אדם כל אדם הוא כל אחד לעצמו, יחיד ומיוחד, ואין כל אדם ככל אדם. 

אדם כל אדם הוא כל אחד לעצמו, יחיד ומיוחד, ואין כל אדם ככל אדם

ערב. בין עצי היער לאורך שדרת עצים אינסופית, ארוכה וקודרת, אפוף מחשבות התהלך לו אדם, עייף וחלש, שדוף למדי, נאלץ להסתגל לשינוי קיצוני במעמדו החברתי ובאורח חייו. ברכיו כשלו, ליבו הלם ומחשבות עצובות במוחו עלו. "זה זמן רב לא קיבלתי טלפונים, אפילו לא שיחה אחת, יש לי עודף זמן .דממת טלפונים". מדוע זה כך ?! למה אסבול מתקופת חפיפה לאחר פיטורין ?! זה רצח קדקוד מלמל לעצמו. זובור. עינוי אמתי. "ביום האחרון צעדתי לכיוון דלת היציאה, מנופף יד לשלום, כמו בהלוויה. נכנסתי לרכב והתפרקתי לרסיסים". לא שכחתי את מודעת האבל שבה נכתב "השארת מורשת". אף אחד לא הכין אותי למצב של הצלחה ועזיבה כפויה של מקום העבודה בגיל 50 .

לפתע, בחשכה הבחנתי בדמות בעלת עיניים בוהקות. ''למה זה, אם מותר לשאול, נפולות פניך? שאלה אותי הדמות. חשת פעם מתאייד מרגע שבגיל מבוגר אינך נחוץ יותר ? עניתי. ''גורשתי מגן עדן'', אמרתי. ''ספר לי על גן העדן הזה שלך'', אמרה הדמות

. סיפרתי על קנאה וטיפשות, צרות מוחית, מניפולציות גסות ורמזים עבים ולילות טרוטי שינה. אז מי אתה שאל האיש ? "אני לא אתה "אבל "אתה חושב שאני הוא אתה". לא הבנתי, אתה מכוון למשהו שאני לא מודע לו ? אני היצר שאתה מתכחש לו ומכחיש מאחרים. טוב בסדר, אז מה אתה מבלבל לי את המוח עכשיו ?ממש לא מבלבל את המוח. בסך הכל מבקש שלא תתכחש ותכיר גם בקיומי. מה זה יתרום לי ?שאלתי. כדי שתכיר את עצמך ותלמד להתמודד איתי, נעניתי.

לימדו אותך להיות טוב והיית כנוע. ריצית אחרים כי היית פחדן. חשבת שאתה כמעט מושלם אבל מישהו אחר גם חי בתוכך כל הזמן. לא התייחסת אליי.  אם היה חוסר בטחון אמרת שזו ביישנות,אם התחנפת לאנשים בשבילך זה היה עזרה, את היצרים והתאוות שלך פירשת כחוזקה. יש סיבה שאאמין לך אמרה הדמות? נכנסתי לביתי שנמצא בקצה היער ובביתי חלפתי   אל מול המראה. הדלקתי את האור והדמות התקרבה אלי.  עמדתי במקום. הבטתי במראה, פני דמותי השתקפו. אלה היו הפנים שלי.  הן היו מעוותות. אבל יש ודאי גם דמות טובה אמרתי.  נכון אמרה הדמות הטובה. אני גרה באותה שכונה בגופך. באיזו שכונה שאלתי ? באונה השמאלית במוחך. האמת שאינני מסתדרת כל כך עם החלק הרע שבאונה .טעות גדולה" שמעתי. "

טעות גדולה שאתה נמשך לתוך הייאוש. הגעת להישגים אדירים ועוצמתיים בחיים שאתה מתעלם מהם. אתה ידען, תותח, תומך עד כלות במשפחתך, באנשים ,והיכן שאפשר בכל הסובב אותך". אבל אולי הייתי אגואיסט ולא אלטרואיסט ? אם לא היית אגואיסט לא היית מקבל שכר על חסד. אם לא היו לך צדדים רעים לא היית לומד להתגבר כדי להיות טוב יותר. ועוד תתגבר. תן לעצמך קרדיט. תחשוב היטיב על מה שאמרתי.

עכשיו אני הולך אמרה הדמות. בטוח שנתראה בקרוב. "רוצה לראות אותך לפני שאני הולך". התקרבתי למראה שוב. פניי השתקפו, זרחו כל כך. אני התעוררתי. קרני השמש ריצדו מבעד לחלון. במחשבותיי הופיע זיכרון מעורפל על שני אנשים שהתווכחו ביניהם כי הם אני עצמי. בבהירות מחשבתי הבינותי כי אני נמצא בין שני האנשים, וכי האופק חיובי. אדם כל אדם הינו עולמו לעצמו.

אדם כל אדם הוא כל אחד לעצמו, יחיד ומיוחד.  ואין כל אדם ככל אדם.