למה אנשים נבוכים וחשים בושה כאשר מתגרשים? 

גם אם כיום אנחנו פתוחים לדבר כמעט על כל נושא בעולם, כאשר הדברים מגיעים לגירושין, הדרך לספר על תהליך הפרידה, מלווה במבוכה ובתחושת בושה בעיקר כאשר מגיע הזמן לשתף  בני משפחה וחברים. השיתוף עשוי להיות קשה, מביך ולעיתים קרובות מתלווה לכך, תחושת בושה וכשלון.

בושה איננה רגש מקדם. היא בעיקר גורמת להסתרה וגורמת להיתקעות במקום,  לפרקי זמן ארוכים. מאידך, שינוי עשוי להתרחש אם תדבר על הדברים, בגילוי לב ובכנות אשר יביא עימו הקשבה, אמפטיה, תמיכה והכלה. זאת לצד לקיחת אחריות (חלקית או מלאה) על המצב שנוצר.

מה גורם לאדם להרגיש בושה לנוכח גירושיו? חלק מהבושה, נוגעת לעניין התרבותי והסביבתי.  להבטחה קבל עם ועדה  להישאר עד עולם יחד,  לדאוג ולמלא את צרכיו באחד לשני כמעט בכל תנאי. אבל, כל מי שניהל ומנהל מערכת יחסים זוגית ארוכת טווח, יודע כמה מאתגר לקיים זוגיות מוצלחת בעקביות. מדובר ברף גבוה כדי ששני אנשים יישארו יחד בטוב, למשך שנים ארוכות. ישנם רבים המגיעים להישג זה, אחרים מוצאים שאינם מסוגלים לעמוד במשימה זו. ישנם אחרים החיים בזוגיות שאיננה מספקת, אך לא מספיק קשה כדי שיעזבו.

אתגר נוסף בנישואין ארוכים, היא לעמוד במשימת החברות והקשר הרגשי בזוגיות. זוגות שאינם צולחים את אתגרי החיים ואינם מצליחים לגשר על פערים רגשיים, אינטימיים, כלכליים, חברתיים, משפחתיים וכו', יהיה  קשה לשמור על חברות לאורך שנים. קשר ארוך (כמו כל קשר) מצריך השקעה כדי להתקיים. השקעה שתאפשר גם לכעוס, לא להסכים, להיפגע ולהיעלב, אבל לדעת שבסופו של דבר, ישנה חברות טובה  הנותנת בטחון בקשר.  

אנשים משתנים במהלך החיים. זוגות בראשית דרכם,  לא תמיד יודעים או מבינים  מה הצרכים הרגשיים שלהם או של בן הזוג.  זהו השלב בו זוגות מתחילים להתרחק ונישואים רבים מסתיימים. לא תמיד סיום הקשר הזוגי שווה ערך לזוגיות כושלת. לפעמים אלה הצרכים הרגשיים שמשתנים, פערים אשר מתסכלים וכואבים מכדי להישאר.

רבים מהזוגות מנסים לעבוד על הקשיים בטיפול פרטני ו/או זוגי, בנסיון להבין שהצרכים הרגשיים, היכולות והמשאבים לשינוי – שונים מהאחד לשני. לא תמיד יכולים לגשר בכוחות עצמם, על פערים אלה. מכירה זוגות, אשר פנו לטיפול בטרם החליטו להתגרש. השקיעו מאמץ להבין את הדינאמיקה שהשתבשה או שכלל לא התבססה וגרמה לאומללות בקשר. אבל הם למדו להתגרש, בעיקר כאשר ישנם ילדים.

חשוב לפנות לעזרה בטרם מחליטים להיפרד. לא תמיד צריך לפנות לאיש מקצוע. לפעמים את העבודה יכולים לעשות ספר לעזרה עצמית, בני משפחה שקולים, חברים נאמנים – אשר יכולים להביא נקודת מבט רחבה יותר.  זאת למעט מקרים של התעללות , שעלולה להוות איום חמור על המצב הפיזי  והרגשי.

אין סיבה להתבייש בגירושין. עשיתם את כל מה שניתן לעשות ובכל זאת הגעתם לדרך ללא מוצא,  למבוי סתום, לתחושת אין ברירה אלא להיפרד. בסופו של דבר, פרידה כרוכה בגילוי ושיתוף אחרים. זהו רגע חשוף ופגיע. שתף בהחלטה להתגרש רק כאשר אתה בטוח לחלוטין, עשית כל מה שיכולת ואין דרך אחרת.

לא קל לשתף בהחלטה להתגרש. זו תקופה פגיעה, שמור על עצמך.  דבר על מה אתה מרגיש לנוכח הפרידה ומשמעותה, מבלי להשמיץ או להשחיר את בן הזוג. דבר רק על עצמך, על מה אתה מרגיש, עשית או עושה כדי לעבור את התקופה. דבר על הצער, הכאב התקווה ועל העתיד לבוא.  שמור על איזון והקשב לדברים שהאחרים אומרים, גם אם הם מנסים לגרור אותך לרגשות אשם, כעס ופרובוקציה. לפעמים הם   המומים מעצם רעיון הפרידה ומגיבים בהתאם.  

נסה להימנע מתגובה רגשית סוערת. דבר באמירות כלליות על מורכבות המצב. אל תכנס לוויכוחים והוכחות על הצדקת הגירושין. פשוט סיים את השיחה עם אמירה שתשקול את הדברים ואתה בטוח שכל מה שנאמר בא מכוונה טובה ודאגה.

בתהליך הגירושין ובכלל,  על מנת להפוך את החוויה הרגשית למעשית יותר, היה אדיב וגלה חמלה כלפי עצמך. התרחק  זמנית  מאנשים הגורמים לך לכעוס, להתכנס ולהתבייש במעשייך. צור סביבך מעגל של אנשים המציעים תמיכה חברתית חיובית ומעשית.  יש סיכוי יותר מסביר שמאמצים אלה יהפכו חוויה קשה למעט פחות קשה אשר תלווה אותך לשלב הבא בחיים.