מהותה של ברכה ויחי תשפא
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מהותה של ברכה ויחי תשפא 

מאת    [ 03/01/2021 ]
מילים במאמר: 532   [ נצפה 253 פעמים ]

 
 

בס"ד

ואל"כ

פרשת ויחי תשפ"א

 

                                    ישמך אלהים כאפרים וכמנשה

                                              ענינה של ברכה

 

פרשת ויחי מתאפיינת בהיותה פרשת ברכות. הפרשה מלאה בברכות. ברכות אשר מברך את בניו ואת שני נכדיו, מנשה ואפרים.

אפיונם וייחודם של ברכות יעקב, הברכה הינה ייחודית לכל מתברך כדברי הפסוק   ויברך אותם--איש אשר כברכתו, ברך אתם. 

ברכתו של יעקב לנכדיו, מנשה ואפרים, בניו של יוסף. מעבר להיותה אישית, איש כברכתו, יש בה פן נוסף,  בך יברך ישראל.

ברצות האיש הישראלי לברך את בניו, יברכם כברכת יעקב לאפרים ומנשה, בך יברך ישראל.

 

בדבריי אבקש לומר- ישנם ג' סוגי ברכות, האחד ברכה "רגילה", השניה ברכה אשר בחינתה איש כברכתו, הברכה המעולה שבהם , לענ"ד,ברכת יעקב "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה.

בהביא יוסף את בניו אל אביו, רואה יעקב ושואל  מי-אלה.  ?

חז"ל מפרשים שבקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים ויהוא ממנשה.

כששאל יעקב מי אלה? מסביר רש"י במקום מהיכן יצאו אלו שאינן ראויים לברכה.

יוסף עונה לו  ויאמר יוסף אל-אביו בני הם .

יעקב שומע דברי יוסף ואומר לו ויאמר קחם-נא אלי ואברכם.

ולבסוף, יתר על הכל, אומר יעקב   בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה 

מספר תמיהות בענין זה, ברכת יעקב לאפרים ומנשה.

האחד מה ראה רש"י בדברי יעקב שמביאו לומר, "אלו שאינן ראויים לברכה"

השני לאחר אמירתו של יעקב, שאינן ראויים לברכה, עונה לו יוסף בני הם

ויעקב אומר לו קחם-נא אלי ואברכם.

מה בדברי יוסף  גרם ליעקב לשנות דעתו, שאינן ראויים לברכה ? יתר על כן בברכתם יברך ישראל.

 

הדברים שאביא הינם מבוססים על דברי ה"באר מים חיים" וכן על דברי ה"אוהב ישראל" ועוד.

ידועים הדברים, שונותם של שמותיו של הקב"ה, מבטאים מהות רוחנית שונה.

שם יקוק הינו שם של רחמים של אלקים ענינו דין.

יעקב שואל את יוסף, בראותו את בניו, מי אלה, אותיות אלקים, רואה יעקב ברוח הקודש מידת אלוקים שורה עליהם, מידת הדין, אינם ראויים לברכה.

עונה לו יוסף בני הם. אמר רש"י מהיכן יצאו אלו , עונה לו יוסף בני הם, יוצאי חלצי  אשר-נתן-לי אלקים בזה. שורשם הינו שורש יהודי מאת ה'. מיד אומר לו יעקב קחם-נא אלי ואברכם

הם שאמר יוסף וקחם נא אלי שאמר יעקב בצרוף הינן שם אלקים.

לאחר ששם אלקים חולק היינו שני פנים לו , ישראל שחטא ישראל הוא , ניתן לברכם.

ידועים הדברים שם אלקים הינו דין וגם מיתוק הדין. בהר סיני חטא העגל אמרו ישראל ויאמרו--אלה אלקיך ישראל, אשר העלוך מארץ מצרים.

משה בדבר ה' אומר לבני לוי מי לה' אלי.

 אלה ומי צירוף אותיות שם אלקים.

כדברינו לעיל, ישנן ג' רמות בברכה. הראשונה ברכה "רגילה" ברכה כללית.

הברכה השניה, הינה איש כברכתו היינו ברכה ממוענת ומדוייקת למתברך, ברכה הפונה למקור פנימיותו של המתברך. ברכה כזו יש לברך מי שראוי להתברך .

הברכה השלישית, לענ"ד,המעולה שבהם הינה ברכת ישימך אלקים כאפרים וכמנשה. ברכה זו הינה ראויה גם למי שמידת הדין שרויה עליו. המברך צריך שיוכל לראות לא רק את האלה, אלה אלקיך ישראל, אלא גם את המי, מי לה' אליי.

האדם שנמצא בו גם המי לה' אליי ראוי להתברך גם כאשר יש בו את אלה אלקיך ישראל.

ישראל שחטא ישראל הוא.

דויד לקס, אמת


להערות הארות , davidl1414@gmail.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב