ביקורת, שיפוט וקיטלוג מה זה עושה לנו ולאדם שמולנו?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ביקורת, שיפוט וקיטלוג מה זה עושה לנו ולאדם שמולנו? 

מאת    [ 30/09/2020 ]
מילים במאמר: 802   [ נצפה 340 פעמים ]

 
 

ביקורת, שיפוטיות מה היא עושה לנו?
כשאנו שופטים את האחר, או גרוע מזה כשאנו אלה שנשפטים. 

הנושא הזה היה תמיד מאד מכאיב בשבילי.
כשביקרו אותי הרגשתי, מכווצת, קטנה, חסרת ערך, לא שווה.
כל כך הרבה פעמים חוויתי זאת, וכל פעם זה היה קשה יותר.
בין אם הביקורת הגיעה מבן זוגי, או בבית הספר לאמנות
כשהמורה פסל את עבודתי מול הכיתה כולה.
רציתי להיעלם. 

מאז שהייתי ילדה הרגשתי שונה,
הביקורת תמיד הכאיבה לי מאד.
למדתי לטפל ברגשות האלה, שיחררתי אותם,
אבל אז גיליתי שאני נעשיתי שיפוטית, ביקורתית. 
חדת עין לראות את מה שאינו נכון אצל האחר.
הכי קשה זה היה מול הילדים כשמתבגרים
ואינם מוכנים לקבל את הביקורת,
או בן הזוג שמרגיש שכל מה שיעשה,
איני מקבלת אותו. 

מהי ביקורת? מהי השיפוטיות?

הביקורת כביכול באה "לתקן" את האחר,
את התכונה שאיננו אוהבים.
הביקורת נותנת לנו תחושה שאנחנו יותר טובים.
לנו אין את ה"תכונה הזאת". אני לא שייך לקטגוריה הזאת.

הביקורת מגיעה מהאגו, מתחושת הנפרדות .
הנפרדות מגיעה בצורות שונות - למשל כקבוצה חברתית-
אני לא אוהבת את האדם הזה כי הוא שייך לקבוצה חברתית שבעיני היא נמוכה,
לא חכמה, לא טובה. כמו קבוצה חילונית, דתית , חרדית .
או הצבע שלו -כהה , בהיר, שחור
  המין - זכר, נקבה , ועוד יותר אם הוא או היא גאים.
הצורה הפיזית שלהם מפריעה לנו- נמוך מדי, גבוה מדי, מכוער מדי,
יפה מדי,חכם מדי, טיפש מדי.וכו.

זאת צורת הקיטלוג של האגו- כך לימדו אותנו לדעת אם זה טוב או רע.
אמונות חברתיות. הניפרדות ניזונה מאמונות חברתיות.

האגו אינו רואה את התמונה הגדולה של האדם השני.
אינו רואה ואין ביכולתו  להבין את הבחירה הנשמתית שלו 
לחוות דבר כזה כדי ללמוד.
באגו אין חמלה להבין שהאדם השני עדיין מתמודד בתהליך שלו 
להבין מטרה נשמתית. עדיין יש לו שיעור.
האגו תמיד יראה אותו רק מהרמה הפיזית, החברתית,
האם זה בסדר? או לא בסדר. האם זה מקובל?

ברגע שאנו במקום הזה,
זה בעצם השיעור שלנו.
אותו חלק שאיני אוהבת באדם האחר,
הוא החלק הלא מודע שנמצא אצלי ועדיין לא פתור.
אותו חלק שעדיין לא "הבנתי" אותו .
עדיין איני מודעת אליו ולא טיפלתי בו.

האדם הזה שבא לחיינו ואנו בנפרדות ממנו
בא לייצג לנו משהו, לשקף לנו את אותו חלק פנימי לא פתור. 
כל מה שאיננו אוהבים בו נמצא בתוכנו. 
אותו חלק "מכוער" שאנו מתנכרים אליו, שאיננו אוהבים ומבקרים אותו,
אותה תכונה שלו, אותה אמונה שלו, נמצאת בתוכנו.

כשאני אשים מולי את האדם הזה 
שאותו אני מבקרת וארשום לי את כל התכונות המפריעות,
המורידות מערכו,
ואתבונן בהן היכן הן אצלי ואסכים לשנותן , 
אני אשתחרר מהביקורת. 
אני אהיה בשלמות.
אני אקבל את האדם שמולי כפי שהוא והקשר בינינו ישתנה. 

דוגמא מאלפת היא מטופלת שלי שהגיעה אלי לקבל יעוץ.
בפגישה היא בקשה להבין את מערכת היחסים שלה עם בן זוגה
שהיא רוצה להפרד ממנו. 
כששאלתי אותה לסיבת הפרידה ענתה -" הוא קמצן, 3 שנים אנחנו
יוצאים ורק מהבית שלי לבית שלו, 
לכוס תה במסעדה הוא אינו מזמין אותי, שלא לדבר על בילוי אחר, הצגה ועוד".

בתהליך שעשינו ניסיתי להביא אותה להבנה.
שהקמצנות נמצאת בתוכה,
הוא משקף לה את הקמצנות שלה. 
"אני קמצנית? " הזדעקה,"אני האדם הכי נדיב שאת מכירה. 
אני נותנת להורים שלי, לילדים שלי , לחברות"...
על איזה קמצנות את מדברת?"
"ולעצמך? איפה את בסדר העדיפויות שלך עם עצמך?
איפה את נותנת לעצמך"?
כאן היא השתתקה, "כן, אני אחרונה בסדר העדיפויות שלי".

למרות שהיא בעלת יכולת כלכלית טובה, היא קונה בגדים בשוק,
אין לה זמן לעצמה, היא עסוקה באחרים.
כאן מיקדתי אותה "הנה זו הקמצנות לעצמך שממגנטת אליך קמצנות.
הוא משקף לך אותה".
היא החלה לראות את התמונה.
איפה את ויתרת על עצמך? איפה הרגשת שאינך ראויה?
ושם שמת את עצמך במקום האחרון בסדר עדיפויות.

עשינו עבודה על האירועים העיקריים שעלו לה כילדה,
ואירועים נוספים שהביאו אותה למקום הזה. 
היא עשתה גם עבודה בבית.
לאחר חודשיים של תהליך, היא כתבה לי
"יששששש....הוא הזמין אותי לתיאלנד".
מכוס תה ... לתיאלנד :)

מכאן שהכל אצלנו או כמו שהגשש החיוור
שר..."המפתחות בפנים".

אז מהי הנפרדות? 
אותם חלקים שאיננו אוהבים בתוכנו.
כשנזהה אותם ונטפל בהם
ובמקור שיצרנו אותם,
נרגיש שאנחנו אחד.
נקבל את האחר כפי שהוא, נפסיק לשפוט, נפסיק לקטלג.
זאת הדרך המודעת. 

נשאלת השאלה - "החכמה"- אם לא אבקר, או אקטלג אותו
איך אדע מי טוב או רע, מי בסדר בשבילי, מי מסכן אותי וכו. 

נשאל מה ההפך מנפרדות?

ההיפך זוהי -האחדות.

לאגו שלנו קשה לקבל את האחדות,
זה אומר בשבילו לוותר על היחודיות שלו,
על האינדיבידואליות. על ההרגל,
על להיות שונה.
על לקחת אחריות על התהליך השלם שלנו.
זה מאיים על האגו. 

אבל גם באגו ניתן לטפל.
שלב ראשון לזהות אותו.
האם מה שאנחנו חושבים על האדם השני הוא אמת? 
ואם מרגיש לנו שזה לא אמת,
נעשה את השינוי אצלנו.
ומי שירצה לעשות עבודת עומק על הנושא,
מוזמן באהבה. 

 

 

 

שושנה דונאיה - מורה רוחנית, הילרית, מתקשרת, אמנית וסופרת כבר 30 שנה.
מלווה תהליכי ריפוי והעצמה ליחידים וקבוצות מנהלת את "הרמוניה באהבה" - http://www.shoshanadonaya.co.il/ 052-3055272

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב