מניפסט הציור הדיגיטלי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מניפסט הציור הדיגיטלי 

מאת    [ 31/05/2020 ]
מילים במאמר: 4615   [ נצפה 736 פעמים ]

 
 

 

 

אפתח באחד מהציטוטים שאני אוהב, וגם אני מזדהה עם תוכנו, -"העניין היחיד של האמן הוא ליצור איזה סוג של שלמות במונחים שלו ולא של אף אחד אחר"  - ג'. ד. סלינג'ר,  מתוך הספר "פראני וזואי".

"מניפסט הציור הדיגיטלי" מנסה להגדיר מהי אמנות דיגיטלית  וציור בעזרת מחשב מקוריים, ולזרז את שיוכם כזרם נוסף בציור שמתפתח במהירות, וקבלת לגטימציה להשתלב באמנות הציור בישראל כולל הצגתם במוזיאונים וגלריות מובילים,

אגודת הציירים באמצעות מחשב תוקם כדי לשים תו הכשר לציור בעזרת מחשב איכותי אשר אינו נעשה מטעמים מסחריים, ויהיה ציור מאתגר, מקורי וחדשני.

 

"מניפסט הציור הדיגיטלי" הוא מסמך המצהיר את תפיסת עולמם של חברי קבוצת "עשרה אמנים דיגיטליים" לגבי המהפכה שעברה על הציור, והמהפכה שצריכה לעבור עליו בעתיד. לפי תפיסה זאת אנו נמצאים כיום בפתח הדור השישי של הציור הדיגיטלי, שעדיין לא זכה לתפוס מקום מכובד באמנות הישראלית כראוי לו.

המניפסט כולל את הפרקים הבאים:

-       מהם אומנות וציור דיגיטליים

-       אומנות הציור בארץ זקוקה לרפורמה חדשה

-       אז מה צריך לעשות? 

-       המונחים: ההילה, השעתוק, יצירתיות יחסית, מכפילי כוח והנרטיב-הסיפור

-       שישה דורות בציור הדיגיטלי                                                                         

 

 

 מהם אומנות וציור דיגיטליים

טולסטוי הגדיר את "פעילותה של האומנות כמתבססת על העובדה שאדם, המקבל דרך חוש השמיעה שלו או רואה את הבעת הרגש של אדם אחר, מסוגל לחוות את הרגש שהזיז את האיש שהביע זאת. כל יצירת אומנות גורמת לקולט/צופה להיכנס למערכת יחסים מסוימת, עם מי שהפיק, או ייצר, את האומנות, ועם כל אלה,  הוא מקבל את אותו הרושם האומנותי".

 מהי האומנות הדיגטלית?

אומנות דיגיטלית היא מונח כללי עבור מגוון רחב של יצירות ושיטות אומנותיות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית כחלק מהותי של הכנת היצירה או בתהליך הצגתה. אומנות דיגיטלית היא לא עניין חדש, וכבר מאמצע המאה ה?20 אפשר היה למצוא עבודות אומנות שנוצרו באמצעות מחשבים או התכתבו עם רעיונות טכנולוגיים. אך בשנים האחרונות נראה שהאומנות הדיגיטלית הופכת לחזית של שבירת גבולות ומוסכמות. הסיבות לכך הן הנגישות הגדלה של כלים טכנולוגיים שיכולים לשמש בסיס ליצירה, והמקום המתעצם שהטכנולוגיה והרשת תופסות במרחב התרבותי. התוצאה היא מספר גדול של עבודות שעושות שימוש בטכנולוגיה כדי להציג אמירה על המפגש בין עולם האומנות, החדשנות הטכנולוגית וחיי היומיום.

 ההגדרה בויקיפדיה של אומנות דיגיטלית

-      אומנות דיגיטלית או אומנות ממוחשבת, היא אומנות בה היוצר משתמש בעזרים דיגיטליים כגון מחשב או מצלמה דיגיטלית ליצירה. ישנם סוגים רבים של אומנות דיגיטלית כגון אומנות פרקטלית, איור ממוחשב, צילום דיגיטלי ומידול בתלת-ממד.

 

אומנות היא מה שהאמן מייחס כאומנות. אמן הוא כל מי שבחר בזהות עצמית כאמן. כל אחד יכול לעשות אומנות. למרות זאת, יותר ויותר אני מאמין כי יצירות האומנות המעניינות ביותר הן למעשה אלה שאינן מכריזות על עצמן כאומנות.

כדי ליצור אומנות טובה חייבים להעלות את הרעיון, להסביר את היצירה, ולתת את הקשר ביחס לעבר ולהווה. אומנות עכשווית דיגיטלית מונעת על ידי מושגים - ולא רק איך היא מתבצעת טכנית, יש חשיבות מיוחדת איך היא נתפסת בעיני המתבונן.

בשבילי, האומנות היא כל דבר שיש לו את היכולת לשנות כל יום את ניסיון החיים הרגילים, ובכך משנה את תפיסת המציאות שלך. לדעתי התשובה ממש פשוטה.

 

מהו ציור דיגיטלי?

ציור דיגיטלי הינו ציור בעזרת מחשב ומהווה רק אחד מסוגי האומנות הדיגיטלית. או אם נרחיב - יצירות אומנות נחשבות ציור דיגיטלי כאשר נוצרו באופן דומה לציורים שאינם דיגיטליים, אבל בתוכנה ובאמצעות פלטפורמת מחשב דיגיטלית. את התמונה מדפיסים על בד קנבס במדפסת מיוחדת או על חומרים אחרים, והתוצאה דומה לציור קונבנציונלי.

ציור דיגיטלי החל בשנות ה-60 של המאה העשרים, ולכן היה בין  היצירות הראשונות שנוצרו באומנות הדיגיטלית.

 

 אומנות הציור בארץ זקוקה לרפורמה חדשה

"ההשקפה הניאו-קלאסית ששולטת באופן גורף על ההוראה, מחקר, והציור עצמו, ואינה מאפשרת דיון ציבורי על הדרך – היא המונופול הקיים היום בציור בארץ".

"צורות מודרניות אחרות של אומנות הציור כמו הציור הדיגיטלי, שיכולות לספק תובנות ערכיות חדשות הן שוליות בארץ, וכמעט שלא מוצגות במוזיאונים המרכזיים. לא שצורה אחת טובה יותר מאשר אחרת, אבל הרעיון הינו כי התקדמות אומנותית קדימה תיווצר רק על ידי וויכוח. באומנות בארץ כיום, הוויכוח הזה איננו וחבל".

ואם נלמד מההיסטוריה האומנותית בישראל, רחל שביט-בנטואיץ ציירת ורשמת ישראלית, ממייסדי "קבוצת אקלים" שאמניה  דגלו בציור הנוף הישראלי, מסבירה את אי התקבלות "קבוצת אקלים" ושלה בשנות ה-70 ע"י הממסד האומנותי בארץ:                                                                                                                     "רפי לביא שולט זה כוח, הוא בונה את עצמו על סמך העובדה שהוא מבטל את כל מה שסביבו".

היא מוסיפה תיאור של שדה האומנות  בתקופת זריצקי "קליקות, חבורות כוחניות, ומשטרי טעם אקסלוסיביים, דיכאו אמנים שחרגו מהאופנה עד עפר, ולא קיבלו אותם אפילו לאגודת הציירים".

בעולם היו בעבר הוגים שתבעו שינוי מעמיק באומנות. וולטר בנימין, פול ואלרי (Valery), חשים עקיב (Akib), מוחמד איקבל (Iqbal), ופרופסור ציון אביטל פעלו לשנוי כבר בעבר.                                                        לדוגמה וולטר בנימין ופול וולרי התנבאו עוד במחצית המאה הקודמת כי שילובם של השינויים הטכנולוגיים בהליך היצירה האומנותית יגרום לשינוי מושג  האומנות עצמו. לעומתם פרופסור ציון אביטל מבקר תפיסות באסתטיקה של המאה העשרים, שלדעתו רק מתימרות להרחיב את מושג האומנות; אולם בפועל הן משרתות רק את הממסד של האומנות המודרנית, על ידי כך שהן מתאימות את הגדרת האומנות למה שרצוי לממסד הזה. האוצרת כריסטיאנה פול, מסבירה כי אף על פי שאנחנו חיים ונושמים דיגיטל, עולם האומנות עוד לא ממש הכניס את התחום לתוך המערכת שלו, בעיקר בגלל חוסר הבנה של השפה האסתטית של הז'אנר.

בישראל המצב אף חמור מכך – מעטים האוצרים שמתמחים במדיום וגם במוזיאונים אין מחלקות בתחום, אפילו לא בתחומים נושקים כמו ניו מדיה. "אחד האתגרים באוצרות של אומנות דיגיטלית היא שאנחנו נדרשים להציג הייטק בתקציב ובשכר של אמן", אומר ליאור זלמנסון, חוקר תרבות דיגיטלית. "כדי להקים תערוכה שתחזיק מעמד ותתפקד, צריך אנשי מקצוע ותחזוקה ששכרם גבוה מאוד ביחס למה שמקובל בעולם האומנות. דווקא האגף הכי מתקדם בכל מוזיאון בארץ הוא אגף הילדים והנוער, מפני ששם עבודות אינטראקטיביות נחשבות רצויות ולא רק מקור לכאבי ראש". פול מוסיפה: "האתגרים של האומנות הדיגיטלית הם ראשית להבין את השפה האסתטית של העבודות ולהסיר את המכשולים הפרקטיים שעומדים בפני הצגת העבודות בחלל המוזיאלי. כשתדרכנו את מדריכי המוזיאון לקראת התערוכה החדשה בוויטני, השאלות שלהם הדהימו אותי. למשל במקרה של קייסי ריאס שפיתח תוכנת ג'אווה שמציירת בזמן אמת, הם לא הבינו על מה הם מסתכלים, הם לא הצליחו להבין שזו עבודה חיה". בניגוד לתחום הספר הדיגיטלי שנקלט יפה בארץ ויש מבחר של הוצאות דיגיטליות ואני מכיר שמונה חנויות ספרים דיגיטליות ברשת, יעברו עוד מספר שנים עד שתחום הציור הדיגיטלי יתקבל כלגיטימי בישראל.

אז מה צריך לעשות?                                                                           

 רק הרפורמה של קבלת הציור הדיגיטלי והקשבה לקהל הרחב על ידי הממסד האומנותי, תצליח לחולל תנועת שינוי בת-קיימא לטווח ארוך ובהיקף נרחב. יש לחדש מחדש בארץ את הוויכוח האומנותי. גישה פלורליסטית  תביא בחשבון את המורכבות של הקהל, את התקדמות הטכנולוגיה בעולם, את המגמות החדשות באומנות שהתפתחו בעקבות הטכנולוגיה ופרמטרים נוספים.

לכבד תחומים (דסיפלינות) אחרים בציור כמו הציור הדיגיטלי, ולהקשיב לא רק לשוחרי האומנות אלא גם לקהל הרחב. אם רוצים להרחיב אל קהל שוחרי האומנות בעתיד, מוצדק יהיה לנסות ולעצב את האומנות בשפה המובנת להם. אחד המדיומים הנכונים לצייר באמצעותו לעת הזאת הוא אפוא המחשב, לא בהכרח כמדיום יחיד, אך ודאי כמדיום לגיטימי. בעולם ציור דיגיטלי התקבל ע"י הממסד האומנותי כשווה לכל מדיה אחרת אך בארץ התהליך הינו רק בתחילתו.

 

המונחים: ההילה, השעתוק, יצירתיות יחסית, מכפילי כוח והנרטיב-הסיפור

המונחים: ההילה, השעתוק, יצירתיות יחסית, מכפילי כוח והנרטיב-הסיפור, הינם חמישה מונחים חדשים, הנובעים מהאפשרויות החדשות שמביאים איתם הטכנולוגיה והאינטרנט, הם חשובים להבנת האומנות היום ובעתיד.

מונחים אילו צוברים  חשיבות מהאצת השינויים בכל תחומי החיים וגם באומנות, אמנים המסתגלים לחידושים, נתרמים מהקדמה, ואילו אמנים הנרתעים משינויים, נשארים בתחום הנוחות שלהם מהעבר.

ההילה והשעתוק - ההילה והשעתוק הינם מונחים שהפילוסוף וולטר בנימין משתמש בהם במסה "יצירת האומנות בעידן השעתוק הטכני", בגרמנית שם המסה -

(Das Kunstwerk im Zeitalter seiner technischen Reproduzierbarkeit)

בנימין מזכיר שטכניקות שעתוק יצירות אומנות כמו הדפס, תחריט, חיתוך עץ היו תמיד. בנימין טוען שהשעתוק הטכני הינו האפשרות להפצה קלה של עותקים זהים למקור, השעתוק הטכני הינו בבחינת שלב חדש מבחינה כמותית ואיכותית, עד שאינו מהווה רק העתקה או שכפול אלא הופך בעצמו לאומנות.

ההילה היא "תוצר ארגון היחס ליצירת האומנות", היא תחושת "הכאן – ועכשיו, נוכחותה החד-פעמית במקום בו היא נמצאת", והיא המאפיין של יצירת האומנות האוטונומית.                                                              ההילה הינה מושג דואלי. שכולל את הילת היצירה, אך לא פחות גם את הילת האמן.

תשמעו סיפור: תערוכת הקיץ השנתית של האקדמיה המלכותית לאמנויות הינה אחת התערוכות הפופולריות ביותר בבריטניה, הסיבה פשוטה: כל אמן יכול להגיש בקשה להציג את יצירתו, לצד יצירות של אמנים ידועים כמו דייוויד הוקני ואניש קאפור. כדי להציג צריך לעבור את אישור ועדה הבוחרת את היצירות.                                                                         בשנת 2018 הוגשו לוועדה שבראשה עמד האמן האנגלי גרייסון פרי, יותר מ–20 אלף יצירות אומנות. רק 827 יצירות נבחרו.                                אחר הבחירה כתב אמן הגרפיטי בנקסי בחשבון האינסטגרם שלו שהוא הגיש עבודה תחת השם בריאן ס' גנקמן — שכולל אותיות באנגלית של השם בנקסי אנגרמה — והיא לא התקבלה. סוף דבר, חודש לאחר מכן פנה אליו פרי ושאל אם הוא מוכן להציג עבודה בתערוכת הקיץ. בנקסי שלח גרסה מעודכנת של העבודה שנדחתה, אשר הפעם התקבלה והוצגה בתערוכה.

בעידן השעתוק הטכני, טוען בנימין, אובדת ה"הילה" של יצירת האומנות. אובדן ההילה הוא סימפטום לזעזוע עמוק שעובר על האנושות בעידן חברת ההמונים, זעזוע שהשפעותיו מרחיקות לכת וחורגות מעבר לדיון באומנות; מדובר בשינוי תפיסת הזמן והחלל והאופן בו אנו חווים את המציאות, באובדן זכויות היתר של "מקור" מול "העתק", ובערעור מושגים כ"מסורת" ו"אותנטיות".אפשרות שעתוקה הטכני של יצירת האומנות כבר היום משנה את יחס ההמונים לאומנות, בחיבור התגובה הנהנתנית של ההמון עם התגובה הביקורתית של המומחים.

יצירתיות יחסית ויחסיות – יצירתיות יחסית הינו מונח חשוב במערכות ציור אוטונומיות של העתיד. הרולד כהן השתמש בו לראשונה בשנות השמונים. "מה שאנו מכנים יצירתיות הוא מונח יחסי", אומר כהן, " תוכנת הציור "אהרון" הינה יצירתית יותר מכל תוכנת ציור אחרת, אך לא אחשיב אותה יצירתית באופן מוחלט עד שלא תהיה מסוגלת לשנות את התנהגותה שלה עצמה".

"יחסיות " לפי מילון "מילוג" היא - השוואה לגורם או לערך אחר.

מכפילי כוח

מכפילי כוח הינם לדוגמה: סנפירי רגליים לשחיין – יגבירו את מהירות שחייתו, מנוף – יגדיל את משקל המטען שאדם מניף, אופניים – יגבירו את המרחק שאדם גומא בשעה. כל אלה הינם מכפילי כוח, שיגדילו את מרחב האפשרויות של האדם המשתמש בהם.

ציור דיגיטלי מאפשר לאמן לצייר עבודות מסובכות יותר בפחות זמן מאשר אמן שאינו נעזר במחשב. ברור שמחשב, תוכנות וטבלט, לא יגדילו את כשרונו של האמן. אך ברור שהציור הדיגיטלי מגדיל את מרחב האפשרויות שיש לאמן.

הנרטיב הסיפורי או ההתקבלות - נרטיב היא פרשנות של היבט מסוים של העולם, המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית. באומנות המאה התשע עשרה לנרטיב הסיפורי היה תפקיד מכריע בהערכתה של יצירת האומנות. הנרטיב נבנה במהירות או באיטיות, וכשהוא הגיע לקראת השיא, היצירה קיבלה מעמד של קדושה או של יצירת מופת.                                                                  באומנות מאמצע המאה העשרים מדובר על היעלמות מודלים לינאריים, של היעלמות "הנרטיב הסיפורי" שמתקדם מההתחלה לסוף באופן הכרחי. מאמצע המאה העשרים מדובר על היעלמות  של ה"סיפור" של האומנות הפלסטית ובמקומו מופיעה אומנות מופשטת, שעובדת יותר ויותר על טקסטורות וצבעים.                                                                                 באומנות המאה העשרים ואחת, הנרטיב הסיפורי קם לתחיה מחדש, כמו שנוצר מחדש גם בתחומי הכלכלה והמדיניות המודרנית. הנרטיב הסיפורי חוזר ומקבל תפקיד חשוב בהערכתה של יצירת האומנות.

באומנות המאה העשרים ואחת,  הורחבה משמעות המונח, כך, למשל, משתמשות תאוריות פוסט-מודרניות רבות במונח זה לתיאור האופן שבו אנו מביטים על יצירת אומנות או תקופה בהיסטוריה.

המונח נרטיב מקושר להגותם של שני פילוסופים:

-      מישל פוקו, פילוסוף שמת ב?1984, טען כי הדרך שבה אדם מעצב מידע היא מקור לכוח, ופיתח את תורת המיון.

-      ז'אן-פרנסואה ליוטאר,   פילוסוף פוסט- מודרניסטי, שתיאר נרטיבים חובקי כל, הבאים לתאר את המציאות בכללותה.

פוקו היה אובססיבי לגבי טקסונומיה (תורת המיון), שהיא הדרך שבה אנשים מחלקים את העולם לקטגוריות מנטליות שרירותיות כדי "לרסן את שפע הדברים הקיימים" שהמוח נדרש לקלוט ולעבד. לדבריו, כשאנו חושבים על הדברים והופכים בהם, "אנו מבינים לפתע את הקסם של מערכת נוספת או של מחשבה שונה".

פוקו לא התעניין באומנות. אך אם הוא היה מתעניין בתחום, אולי הוא היה מחלק אמנים לשתי קטגוריות: אלו שמבינים את הכוח של הנרטיב, ואלו שלא.

 

הציור הדיגיטלי  – 6 דורות התפתחות

אז אלו דורות יש בהתפתחות הטכנולוגית של הציור הדיגיטלי?

דור 1 - החלוצים (1956-1975) 

דור 2 - תוכנות גרפיקה פשוטות  (1975-1985)

דור 3 - תוכנות גרפיקה סטנדרטיות (1984-2020)

דור 4 - אפליקציות (1993-2020)

דור 5 - אמנות רשת  (1994-2020)

דור 6 -  בינה מלאכותית  (2019-2020)

 

המאמר "הציור הדיגיטלי  – 6 דורות התפתחות" מאת ישראל הרצל דן בהרחבה ומסביר בפרוט על כל אחד מהדורות, כולל הטכנולוגיות והאמנים שהובילו את המהפכה, 

"מניפסט הציור הדיגיטלי"

 

אפתח באחד מהציטוטים שאני אוהב, וגם אני מזדהה עם תוכנו, -"העניין היחיד של האמן הוא ליצור איזה סוג של שלמות במונחים שלו ולא של אף אחד אחר"  - ג'. ד. סלינג'ר,  מתוך הספר "פראני וזואי".

"מניפסט הציור הדיגיטלי" מנסה להגדיר מהי אמנות דיגיטלית  וציור בעזרת מחשב מקוריים, ולזרז את שיוכם כזרם נוסף בציור שמתפתח במהירות, וקבלת לגטימציה להשתלב באמנות הציור בישראל כולל הצגתם במוזיאונים וגלריות מובילים,

אגודת הציירים באמצעות מחשב תוקם כדי לשים תו הכשר לציור בעזרת מחשב איכותי אשר אינו נעשה מטעמים מסחריים, ויהיה ציור מאתגר, מקורי וחדשני.

 

"מניפסט הציור הדיגיטלי" הוא מסמך המצהיר את תפיסת עולמם של חברי קבוצת "עשרה אמנים דיגיטליים" לגבי המהפכה שעברה על הציור, והמהפכה שצריכה לעבור עליו בעתיד.         לפי תפיסה זאת אנו נמצאים כיום בפתח הדור השישי של הציור הדיגיטלי, שעדיין לא זכה לתפוס מקום מכובד באמנות הישראלית כראוי לו.

המניפסט כולל את הפרקים הבאים:

-       מהם אומנות וציור דיגיטליים

-       אומנות הציור בארץ זקוקה לרפורמה חדשה

-       אז מה צריך לעשות? 

-       המונחים: ההילה, השעתוק, יצירתיות יחסית, מכפילי כוח והנרטיב-הסיפור

-       שישה דורות בציור הדיגיטלי                                                                         

 

 

 מהם אומנות וציור דיגיטליים

טולסטוי הגדיר את "פעילותה של האומנות כמתבססת על העובדה שאדם, המקבל דרך חוש השמיעה שלו או רואה את הבעת הרגש של אדם אחר, מסוגל לחוות את הרגש שהזיז את האיש שהביע זאת. כל יצירת אומנות גורמת לקולט/צופה להיכנס למערכת יחסים מסוימת, עם מי שהפיק, או ייצר, את האומנות, ועם כל אלה,  הוא מקבל את אותו הרושם האומנותי".

 מהי האומנות הדיגטלית?

אומנות דיגיטלית היא מונח כללי עבור מגוון רחב של יצירות ושיטות אומנותיות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית כחלק מהותי של הכנת היצירה או בתהליך הצגתה. אומנות דיגיטלית היא לא עניין חדש, וכבר מאמצע המאה ה?20 אפשר היה למצוא עבודות אומנות שנוצרו באמצעות מחשבים או התכתבו עם רעיונות טכנולוגיים. אך בשנים האחרונות נראה שהאומנות הדיגיטלית הופכת לחזית של שבירת גבולות ומוסכמות. הסיבות לכך הן הנגישות הגדלה של כלים טכנולוגיים שיכולים לשמש בסיס ליצירה, והמקום המתעצם שהטכנולוגיה והרשת תופסות במרחב התרבותי. התוצאה היא מספר גדול של עבודות שעושות שימוש בטכנולוגיה כדי להציג אמירה על המפגש בין עולם האומנות, החדשנות הטכנולוגית וחיי היומיום.

 

מי הוא אמן דיגיטלי?

מהי אומנות דיגיטלית?

מה זה אומר דיגיטלי?

מה משמעות דיגיטלי באומנות?

מה המשמעות של אומנות דיגיטלית?

מה ההבדל בין אומנות מודרנית ודיגיטלית?

אלה הן רק כמה מן השאלות הנפוצות ביותר בחיפוש ב- Google הקשורות לאומנות דיגיטלית. האומנות הדיגיטלית באה בכל כך הרבה צורות שונות, והיא כה מרחיבה בתוכנה ובסגנונה, שלעתים קשה להגדיר אותה. נזכור שכל מה שקיים בעולם האומנות היה פעם בדמיון של אמן שהעז לחלום. כיום אין חברה דמוקרטית ללא ביטוי אומנותי ויצירה.  אנשים המחפשים תשובות לשאלות אילו פונים כיום לחיפוש הגדרות  ב-Google.

ההגדרה בויקיפדיה של אומנות דיגיטלית

-      אומנות דיגיטלית או אומנות ממוחשבת, היא אומנות בה היוצר משתמש בעזרים דיגיטליים כגון מחשב או מצלמה דיגיטלית ליצירה. ישנם סוגים רבים של אומנות דיגיטלית כגון אומנות פרקטלית, איור ממוחשב, צילום דיגיטלי ומידול בתלת-ממד.

הגדרה נוספת שאני אוהב הינה - אומנות דיגיטלית היא אומנות עם מערכת חוקים משלה. אילו חוקים אשר אין בעולם האומנות הסכמה עליהם, ובכך הקסם  הנמשך שלה.

 

 

"האם אומנות דיגיטלית היא בכלל אומנות?"

התשובה שלי היא -

כן! האומנות הדיגיטלית מיוצרת באמצעות מומחיות, מיומנות וידע, בדיוק כמו יצירת מופת של הרנסנס.

"זה אומנות?" היא אחת השאלות החשובות, כי זה אומר לעתים קרובות כי יצירת אומנות עשתה עבודה מרשימה. רוב האמנים שאני מעריך באמת מתעניינים בהעלאת שאלות לגבי ההנחות הקיימות שלנו - כולל הגדרות האומנות שלנו.

אומנות היא מה שהאמן מייחס כאומנות. אמן הוא כל מי שבחר בזהות עצמית כאמן. כל אחד יכול לעשות אומנות. למרות זאת, יותר ויותר אני מאמין כי יצירות האומנות המעניינות ביותר הן למעשה אלה שאינן מכריזות על עצמן כאומנות.

כדי ליצור אומנות טובה חייבים להעלות את הרעיון, להסביר את היצירה, ולתת את הקשר ביחס לעבר ולהווה. אומנות עכשווית דיגיטלית מונעת על ידי מושגים - ולא רק איך היא מתבצעת טכנית, יש חשיבות מיוחדת איך היא נתפסת בעיני המתבונן.

בשבילי, האומנות היא כל דבר שיש לו את היכולת לשנות כל יום את ניסיון החיים הרגילים, ובכך משנה את תפיסת המציאות שלך. לדעתי התשובה ממש פשוטה.

 

מהו ציור דיגיטלי?

ציור דיגיטלי הינו ציור בעזרת מחשב ומהווה רק אחד מסוגי האומנות הדיגיטלית. או אם נרחיב - יצירות אומנות נחשבות ציור דיגיטלי כאשר נוצרו באופן דומה לציורים שאינם דיגיטליים, אבל בתוכנה ובאמצעות פלטפורמת מחשב דיגיטלית. את התמונה מדפיסים על בד קנבס במדפסת מיוחדת או על חומרים אחרים, והתוצאה דומה לציור קונבנציונלי.

ציור דיגיטלי החל בשנות ה-60 של המאה העשרים, ולכן היה בין  היצירות הראשונות שנוצרו באומנות הדיגיטלית.

האומנות הדיגיטלית התרחבה מאז שנות ה-70, וקבלה שמות שונים, כמו אומנות המחשב ואומנות מולטימדיה. ההשפעה של הטכנולוגיה הדיגיטלית לא רק שינתה אמנויות כגון ציור, פיסול, אלא יצרה צורות חדשות של אומנות, כגון אומנות רשת, אומנות תוכנה, אומנות גנרטיבית, אומנות אינטראקטיבית, אומנות מדיה ומיצב ועולמות מציאות מדומה. המושג אמן דיגיטלי משמש כדי לתאר אמן שעושה שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בייצור של האומנות. במובן המורחב, "אומנות דיגיטלית" הוא מונח המתייחס לאומנות עכשווית המשתמשת בשיטות של ייצור המוני או מדיה דיגיטלית.

האומנות הדיגיטלית עוברת אבולוציה בשנים האחרונות והיום, טוענים רבים, אנחנו נמצאים בעידן הפוסט דיגיטלי. כריסטיאנה פול, מחשובות התיאורטיקנים של האומנות הדיגיטלית, אוצרת הניו מדיה במוזיאון הוויטני בניו יורק, טוענת כי מה שמאפיין את האומנות הפוסט דיגיטלית היא העובדה שהיא נוצרת באמצעים דיגיטליים אך לרוב מתממשת באופנים פיזיים – ציור, מיצב, פיסול או הדפס. זאת לעומת האומנות הדיגיטלית, נוצרת ומופצת באמצעים דיגיטליים בלבד. "יש לי בעיה עם הקידומת 'פוסט', כי אנחנו לא באמת נמצאים בתקופה שאחרי הדיגיטל אלא במצב שבו הוא עבר נורמליזציה", היא מוסיפה.

 

 אומנות הציור בארץ זקוקה לרפורמה חדשה

"ההשקפה הניאו-קלאסית ששולטת באופן גורף על ההוראה, מחקר, והציור עצמו, ואינה מאפשרת דיון ציבורי על הדרך – היא המונופול הקיים היום בציור בארץ".

"צורות מודרניות אחרות של אומנות הציור כמו הציור הדיגיטלי, שיכולות לספק תובנות ערכיות חדשות הן שוליות בארץ, וכמעט שלא מוצגות במוזיאונים המרכזיים. לא שצורה אחת טובה יותר מאשר אחרת, אבל הרעיון הינו כי התקדמות אומנותית קדימה תיווצר רק על ידי וויכוח. באומנות בארץ כיום, הוויכוח הזה איננו וחבל".

ואם נלמד מההיסטוריה האומנותית בישראל, רחל שביט-בנטואיץ ציירת ורשמת ישראלית, ממייסדי "קבוצת אקלים" שאמניה  דגלו בציור הנוף הישראלי, מסבירה את אי התקבלות "קבוצת אקלים" ושלה בשנות ה-70 ע"י הממסד האומנותי בארץ:                                                                                                                     "רפי לביא שולט זה כוח, הוא בונה את עצמו על סמך העובדה שהוא מבטל את כל מה שסביבו".

היא מוסיפה תיאור של שדה האומנות  בתקופת זריצקי "קליקות, חבורות כוחניות, ומשטרי טעם אקסלוסיביים, דיכאו אמנים שחרגו מהאופנה עד עפר, ולא קיבלו אותם אפילו לאגודת הציירים".

בעולם היו בעבר הוגים שתבעו שינוי מעמיק באומנות. וולטר בנימין, פול ואלרי (Valery), חשים עקיב (Akib), מוחמד איקבל (Iqbal), ופרופסור ציון אביטל פעלו לשנוי כבר בעבר.                                                        לדוגמה וולטר בנימין ופול וולרי התנבאו עוד במחצית המאה הקודמת כי שילובם של השינויים הטכנולוגיים בהליך היצירה האומנותית יגרום לשינוי מושג  האומנות עצמו. לעומתם פרופסור ציון אביטל מבקר תפיסות באסתטיקה של המאה העשרים, שלדעתו רק מתימרות להרחיב את מושג האומנות; אולם בפועל הן משרתות רק את הממסד של האומנות המודרנית, על ידי כך שהן מתאימות את הגדרת האומנות למה שרצוי לממסד הזה. האוצרת כריסטיאנה פול, מסבירה כי אף על פי שאנחנו חיים ונושמים דיגיטל, עולם האומנות עוד לא ממש הכניס את התחום לתוך המערכת שלו, בעיקר בגלל חוסר הבנה של השפה האסתטית של הז'אנר.

בישראל המצב אף חמור מכך – מעטים האוצרים שמתמחים במדיום וגם במוזיאונים אין מחלקות בתחום, אפילו לא בתחומים נושקים כמו ניו מדיה. "אחד האתגרים באוצרות של אומנות דיגיטלית היא שאנחנו נדרשים להציג הייטק בתקציב ובשכר של אמן", אומר ליאור זלמנסון, חוקר תרבות דיגיטלית. "כדי להקים תערוכה שתחזיק מעמד ותתפקד, צריך אנשי מקצוע ותחזוקה ששכרם גבוה מאוד ביחס למה שמקובל בעולם האומנות. דווקא האגף הכי מתקדם בכל מוזיאון בארץ הוא אגף הילדים והנוער, מפני ששם עבודות אינטראקטיביות נחשבות רצויות ולא רק מקור לכאבי ראש". פול מוסיפה: "האתגרים של האומנות הדיגיטלית הם ראשית להבין את השפה האסתטית של העבודות ולהסיר את המכשולים הפרקטיים שעומדים בפני הצגת העבודות בחלל המוזיאלי. כשתדרכנו את מדריכי המוזיאון לקראת התערוכה החדשה בוויטני, השאלות שלהם הדהימו אותי. למשל במקרה של קייסי ריאס שפיתח תוכנת ג'אווה שמציירת בזמן אמת, הם לא הבינו על מה הם מסתכלים, הם לא הצליחו להבין שזו עבודה חיה". בניגוד לתחום הספר הדיגיטלי שנקלט יפה בארץ ויש מבחר של הוצאות דיגיטליות ואני מכיר שמונה חנויות ספרים דיגיטליות ברשת, יעברו עוד מספר שנים עד שתחום הציור הדיגיטלי יתקבל כלגיטימי בישראל.

אז מה צריך לעשות?                                                                           

 רק הרפורמה של קבלת הציור הדיגיטלי והקשבה לקהל הרחב על ידי הממסד האומנותי, תצליח לחולל תנועת שינוי בת-קיימא לטווח ארוך ובהיקף נרחב. יש לחדש מחדש בארץ את הוויכוח האומנותי. גישה פלורליסטית  תביא בחשבון את המורכבות של הקהל, את התקדמות הטכנולוגיה בעולם, את המגמות החדשות באומנות שהתפתחו בעקבות הטכנולוגיה ופרמטרים נוספים.

לכבד תחומים (דסיפלינות) אחרים בציור כמו הציור הדיגיטלי, ולהקשיב לא רק לשוחרי האומנות אלא גם לקהל הרחב. אם רוצים להרחיב אל קהל שוחרי האומנות בעתיד, מוצדק יהיה לנסות ולעצב את האומנות בשפה המובנת להם. אחד המדיומים הנכונים לצייר באמצעותו לעת הזאת הוא אפוא המחשב, לא בהכרח כמדיום יחיד, אך ודאי כמדיום לגיטימי. בעולם ציור דיגיטלי התקבל ע"י הממסד האומנותי כשווה לכל מדיה אחרת אך בארץ התהליך הינו רק בתחילתו.

 

המונחים: ההילה, השעתוק, יצירתיות יחסית, מכפילי כוח והנרטיב-הסיפור

המונחים: ההילה, השעתוק, יצירתיות יחסית, מכפילי כוח והנרטיב-הסיפור, הינם חמישה מונחים חדשים, הנובעים מהאפשרויות החדשות שמביאים איתם הטכנולוגיה והאינטרנט, הם חשובים להבנת האומנות היום ובעתיד.

מונחים אילו צוברים  חשיבות מהאצת השינויים בכל תחומי החיים וגם באומנות, אמנים המסתגלים לחידושים, נתרמים מהקדמה, ואילו אמנים הנרתעים משינויים, נשארים בתחום הנוחות שלהם מהעבר.

ההילה והשעתוק - ההילה והשעתוק הינם מונחים שהפילוסוף וולטר בנימין משתמש בהם במסה "יצירת האומנות בעידן השעתוק הטכני", בגרמנית שם המסה -

(Das Kunstwerk im Zeitalter seiner technischen Reproduzierbarkeit)

בנימין מזכיר שטכניקות שעתוק יצירות אומנות כמו הדפס, תחריט, חיתוך עץ היו תמיד. בנימין טוען שהשעתוק הטכני הינו האפשרות להפצה קלה של עותקים זהים למקור, השעתוק הטכני הינו בבחינת שלב חדש מבחינה כמותית ואיכותית, עד שאינו מהווה רק העתקה או שכפול אלא הופך בעצמו לאומנות.

ההילה היא "תוצר ארגון היחס ליצירת האומנות", היא תחושת "הכאן – ועכשיו, נוכחותה החד-פעמית במקום בו היא נמצאת", והיא המאפיין של יצירת האומנות האוטונומית.                                                              ההילה הינה מושג דואלי. שכולל את הילת היצירה, אך לא פחות גם את הילת האמן.

תשמעו סיפור: תערוכת הקיץ השנתית של האקדמיה המלכותית לאמנויות הינה אחת התערוכות הפופולריות ביותר בבריטניה, הסיבה פשוטה: כל אמן יכול להגיש בקשה להציג את יצירתו, לצד יצירות של אמנים ידועים כמו דייוויד הוקני ואניש קאפור. כדי להציג צריך לעבור את אישור ועדה הבוחרת את היצירות.                                                                         בשנת 2018 הוגשו לוועדה שבראשה עמד האמן האנגלי גרייסון פרי, יותר מ–20 אלף יצירות אומנות. רק 827 יצירות נבחרו.                                אחר הבחירה כתב אמן הגרפיטי בנקסי בחשבון האינסטגרם שלו שהוא הגיש עבודה תחת השם בריאן ס' גנקמן — שכולל אותיות באנגלית של השם בנקסי אנגרמה — והיא לא התקבלה. סוף דבר, חודש לאחר מכן פנה אליו פרי ושאל אם הוא מוכן להציג עבודה בתערוכת הקיץ. בנקסי שלח גרסה מעודכנת של העבודה שנדחתה, אשר הפעם התקבלה והוצגה בתערוכה.

בעידן השעתוק הטכני, טוען בנימין, אובדת ה"הילה" של יצירת האומנות. אובדן ההילה הוא סימפטום לזעזוע עמוק שעובר על האנושות בעידן חברת ההמונים, זעזוע שהשפעותיו מרחיקות לכת וחורגות מעבר לדיון באומנות; מדובר בשינוי תפיסת הזמן והחלל והאופן בו אנו חווים את המציאות, באובדן זכויות היתר של "מקור" מול "העתק", ובערעור מושגים כ"מסורת" ו"אותנטיות".אפשרות שעתוקה הטכני של יצירת האומנות כבר היום משנה את יחס ההמונים לאומנות, בחיבור התגובה הנהנתנית של ההמון עם התגובה הביקורתית של המומחים.

יצירתיות יחסית ויחסיות – יצירתיות יחסית הינו מונח חשוב במערכות ציור אוטונומיות של העתיד. הרולד כהן השתמש בו לראשונה בשנות השמונים. "מה שאנו מכנים יצירתיות הוא מונח יחסי", אומר כהן, " תוכנת הציור "אהרון" הינה יצירתית יותר מכל תוכנת ציור אחרת, אך לא אחשיב אותה יצירתית באופן מוחלט עד שלא תהיה מסוגלת לשנות את התנהגותה שלה עצמה".

"יחסיות " לפי מילון "מילוג" היא - השוואה לגורם או לערך אחר.

מכפילי כוח

מכפילי כוח הינם לדוגמה: סנפירי רגליים לשחיין – יגבירו את מהירות שחייתו, מנוף – יגדיל את משקל המטען שאדם מניף, אופניים – יגבירו את המרחק שאדם גומא בשעה. כל אלה הינם מכפילי כוח, שיגדילו את מרחב האפשרויות של האדם המשתמש בהם.

ציור דיגיטלי מאפשר לאמן לצייר עבודות מסובכות יותר בפחות זמן מאשר אמן שאינו נעזר במחשב. ברור שמחשב, תוכנות וטבלט, לא יגדילו את כשרונו של האמן. אך ברור שהציור הדיגיטלי מגדיל את מרחב האפשרויות שיש לאמן.

הנרטיב הסיפורי או ההתקבלות - נרטיב היא פרשנות של היבט מסוים של העולם, המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית. באומנות המאה התשע עשרה לנרטיב הסיפורי היה תפקיד מכריע בהערכתה של יצירת האומנות. הנרטיב נבנה במהירות או באיטיות, וכשהוא הגיע לקראת השיא, היצירה קיבלה מעמד של קדושה או של יצירת מופת.                                                                  באומנות מאמצע המאה העשרים מדובר על היעלמות מודלים לינאריים, של היעלמות "הנרטיב הסיפורי" שמתקדם מההתחלה לסוף באופן הכרחי. מאמצע המאה העשרים מדובר על היעלמות  של ה"סיפור" של האומנות הפלסטית ובמקומו מופיעה אומנות מופשטת, שעובדת יותר ויותר על טקסטורות וצבעים.                                                                                 באומנות המאה העשרים ואחת, הנרטיב הסיפורי קם לתחיה מחדש, כמו שנוצר מחדש גם בתחומי הכלכלה והמדיניות המודרנית. הנרטיב הסיפורי חוזר ומקבל תפקיד חשוב בהערכתה של יצירת האומנות.

באומנות המאה העשרים ואחת,  הורחבה משמעות המונח, כך, למשל, משתמשות תאוריות פוסט-מודרניות רבות במונח זה לתיאור האופן שבו אנו מביטים על יצירת אומנות או תקופה בהיסטוריה.

המונח נרטיב מקושר להגותם של שני פילוסופים:

-      מישל פוקו, פילוסוף שמת ב?1984, טען כי הדרך שבה אדם מעצב מידע היא מקור לכוח, ופיתח את תורת המיון.

-      ז'אן-פרנסואה ליוטאר,   פילוסוף פוסט- מודרניסטי, שתיאר נרטיבים חובקי כל, הבאים לתאר את המציאות בכללותה.

פוקו היה אובססיבי לגבי טקסונומיה (תורת המיון), שהיא הדרך שבה אנשים מחלקים את העולם לקטגוריות מנטליות שרירותיות כדי "לרסן את שפע הדברים הקיימים" שהמוח נדרש לקלוט ולעבד. לדבריו, כשאנו חושבים על הדברים והופכים בהם, "אנו מבינים לפתע את הקסם של מערכת נוספת או של מחשבה שונה".

פוקו לא התעניין באומנות. אך אם הוא היה מתעניין בתחום, אולי הוא היה מחלק אמנים לשתי קטגוריות: אלו שמבינים את הכוח של הנרטיב, ואלו שלא.

 

הציור הדיגיטלי  – 6 דורות התפתחות

אז אלו דורות יש בהתפתחות הטכנולוגית של הציור הדיגיטלי?

דור 1 - החלוצים (1956-1975) 

דור 2 - תוכנות גרפיקה פשוטות  (1975-1985)

דור 3 - תוכנות גרפיקה סטנדרטיות (1984-2020)

דור 4 - אפליקציות (1993-2020)

דור 5 - אמנות רשת  (1994-2020)

דור 6 -  בינה מלאכותית  (2019-2020)

המאמר "הציור הדיגיטלי  – 6 דורות התפתחות" מאת ישראל הרצל דן בהרחבה ומסביר בפרוט על כל אחד מהדורות, כולל הטכנולוגיות והאמנים שהובילו את המהפכה,

 

ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס   טלפון: 050-9258355  ------------herzli99@gmail.com----------------------------------- 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב