סור מרע ועשה טוב- התהליך החינוכי הנדרש
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

סור מרע ועשה טוב- התהליך החינוכי הנדרש 

מאת    [ 14/05/2020 ]
מילים במאמר: 1116   [ נצפה 877 פעמים ]

 
 

ראשית כל עלינו להבין ולהגדיר מהו רע ומהו טוב. מהו רע ? בעניין מהו רע אוכל לציין שלושה חלקים- שני החלקים הראשונים יזוהו יורגשו ויימדדו על ידי הרגש האנושי והשכל האנושי, ולכן חשוב שיהיה האדם קשוב לעצמו מתבונן ומרגיש עד דקי דקויות לאשר יאמרו רגשותיו ושכלו- על פי הגישה היהודית שהנני מביא כאן הרי חלקי הרע האפשרי במעשי האדם הינם 1. הרע הנוגד את הטוב-היינו מעשים המנוגדים לחמלה לאכפתיות לרחמים ולטוב הלב. 2. רע מצד היותו שקר, מצד היותו נוגד את האמת המשפט ודין האמת. 3. רע מצד היותו נוגד את ציווי הבורא בתורותיו, אם מצד היותו נוגד את שבע מצוות בני נח בעבור שאינם יהודים, ואם מצד היותו נוגד מצווה מתריג מצוות התורה ונספחיהם ותוספיהם הראויים והמקובלים מדברי חז"ל.

אילו נרצה לנקוב בשלושת העקרונות הראויים להנחות אדם על פי דברינו אלה, הרי הם 1. אמת. 2. מצפון מוסר חמלה וחסד. 3. יראת השם ואמונת אמת ויושר. אלה הם שלושה עקרונות יסוד מתומצתים עד דק המקיפים את כל חיי בן אנוש אמוני ובני האנוש המאמינים בגישה האמונית יהודית.

הרב יהושע העליר בתחילת ספרו ''חוסן יהושע'' מנסח  בתמצות עקרונות אלה כך "אושר הפעולות וכשרון המעשים 1. בהתהלכם והעשותם בכוונת פועלם. 2. וההכוונה תהיה שכלית ולא רצונית. 3. והשכל יסמוך על חוקי התורה כגמול עלי אמו", עכ''ל. במאמר זה כלל החכם הנזכר את עקרון האמת ועקרון הטוב בעיקרון אחד הוא העקרון השני שאמר "והכוונה תהיה שכלית לא רצונית" באשר השכל מורה שיש לאדם להתרחק עד תכלית משקר ורע ולהידבק עד תכלית באמת ובטוב. אולם הוסיף החכם את העקרון הראשון אצלו הוא עקרון שליטת האדם במעשיו והובלתם בבחירה מודעת על פי עקרונות היסוד של הרחקה מרע שכלי ומרע תורתי ועשיית הטוב השכלי והטוב התורתי. עקרון הובלת האדם את עצמו אחר מסקנותיו השכליות והתורתיות הוא הקשה ביותר ובו טמון שלב הכרעת האדם אם לנצח אם להיות מנוצח- ההטמעה היישום וההפנמה למעשה הוא השלב המכריע והממשי ובו האדם נמדד בכל רגע.

קושי רב יש ביישום ההנחיה וההוראה "והכוונה תהיה שכלית ולא רצונית" כי האדם ביסודו טרם השליט על עצמו את השכל, והכח המנחה אותו הוא הרצון הגופני והתאווה הגופנית אל הערב, ובאמירה זו מתבטאת דרישה קשה וכבירה בעבור האדם להשליט החלק השכלי אשר בתחילה היה כמוס גנוז נדרס ונדכא תחת רגלי החומר ולרוממו ולהשליטו על החזק שבמניעי האדם הוא כח התשוקה והתאווה הגופנית הפשוטה הגולמית הבלתי מעובדת הפראית כי ''עייר פרא אדם יוולד''. לכן על מנת ליישם דרישה זו נדרשת השתדלות כבירה ומאמץ כביר מתחדש מצד האדם בכל רגע, כי יצרו היינו הדחף החומרי מתחדש ומתחזק עליו בכל יום תמיד מדעתו ושלא מדעתו.

על אותה דרישת כיבוש היצר והתשוקה הגופנית תחת השכל, נוספת דרישה נוספת קשה גם היא, והיא המדרגה השלישית במעלות האדם המתוקן או במעלות האיש הישראלי הצדיק, והיא להשליט חוקי התורה על השכל, אולם נדבך שלישי זה נקל לעומת שלב השלטת השכל על הרצון, מחמת אשר אין מדובר בהשלטה של התורה על השכל, אלא מדובר בתהליך בניית אמון של השכל בתורה ואחר שהשיג האדם את שלטון השכל על גופו וניהול חייו כאשר יקבל השכל עליו את אמונת התורה, הרי תיכנס אף היא ליישום על ידי השכל באין מפריע. כי אין בתורה ציוויים המנוגדים לשכל והפכיים ממנו, אלא התורה מוסיפה מצוות והכרעות במה שאין השכל האנושי יכול להכריע, והמגמה הנדרשת היא "והשכל יסמוך על חוקי התורה כגמול עלי אמו'' שייבנה אמון חזק של השכל בדברי התורה.

 

והנה מניעי האדם נחלקים בכללם לשלשה חלקים יסודיים, והם 1. ערב. 2. מועיל. 3. וטוב, והרי הם קרובים ומקבילים לשלושת המדרגות שהבאנו מספרו של הרב יהושע העליר במאמרו- "אושר הפעולות וכשרון המעשים, 1. בהתהלכם והעשותם בכוונת פועלם- שהאדם ישלוט במעשיו ויכוונם אל מטרתו- בשלב זה אין המאמר פוסל או מרחיק מטרת ערבות עונג ונועם גופני. השלב הבא הוא 2. והכוונה תהיה שכלית לא רצונית- אכן אין פסול בהימשכות אחר הערב המענג והמתוק, אולם יש לעבדו להסירו מן הרע ולכוונו אל הטוב. כי האדם בראשיתו דומה לבהמה בכך שאין מגמתו אלא למלא אחר הישרדותו הגופנית ועונגו הגופני ''עייר פרא אדם יוולד'' ונבנה ומתחזק בו כח הגוף אולם עם גדילתו והתפתחותו מתבסס ומתפתח בו כח השכל אשר נדרס תחת רגלי הדחף הגופני, והתפקיד הנדרש מן האדם להשתלמותו הינו לרומם את כח השכל לחזקו ולהשליטו בדחף הגופני אחר הערב ולנהלו כחפצו אל מטרות טובות מבלי להחסיר הדרוש לגוף לבריאותו ולמנוע את הגוף מהמזיק אף שהוא תאב אליו, ככתוב ''יודע צדיק נפש בהמתו''. ובכך מותר האדם מן הבהמה ביכולתו להשליט נשמתו על גופו. ואדם אשר ילך כעיוור אחר עוז תאוותו אף כאשר תתנגד לדרישת השכל בכך ידמה כבהמה. השלב הבא המשלים עבור האדם הוא 3. השכל יסמוך על חוקי התורה כגמול עלי אמו, במבט מעמיק ניתן להקביל בין משפט זה לבין אמירה להעדיף הטוב על פני המועיל בעת אשר יתנגשו זה בזה. כי ראיית השכל הינה חלקית ותועלתית והתורה א-לקית היא המייצגת את הטוב הכללי אף כאשר האדם לא יכיר מן הציווי איזו תועלת או הנאה. אכן בני אדם מנסים להשיג טעמי המצוות ותועלותם כמו הרמב"ם במורה הנבוכים ספר החינוך הרש"ר הירש ומלומדים נוספים המבקשים לתת טעם למצוות התורה, אולם אין זאת אלא בבחינת ''אפס קצהו תראה וכולו לא תראה''.

 

עתה לאחר שהצגנו את המסגרת הרעיונית התאורטית אשר לאורה ראוי לאדם ללכת, עתה נעבור לתהליך ההפנמה והיישום.

כידוע במוח האדם מתבצע תדיר תהליך בסיסי עיקרי ויסודי של ''קלט, עיבוד, ופלט-תהליך בעל מאפיינים דומים מתבצע אצל האדם באורח פיזי מוחשי ביחס למזון בתהליך האכילה והעיכול-הרשמים הנקלטים בחושי האדם אל שכלו ולכן נוכל לקרוא אותם ולהגדירם כמזון הנפש בהקבלה למזון הגוף. והנה באדם חמישה חושים דרכם יחוש את המציאות יתחבר אליה ויקלוט רשמיה, הם הראייה השמיעה הריח הטעם והמישוש-אלה הם הקולטנים של אדם ושל בעל חי הקולטים רשמים מהמציאות, לכן האיש החפץ חיים יש לו להשתדל שחושיו יקלטו יותר ויותר רשמים טובים מהמציאות, ושיימנע מלקבל ולקלוט רשמים שליליים בחושיו- הדרך העיקרית לכך היא בחירת חברה סביבה ותחומי עניין ועיסוק טובים מקדמים ומועילים.

אולם אחרי כל תהליך קליטה נדרש תהליך יסודי של ''עיבוד'' הרשמים שנקלטו, מיונם, הפרדת הפסולת מהמזון התמציתי המזין והמועיל, ופליטה רעיונית של החלקים השליליים, והשמת כל מה שיש בו תועלת במקומו הראוי לו.

 

אחרי כן מגיע השלב הסופי אשר הוא התכלית והיעד אליו תהליך זה מוביל, היעד הוא הפלט- הפלט של רשמי החושים אחר עיבודם מתיישם ומתממש בשלושה החלקים הפועלים באדם, הם המחשבה, הדיבור והמעשה.

כאשר האדם מכוון את עצמו את חושיו לסור מהרע ולהתחבר אל הטוב על ידי שיבחר בסביבה טובה ויאסוף ילקט ויקלוט ממנה רשמים טובים, יעבד את הרשמים אשר קיבל לפלוט הרע ולהפנים הטוב, ולאחר מכן יגיע אל יישום הפלט ביישום מעשי וממשי של טוב במחשבה דיבור ומעשה הרי בכך ישלים את תהליך ההשתלמות הראוי לאדם במסגרת חייו.

זהו התהליך הכללי של החינוך העצמי הנדרש וזהו התהליך הכללי אשר דרכו נדרשים אנו לחנך את ילדינו וחניכנו. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. כך ישיג האדם שלום בין החומר לרוח, שתהיה הרוח שולטת בחומר והחומר מתגייס לעזרת הרוח, על דרך אף אוייביו ישלים אתו. בהצלחה לכולנו

 

יאיר בר לבב חדאד, מייסד מכון קנה מידה העוסק בהקניית מידות וערכים במגוון דרכים יצירתיות וידידותיות. כאשר הדרך המרכזית הינה מופעי שירה ושיח על מידות וערכים. טלפון להתקשרות :0556692699

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב