אלימות בקרב מתבגרים בחברה הערבית בישראל.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אלימות בקרב מתבגרים בחברה הערבית בישראל. 

מאת    [ 24/09/2020 ]
מילים במאמר: 1341   [ נצפה 110 פעמים ]

 
 

אלימות מתבטאת בתוקפנות ושימוש בכוח. חשוב לציין שאלימות יכולה להיות כלפי בני אדם, בעלי חיים, חפצים  וכו'. האלימות  זכתה למגוון רחב של הגדרות אבל המשותף לכולם הוא שמדובר בהפעלת כוח וטרור כלפי האחר, בניגוד לרצון האחר, לוי ר', פלק א' (1990).  

האלימות בחברה הערבית מכוונת בעיקר נגד אנשים ואזרחים בסביבת המתבגר ובכלל. ממדי התופעה חרגו מהדפוסים הקודמים, שהיו ידועים בחברה הערבית. בצל מצב זה, ובצל הניגודים התרבותיים חברתיים שעוברת החברה הערבית בישראל, צמחו וצומחים דפוסי אלימות חדשים. חוסר המעשה אשר נמשך  שנים רבות מצד השלטונות, בעיקר בעוני, העדר אכיפת החוק, מחסור במסגרות לא פורמאלית לצעירים וצעירות, היעדר מסגרת שתמלא את שעות הפנאי של בני הנוער ובעיקר היעדר אופק לצעירים ובני הנוער בחברה הערבית.

סוגי האלימות השונים יכולים להופיע בכל אורח החיים, החל מאלימות בתא המשפחתי, אלימות בין אישית, וכלה באלימות חברתית- פוליטית, ואלימות  נפשית.                                                 אלימות נפשית: נגרמת כתוצאה מאלימות מילולית על ידי איומים פיזיים, בנוסף לחוסר רגישות ואי-מתן תשומת לב לצרכים חומריים ורגשיים של האחר, אי הערכה למאמצים ולהישגים האישיים, ערעור האמון ותחושת הערך העצמי של המתבגר, חדירה לפרטיות ע"י חיטוט בדברים אישיים, פגיעה ברכוש פרטי ובפרט ברכוש בעל ערך רגשי, מניעת מפגש עם חברים או משפחה. התפרצויות כעס והאשמות שווא כלפי המתבגר, ללא סיבה מוצדקת, אי הקשבה לדעות, יחס מזלזל, קנאה קיצונית ללא סיבה, חיים בתחושה לא נעימה של פחד, חרדה, בושה, עלבון, חסר הערכה,  ניצול, כעס.

אלימות מילולית :מתבטאת בפגיעה ברגשותיו של האחר, אלימות מילולית כוללת: קללות, השפלות, שימוש בכינויים ובעלבונות, במיוחד מול אנשים, בנוסף, ישנם איומים של פגיעה פיזית, שתיקה זועמת וסירוב לענות או לדבר.

אלימות פיזית: אלימות פיזית כוללת מכות, דחיפות, בעיטות, סטירות, חניקה, שריטות, נשיכות, הכאה עם חפצים, דקירות, שימוש בנשק. באלימות פנים-אל-פנים התוקף שואב לרוב את כוחו מיתרון פיסי או ממעמדו החברתי. לפעילות אלימות יש השפעה רבה על הקורבן מבחינה נפשית והישגית לאורך זמן. האלימות באה לידי ביטוי כתגובה על התגרות, כדרך להשגת מטרות, כדרך חיים- נורמה וכהתפרצות חד פעמית. לכל סוגי האלימות תוצאות חמורות הן לגבי  הקורבן והן לגבי הפוגע וכולם משמשים  כאמצעי לשליטה או לדיכוי האחר. אלימות פיזית גורמת לחבלות, כאב, סימנים וכו'. בנוסף לזה היא עלולה לגרום לפגיעת  גוף חיצונית או פנימית וגם שניהם. ברוב המקרים אם יש פגיעה פנימית יש פגיעה חיצונית כמו סימנים על הגוף.

אלימות מינית: כאשר מישהו אחר נאלץ לקיים יחסי מין מלווים שימוש בכוח פיזי. אלימות מינית, בעיקר קיום יחסי מין שלא מרצון תוך הסבת תחושת השפלה וכאב לאחר.

הסיבות להתנהגויות אלימה

אלימות היא בעיקר תגובה שלתסכול ולחץ. אופי התגובה תלוי באישיות האדם וברפרטואר ההתנהגויות שלו. ההתנהגות האלימה נובעת מגורמים רבים המעורבים בעיצוב גורמים התפתחותיים פנימיים (נוירולוגים, פיזיולוגיים ומנטליים), וכן גורמים חיצוניים כגון זמינות נשק, כולל המצאת נשק חדש, השפעת החברה והשפעת הסביבה (גיבור וגארניאק, 1996). אלימות היא תופעה אוניברסלית. חוצה מדינות, חברות, תרבויות ודתות. עם זאת, ההבדל בין החברה והתרבות משתקף במידת האלימות.

הילדים והמתבגרים בדרך כלל לומדים להתנהג לפי הנורמות המקובלת בתוך המשפחה הגרעינית והסביבה הקרובה. במשפחה שאינה  מגדירה  גבולות ברורים (מה מותר, ומה אסור), הדבר  מקשה על בני הנוער, כיצד להתנהג כי לא קיבלו דרכי התנהגות ברורים ומוגדרים.  

אדם הרוצה להשיג משהו ואינו מצליח בכך, מרגיש חוסר אונים, חוסר שליטה במצב, ועלול להגיב באלימות. לעתים, אדם הנמצא בסבך של בעיות, אינו יודע כיצד להתמודד במצבים אלה בדרך,   נראה לו שהמוצא היחידי הוא השימוש באלימות- מילולית או פיזית. האלימות יכולה להיות מופנית אל מקור הבעיה, ולפעמים היא מופנית לאובייקטים שאינם מעורבים בסיטואציה, אלא לכל דבר שמזדמן, בעלי חיים וחפצים. ולפעמים כלפי המתבגר עצמו. לוי ופלק  (1990) עמ' 100 -102.

אדם לומד להתנהג על ידי חיקוי, המודלים לחיקוי הם בדרך כלל המבוגרים המשמעותיים: הורים וקרובי משפחה, למעשה משפחות, בהן שפת האלימות הפיזית והמילולית שולטת, יקנו לבניהם שפה זו. ילדים אלימים באים, בדרך כלל, ממשפחות בהן יש אלימות. לרוב הורים אלימים, בעברם היו ילדים מוכים.

הנתונים על היקף האלימות והצורות בהן נעשות בחברה הערבית הם קשים ביותר. הערבים מהווים כ -18% מכלל אוכלוסיית המדינה ישראל, ואילו אחוז מקרי הרצח שבוצעו על-ידי הערבים מגיע ל -50% מהרציחות. בשנת 2012 שיעור זה המריא כמעט 70%. (עלי, 2008; נתוני משטרת ישראל, 2013). מזה שני עשורים שהאלימות במגזר הערבי הינה בעיה ממשית  אשר דורשת טיפול ופתרון. בשנת 2019 הגיע המצב לשפל חדש שלא נראה כמותו: 92 נרצחים המהווים מעל ל-%60 מכלל הנרצחים במדינה, בעוד המגזר הערבי מונה כ-%20 בלבד מהחברה הישראלית.

החברה הערבית רוויה בנשק, בחגיגות ובכל אירוע שמחה, הנשק החם הפך לחלק אינטגראלי באירועים אלה, צעירים ומתבגרים לוקחים חלק בשימוש בנשק.  כאשר מדברים על מצב החברה הערבית בישראל יש להביא בחשבון כמה וכמה גורמים: הגורם הפוליטי, המצב הכלכלי ומצב ההשכלה וכן הדיור והתעסוקה, בעיקר בקרב הדור הצעיר. כל הגורמים האלה תורמים, בצורה ישירה או עקיפה, למצב האלימות בקרב החברה הערבית.

הגורם הפוליטי מחקרים שנערכו במשך השנים על מעמד המיעוט הערבי בישראל מצביעים על כך שהוא מיעוט מופלה במספר זירות חברתיות. כמעט בכל תחומי החיים (חינוך והשכלה גבוהה, תעסוקה, אכיפת חוק וכו ') ניתן לזהות פערים ואפליה בין האוכלוסייה היהודית ליהודית. הנגישות של המיעוט הערבי למנגנונים ולמשאבים של המדינה מוגבלת, השפעתה במרכזי קביעת המדיניות הציבורית זניחה, תקציבה דל, העניין בולט באחוזי האבטלה והעוני (סמוחה, 1999, רכס, 2003).   

הקשר בין ההורים למתבגר במשפחה הערבית  מסורתית מושתת על כבוד בין ההורים והבנים.   החברה  הערבית בישראל עדיין נסמכת על חלוקה מגדרית וגילית, למבוגר יש סמכות והשפעה על   הצעירים ממנו. הערכים האלה התגבשו בתרבות הערבית, בהדגשת מרכזיותו של המבוגר במשפחה בהשוואה למרכזיותו של הקטין במשפחה בעולם המערבי. (אבו בקר2012). עמ' 221- 222.  לפי רביב וגולדשטיין (2004)  בשנים האחרונות הורים ומורים רבים, חשים כי הם מתקשים בביסוס סמכותם ובהשגת השפעה מספקת על ילדים ובני נוער, והיעדר הסמכות אכן הם מתקשים בשליטה, אי לכך, חלה עליה בהתנהגויות אלימות ועברייניות,  עמ' 317.                                            ארהרד וקלינגמן ( 2004 ). בני נוער כיום אינם יודעים להתנהג. הם אינם מכבדים את הוריהם ואת מוריהם כמו שהיו בעבר. הם אוהבים מותרות, יש להם הכול ולא מסתפקים בשום דבר.

לפי אילון, ע' (1998 ) אלימות במשפחה עשויה להיות ישירה או עקיפה, פיזית או נפשית, חד פעמית או מתמשכת וכרונית, באופן ישיר, אלימות מאופיינת במכות, התעללות גופנית, ניצול מיני, הריגה כתוצאה של התעללות, בעקיפין יהיו ביטויים: הזנחה, בידוד ומאסר, מניעת מזון וטיפול נאות ומניעת סיוע רפואי. עמ'33.

אחד התפקידים המרכזיים של המשפחה להיות: מקור לאהבה, חמה ותומכת ללא תנאים, המעניקה הגנה ואינטימיות לכל מי שמשתייך אליה. ברגע שמתרחשים מקרים של פגיעות קטלניות, חבלות ונזקים, אונס ורצח נשאלת השאלה מה הופך את חיי המשפחה לחממה של תוקפנות הרסנית?

כרמל (2017 ) שמה דגש על חשיפת הילדים  לאלימות מצד הוריהם במיוחד מצד אביהם כלפי אימם. אשר הפכה לתופעה נפוצה, וממדיה מתרחבים בעולם וגם בישראל בשנים האחרונות, היא בעלת השפעות שליליות חמורות על התפתחות הילדים  מבחינה אישית וחברתית לטווח הקצר והארוך. עמ' 313.

בגיל ההתבגרות ההתנהגות המרדנית הינה לעתים אחת הדרכים להתמודדות עם המרדנות ועם דרכי השליטה וההגנה של ההורים, בניסיון לגבש זהות עצמית. מקרים קיצוניים במשפחות כגון מחלה או אירוע טראומטי הם משמשים התנהגות מרדנית ממנגנון הגנה מפני תחושת חוסר אונים ודיכאון. (טיאנו, 1998 , עמ' 310 ).

לפי (Fishman, Mesch, Eisikovits 2003 ) גיל ההתבגרות הוא שלב התפתחותי שבו הפרט נעשה מעורב יותר ויותר מבחינה חברתית. בעידן זה היחסים החברתיים מתרחבים מעבר למשפחה לחברים ולעמיתים בבית הספר (Gorman-Smith, Tolan, Zelli, & Rowell H - uesman, 1996). בניסיון להבין התנהגות תוקפנית בקרב בני נוער כי ראוי להתמקד בטבע ובאיכות היחסים החברתיים. משתנה מאוד חשוב שהתייחסו אליו באחד המחקרים כגורם יש לו השפעה רבה על התנהגות הסביבה שחי בה במיוחד אם היה חיי בסביבה ענייה מבחינה כלכלית.  

 על תופעת האלימות בחברה הערבית חייבים מדינת ישראל ומנהיגיה לתת את הדעת. הנתונים היציבים במשך שנים ארוכות לגבי מעשי רצח ופשיעה חמורה אחרת אינם מאפשרים להתעלם מהמתרחש. הנוגעים בדבר: השלטון הישראלי וכוחות המשטרה, ההנהגה הפוליטית הנבחרת מכל הצדדים והציבור עצמו – כולם נושאים באחריות לפתרון הבעיה.

רצח הוא אינו הרעה החולה היחידה של החברה הערבית, והאלימות על כל היבטיה מתפשטת בחברה המהווה כ-%20 מאוכלוסיית המדינה. ריבוי של נשק בלתי חוקי, אלימות בתוך המשפחה, שוק שחור ושחיתויות הן תופעות משניות אשר מוסיפות להיעדר הביטחון האישי במגזר הערבי. האווירה המתוחה במגזר וחוסר המענה הביטחוני לצרכיו, מלבה את האלימות ומקשה עוד יותר על יכולתה של המשטרה לפעול בחופשיות ולתת מענה לאוכלוסייה זו. על כן, נוצר מעין מעגל סגור, במסגרתו בשל ריבוי האלימות והיעדר הביטחון האישי, אזרחים ערבים מחזיקים בנשק ומגלים תוקפנות אשר מתבטאת גם במעשי אלימות המוסיפים להחמרת המצב.

עומר מסאלחה,יליד כפר- דבוריה, שנת 1956, עיתונאי וחוקר. כותב הספרים: * היהדות- דת מונותאיסטית או עם נבחר (בערבית), הוצאת: דאר אל-ג'ליל, עמאן, 2005. *התלמוד-המקור היהודי להלכה החברתית (בערבית), הוצאת: מכון מסאר, ג'ת המשולש, ודאר אל-ג'ליל, עמאן, 2006. 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב