא רוצים אותו? מה אנחנו מרגישים כשהוא נכנס לחיים שלנו, ומה אנחנו מרגישים כשהוא עוזב את החיים שלנו?

איך תהליך החשיבה שלנו מתבצע – עולה צורך, שלרוב יתעורר איפה שאנחנו מרגישים שחסר לנו משהו. ברגע שהחשיבה הריגשית מזהה אותו היא מתחילה לפעול, ברגע שהחשיבה הריגשית מתחילה לפעול החשיבה הלוגית מצטרפת אליה והן פועלות במקביל. החשיבה הריגשית בוחנת את האפשרויות השונות ואת הבעד והנגד לכל אפשרות מההיבט הריגשי. החשיבה הלוגית גם היא בוחנת את האפשרויות השונות ואת הבעד והנגד לכל אפשרות, אך מההיבט הלוגי. במידה שהחשיבה הריגשית יודעת באיזה דרך לבחור, ההחלטה מתקבלת, המחויבות נוצרת והפעולה שעליה הוחלט תבוצע. במידה שאין למחשבה הריגשית החלטה, התהליך יכנס להמתנה עד לקבלת הפתרון של החשיבה הלוגית. החשיבה הלוגית בוחנת את כל האפשרויות הלוגיות. אם החשיבה הריגשית מקבלת את הפתרון הלוגי, היא תקבל את ההחלטה, המחויבות תווצר והפעולה שעליה הוחלט תבוצע. במידה שאין החלטה של החשיבה הריגשית, החשיבה הריגשית והחשיבה הלוגית ימשיכו לחפש פיתרון ודרך פעולה להשגת המטרה. יתכן מצב שבו לאחר זמן מסויים תמצא דרך פעולה, אך יתכן שלא, הצורך ייחלש והחשיבה תמשך מתחת לפני השטח.

סוגי החשיבה – החשיבה הרגשית והחשיבה הלוגית, שונות אחת מהשנייה. החשיבה הרגשית עסוקה במימוש הצרכים האישיים שלנו, "אני רוצה משהו! נקודה". החשיבה הלוגית עוסקת במגבלות השונות של אותה פעולה, "אתה רוצה אבל...". המחשבה הריגשית היא זאת שקובעת מה תהיה ההחלטה הסופית, גם בניגוד לכיוון שמגיע מהמחשבה הלוגית. המחשבה הריגשית היא זאת שקובעת את כללי הפעולה שלנו. ברגע שיש לחשיבה הריגשית החלטה, המעגל נסגר ובעצם נוצר שינוי בתודעה שלנו שיוצר לנו את המחויבות לפעולה. השינוי הזה הוא חלק מאיתנו וחלק מהפעולות אותן נעשה. הצורך הופך למציאות. את מה שנקבע לא ניתן לשנות.

המחויבות שלנו לתהליך ומה אנחנו מרגישים בפרידה ממנו – אפשר לדוגמה לחשוב על צורך שמתעורר אצלנו לנסוע לחו"ל. מה אנחנו מרגישים כשהצורך הזה מתעורר? איך מחברת המחשבה הריגשית את הצורך הזה לגוף שלנו? איך נכנסת לפעולה החשיבה הלוגית? האם אנחנו מקבלים החלטה? האם אנחנו מרגישים שהצורך הזה הפך כבר לחלק מאיתנו, זאת למרות שעדיין לא נסענו? ברגע שצורך הופך לחלק מאיתנו, אנחנו נקבל את ההחלטות ונעשה גם את הפעולות הנדרשות כדי להשיג את הצורך הזה. ללא מחויבות שנקבל על עצמנו, לא יהיו פעולות. כך אפשר לראות שהתהליך הזה יוצר מחויבות, המחויבות הזאת יוצרת את הפעולה אבל גם יוצרת קושי אפשרי רב בפרידה ממנו. מה אנחנו מרגישים אם אומרים לנו שכנראה לא נוכל לנסוע? או מה אנחנו מרגישים כשהנסיעה מבוטלת? זה מרגיש כמו פרידה ממשהו שהפך להיות חלק מאיתנו, למרות שמדובר במחשבה בלבד. הסיבה לקושי היא המחויבות שאנחנו מקבלים על עצמנו – לא ניתן לעשות בלי שיש לנו מחויבות רגשית לתהליך. המחויבות שנוצרת לפעולה, היא זאת שיוצרת את הרגשת הפרידה שאנחנו כל כך לא אוהבים.

איך אנחנו משחררים את המחשבות האלה? איך אנחנו משתחררים מהצורך הזה? איך אנחנו משחררים מחשבה שהיא חלק מאיתנו? איך אנחנו משחררים את הפעולה והמחויבות שנוצרה? זה באמת לא פשוט. לפעמים אנחנו פשוט לא יכולים לשחרר, כי איך אפשר לשחרר חלק שהוא אנחנו? איך זה קורה? זה קורה כאשר התחושות ברמה הריגשית לא טובות ויש לנו צורך משמעותי אחר שנפגע מהפעולות שאותן אנחנו עושים. אנחנו מרגישים "עם הגב לקיר". במצב הזה המחשבה הריגשית מקבלת החלטה שהצורך הזה מבוטל, מבוצע שינוי בתודעה והמחויבות לפעולות נעצרת. ברגע שזה קורה, אנחנו מתחילים תהליך של פרידה מהחלק הזה של התודעה. אפשר להרגיש פיזית ונפשית מה עובר עלינו במהלך השינוי הזה. הצורך מתרחק, עד שהוא הופך לזיכרון.

בשנים האחרונות כתבתי מאמרים שונים באתר בתחומי התודעה ומאמרים בנושא ניהול התקציב המשפחתי. אשמח לענות על שאלות במידה שיש במייל שליnadavbarkai56@gmail.com תודה רבה, נדב ברקאי

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב