השפעת חוק איסור הלבנת הון על הגבלת חשבון
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

השפעת חוק איסור הלבנת הון על הגבלת חשבון 

מילים במאמר: 507   [ נצפה 140 פעמים ]

 
 

האמנם מותר לבנק לחלל שיק ("להחזיר שיק") כשיש יתרת מספקת בחשבון לפירעון השיק,וזאת בטענה הנובעת מחוק איסור הלבנת הון ?

כידוע, חוק שיקים ללא כיסוי קובע שאם במהלך 12 חודשים חוללו ("חזרו") בחשבון הלקוח 12 שיקים, וחלפו לפחות 15 ימים בין השיק הראשון שחולל לאחרון - החשבון יוגבל.

הגבלת חשבון משמעותה  שלא ניתן למשוך שיקים מהחשבון במשך שנה. פעם זו הייתה גזירה קשה. כיום, עם כל האפליקציות הקיימות להעברת כספים - בהחלט אפשר להתנהל בלי שיקים.

ברם, הבעיה האמיתית במצב של הגבלת חשבון אינה במניעות להשתמש בשיקים, אלא ברישום השלילי על בעל החשבון במאגר המידע הכלכלי של בנק ישראל.

ממאגר מידע זה שואבים כל הבנקים/חברות האשראי/נותני אשראי למיניהם מידע אודות אדם שמבקש הלוואה, וממילא - רישום שלילי אודות הגבלת חשבון משמעותו מניעת מתן אשראי או עלות יקרה יותר לאשראי.

החוק מאפשר להגיש ערר כנגד הגבלת החשבון.

משרדי, כמו משרדי עו"ד אחרים המתמחים בתחום הבנקאות, נוהגים גם לבקש צו מניעה מיידי, שההגבלה לא תיכנס לתוקף עד לבירור הערר, ובכך מונעים/דוחים את הרישום השלילי.

לאחרונה, התגלו בפסיקה הרלוונטית לענין הגבלת חשבון מספר מקרים, בהם הבנקים נימקו החזרת שיקים מכח חוק איסור הלבנת הון, ואבהיר:

חוק איסור הלבנת הון מינה את הבנקים להיות אחד משומרי הסף המרכזיים בנושא איסור הלבת הון וטירור, ומטיל עליהם אחריות בנושא זה.

חוק זה , כמו גם הוראת נוהל 411 של המפקח על הבנקים בנושא, מאפשרים לבנקים במקרים מסויימים למנוע פעילות בחשבון, לרבות, כמובן, חילול שיק.

כך, למשל, מותר לבנק למנוע פעילות בחשבון הלקוח, בהתקיים אחד מאלו:

א. אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו וכן מדיניות ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על פיהם.

ב. יסוד סביר לחשש כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור.

ברור שהסתמכות הבנק על חוק איסור הלבנת הון יוצרת התנגשות בין חוקים ובין הסכמים: מחד גיסא - ההסכם שבין הבנק ללקוח מחייב את הבנק לכבד שיקים כל אימת שיש יתרת זכות בחשבון, ובהתאם לחוק החוזים - ככל שהבנק לא יבצע זאת - הוא מפר הסכם, אך מאידך גיסא - חוק איסור הלבנת הון נותן לבנק את הכח למנוע פעילות בחשבון.

המפתח לפתרון תסבוכת זו נעוץ ביסוד סבירות התנהגות הבנק: האמנם היה לבנק יסוד סביר להניח שמדובר בפעילות חשודה או שהבנק פעל בכוחניות ובחוסר אכפתיות כלפי הלקוח כשחילל לו שיק למרות שהייתה יתרת זכות ? האם הבנק פעל באופן סביר כשחילל השיק או התרשל וגרם נזק ? האם הבנק מיצה את מכלול היכולות לבירור הענין טרם שהחזיק שיק וגרם נזק ללקוח ?

מקרה כזה שמשרדי טיפל בו הגיע לערעור לבית המשפט המחוזי, מאחר ושופטת בית משפט השלום קיבלה את טענת הבנק.

ביהמ"ש המחוזי בלוד - דחה לחלוטין עמדת הבנק, הביע תדהמתו על התנהגותו, ואף חייב אותו לשלם הוצאות נכבדות למרשי.

המסקנות:-

1. לא ניתן לקבוע באופן קטיגורי שאסור לבנק לחלל שיק מחמת חובתו לפעול עפ"י חוק איסור הלבנת הון.

2. עם זאת, במקרים רבים (מידי) הבנק פועל באופן כוחני, שרירותי, ובחוסר אכפתיות לתוצאות החלטתו על הלקוח.

3. בכל מקרה כזה - יש לנתח היטב עם עו"ד המתמחה בתחום את עובדות המקרה בכדי להסיק היש טענה ראויה כנגד עמדת הבנק.

4. במקרים המתאימים- אסור לוותר: הנזק בגין הרישום השלילי חמור ביותר, וצריך להילחם בניסיון הבנק להגביל החשבון שלא כדין.

 

עו"ד מ-1982 בעל יתרון יחודי בבנקאות כמייצג בנק בעבר. מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך" שעניינו גביית חובות במצבים בעייתיים . מנהל פורום בנקאות באתר LAWFORUMS

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב