מה משותף בין אנשים פרודקטיביים, לאנשים שטוב להם?
בסיס נוח להתחיל ממנו. אני אסביר.
כמו שילד, יעשה ביתר שאת את צעדיו הראשונים מחוץ לחיק אימו… כאשר, באופן ספציפי הוא יכול להסתכל אחרונית, בכל רגע, צעד ושעל - ולראות אותה עומדת שם, מסתכלת עליו, מחייכת ובאופן כללי משרה אווירת ביטחון… כך שהוא יכול להמשיך לקחת את הצעד הבא, ואת הזה אחריו - לעבר שאר הילדים במתקן הצעצועים - כך בלי ליווי, בלי הדרכה. רק הוא והעולם - כי הוא יודע, הוא יודע שיש לו רשת ביטחון. שיש לו תמיכה, ונוחות - שפשוט מחכה לו כשהוא יצטרך אותה.
רשת הביטחון הזאת, המקום לחזור אליו… זה הבית שלנו. הבית שלנו יכול להיות בבית עצמו, עם המשפחה, ויכול להיות פינה נעימה בתוכנו. ועם זאת, אנחנו לא מבלים את רוב הזמן בבית, או בתוכנו - אנחנו מבלים חלק נכבד ממנו, לפחות חלקנו - במקום העבודה שלנו. וכי לא נרצה שגם פינת העבודה שלנו תהיה בית?
איך נוכל להתאים אותה לכדי בית? איך נוכל ליצור אזור של נוחות, שתמיד, או לפחות יותר מבעבר - נוכל להישען עליו? איך נוכל ליצור לנו רשת ביטחון לתמוך אותנו בזמנים לחוצים ודחוסים?
התשובה לזה, לדעתי - היא עיצוב מרחב העבודה שלנו באופן שיתמוך אותנו לנוחות, ולתנאי עבודה מיטיבים יותר - שיתמכו וישמרו עלינו במהלך שעות העבודה שלנו - שיכולות להיות ארוכות.
זה מסע שיכול להיתמך על ידי 3 מוצרים שאני יכול לכתוב עליהם כעת:
שולחן עמידה ישיבה זה כלי נהדר להמרצת כלי הדם, ומחזור הדם - שכן זה כמעט כמו לקבל התעמלות קלה. כך שבמקום לשבת, בכיווץ, כפיפות וניוון מסוים של תאי הגוף - אנחנו יכולים לאזן את התאים שלנו לחיוניות מסוימת - תוך שעות העבודה. כמו גם, עמדת עמידה למחשב יכולה לתמוך אותנו לדברים דומים. שכן המחשב יכול להיות מונח בעמדה, תוך שאנחנו עומדים לידה ועושים את מה שרצינו לעשות. ייתכן שנחוש גם יותר תשומת לב ומיקוד - כך שאם אנחנו בתפקיד שדורש תגובה מהירהי ותר - זה יכול לתמוך אותנו לכדי כך.
עמדת עבודה ארגונומית זה בכלל עניין של נוחות - שכן כל העניין בארגונומיה זה נוחות, התאמה לצרכי השימוש של האדם. כך שבניגוד לשולחן עמידה ישיבה, או עמדת עמידה למחשב - עמדת עבודה ארגונומית יכולה להתמקד ספציפית על אפשור תחושות של טוב, נעימות ונוחות לאדם שמשתמש בה. ייתכן שזה גם מגיע במראה מושך עין - שזה בכלל בונוס, למידת הנעימות שאדם יכול לחוש במקום עבודתו.
