מדוע המנורה עשויה קנים?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מדוע המנורה עשויה קנים? 

מאת    [ 22/04/2020 ]
מילים במאמר: 1366   [ נצפה 811 פעמים ]

 
 

קנה סוף, לפרשת תרומה. מדוע המנורה עשויה קנים.  יצחק הל-אור

 

כתוב: "ועשית מנורת זהב טהור מקשה אחת תעשה המנורה, ירכה וקנה ....וששה קנים יוצאים מצדיה, שלושה קני מנורה מצדה האחד ושלושה קני מנורה מצדה השני." מדוע הם מכונים קנים. מדוע לא זרועות, שפופרות,מוטות, שפודים,טריזים. מדוע קנים?

ועוד אני שואל מדוע צווו לעשות דווקא מנורה בעלת קנים?. מבנה חזק? חיסכון בזהב? אולי קלה יותר לטלטול במדבר? לדעתי הסיבה אחרת, ערכית יותר.

בואו  נבדוק תחילה מהם קנים ומנין נלקח שמם.

 קנה הוא דמוי צינור חלול בעל מחיצות. כלומר גבעול עשוי פרקים פרקים שביניהם מפרקים. ואבותינו יוצאי מצרים הכירו היטב צמחי קנה כאלה, הצומחים במצרים על שפת היאור ובארצנו. - קנה מצוי. עב קנה שכיח וקנה סוכר.

שלושת הסוגים שייכים למשפחת הדגניים. הבולט בהם קנה מצוי.

( במאמר מוסגר) אין  צמח בשם קנה סוף. אלה הם שני סוגים נפרדים. קנה שייך לדגניים, וסוף Typha סוג נפרד ממשפחת הסופיים.

הקנה מצוי שיכול להגיע לכדי 4 מ' ויותר, צומח בגדות נחלים ואדמות ביצה. הוא מצליח גם במים מלוחים ובתעלות מזוהמות בביוב. צורת החישות- צבר הקנים במקום, נמוכות או גבוהות ומסועפות. הקנים זקופים ובראשם תפרחת דמוית מברשת. הקנה בחלקו התחתון עבה, ודק ועשבוני יותר בחלקו העליון.

 רבן שמעון בן גמליאל אומר (בפסחים פרק ד') : סימן להרים מילין מילה (עצי מילה סורית), סימן לעמקים דקלים, סימן לנחלים קנים, סימן לשפלה שיקמים ".

ביטויים שונים בשפה, במשלים, בנביאים ובתלמוד, מראים שהעם הכיר את הקנה ואורח חייו היטב.

 בתלמוד קיימים הביטויים : "הושיט בקנה" או לחילופין "דחה בקנה רצוץ".

 על מי שבולע  פירורי מזון שלא בדרך הנכונה אומרים מה שכתוב במסכת תענית( ה'):     "אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבוא לידי סכנה".

 גם עצם הזרוע החלולה נקראת עצם הקנה.

 על מי שמשתקע ומתבסס במקום אומרים: "נעץ קנה במקום". על אנשים המשלימים זה את זה ומתאימים אומרים: "עולים בקנה אחד".

 קנים לחים ומפוצלים משמשים לקליעת סלים ומחצלות, וקנים שלמים לבניית מחיצות וגדרות.

גם אבותינו הכינו מחצלות מקנים. כתוב בכלים (י"ז י"ז): "מחצלת של קנים ושל חילף טהורה". כתוב במסכת עירובין (א' י') "מקיפים בקנים". כלומר עשו מהם גדר. ובכלאיים (ד' ד') כתוב: "מחיצת הקנים אם אין בין קנה לחברו ג' טפחים כדי שייכנס הגדי, הרי זו כמחיצה", מכאן שקנים שימשו לאבותינו כחומר למחיצות וגדרות.

עשו מהם גגות וסוכות, חיצים, ומכשירים שונים : מאזני שקילה, אמצעי מדידה, סכינים וקולמוסים, כלי קיבול לנוזלים, כוורות לדבורים וכלי נגינה. "חליל שבמקדש של קנה היה"- כתוב בערכין בתוספתא, ( פ"ב מ"ג).-"... פעם אחת ציפוהו בזהב ולא היה קולו ערב כמות שהיה. נטלו ציפויו וחזר קולו להיות ערב"

 פיסה של קנה משמשת גם היום בפיה של קלרנית ואבוב.

בתקופת המשנה היו יוצאים עניים,חלכאים חסרי פרנסה לאגם לקצץ-לקטול קנים למכירה בשכר דל. מכאן הביטוי המזלזל בהם "קוטלי קנים". הספרות התלמודית הותירה לנו עדויות על חייהם של הקוטלים באגמי המים. המנהג להצית אש באגם לאחר הקטיל היה רווח בימים ההם. מצינו בירושלמי, (שבת ז' י') "הצית את האור בחישת הקנים" כנראה שאחרי השריפה, צמחו מקני השורש גבעולי קנים צעירים, חדשים, ראויים למלאכות השונות.

הכינו מהקנים משענות. הנה כתוב ביחזקאל(כ"ט י') : "וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה', יען היותם משענת קנה לבית ישראל". לעומתו ישעיהו אומר" (ל"ו ו' ).  : "הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר ייסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה . הקנה השלם משמש למשענת, אולם קנה פחוס - רצוץ, אינו יציב למשען וחותך את ידי הנשען עליו.

המוט שכפות המאזניים תלויות בו מזה ומזה נקרא בשם קנה המאזניים. וכך אומר ישעיהו: (מ"ו ו' ) הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקולו .

 הקנה שימש כלי למידת אורך, והמושג "קנה מידה" המשמש אותנו גם היום נלקח מאותו מוט- קנה ששימש בימי קדם למדידה. כתוב ביחזקאל(מ' ה') : " והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב, וביד האיש קנה המידה, שש אמות באמה וטפח". ועוד שימוש של הקנה למדידה: כתוב בעבודה זרה (ד' י') "נפל לבור ועלה ומדדו בקנה".

וכלי קיבול לנוזלים מנין? כתוב בכלים (יז, טז): "וקנה של עני שיש בו קיבול מים" .

 קנה מפוצל ומושחז שימש כסכין. כתוב בחולין ( א' ב'): "השוחט במגל יד, בצור ובקנה".

 הדלו (קשרו) גפנים על קנים. כתוב בכלים (יז ג'): "אפופירות שעשה לה קנים מלמטן למעלה לחיזוק".

וכן עשו מקנים כוורות. כתוב באהלות (ח' א') "כוורת הקש כוורת הקנים".

 הקנה שימש כמובן כחומר לבנין. היו שוטחים קנים בשכבה אחת ומכסים בבוץ. ושוב שכבת קנים ושכבת בוץ. נאמר בבראשית רבה (פ"א): "זה שהוא בונה צריך ששה דברים: מים, ועפר, ועצים, ואבנים, וקנים וברזל. ואם תאמר עשיר הוא ואינו צריך לקנים, הרי הוא צריך לקני המידה".

 בצורה הזו של בניה נקטו גם בבניית הבקתות בכפרי הערבים ובמושבות היהודים בתחילת ההתיישבות היהודית בעמקי הצפון. מסופר על ר' ישראל אשכנזי מראשוני המתיישבים ביסוד המעלה, שהיה היהודי הראשון בעת החדשה שהשתמש  בקנה ובגומא לבניית צריפים. מספר לנו דוד שוב בספרו: "יסוד המעלה": "וחוכר הדגים של אגם החולה, היה יהודי מצפת, ר' הירש ליב מוהוליבר שמו. והייתה לו סירה על האגם להוביל בה הדגים. הלכו האנשים בסירה ובאו לביצת החולה, קצרו גומא וחטבו קנים ועשו מהם אלומות. חיברו האלומות זו לזו עד שנעשו כעין רפסודה. קשרו אותה לסירה והשיטו אותה עד שהביאו את הקנים אצל המושבה.

 מקנים הכינו כלי מלחמה. פיליניוס מספר בכתביו: "עמי המזרח עושים את מלחמותיהם בעזרת הקנה. הם מחזקים בו את חודי חיציהם ומכניפים את המוות בנוצות שהם מכניסים לקנה. כמחצית האנושות מזויינת בקנה".

 ולהבדיל מכלי המשחית עשו מהקנים קולמוסים לכתוב בהם ספרי תורה, תפילין ומזוזות. נאמר במסכת תענית (כ'): "טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל,יותר מברכה שבירכן בלעם הרשע. אחיה השילוני קיללן בקנה. אמר להם לישראל: "כאשר ינוד הקנה". מה קנה זה עומד במקום מים, וגזעו מחליף, ושרשיו מרובין, ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הולך ובא עמהן. דממו הרוחות עמד הקנה במקומו.  אבל בלעם הרשע בירכן בארז: "כארזים עלי מים". כיון שנשבה בו רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו. ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס, לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים. תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז".

 ואין נאה יותר מלסיים בסיפור המסופר שם במסכת תענית ( כ' א'): "מעשה שבא ר' אלעזר בן ר' שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הנהר, ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו רחבה עליו מפני שלמד תורה הרבה.

 נזדמן לו אדם אחד שהוא מכוער ביותר. אמר לו: שלום עליך רבי, ולא החזיר לו. אמר לו רבי (אלעזר) ריקא, כמה מכוער אתה, שמא כל בני עירך מכוערים כמותך? אמר לו (האיש) אני יודע, אלא לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.

 כיוון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי.   אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשני. היה מהלך אחריו עד שהגיע לעירו.

 יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי, מורי מורי. אמר להם (אותו האיש) למי אתם קוראים רבי רבי, אמרו לו: לזה שמהלך אחריך. אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו מפני מה? אמר להם כך וכך עשה לי. אמרו לו אף על פי כן מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.

מיד נכנס ר' אלעזר בן ר' שמעון לבית המדרש ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. ולפיכך זכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה. תפילין ומזוזות".

 

 עתה יש בידינו מידע לתת תשובה, מדוע צוו במדבר לבנות מנורה בעלת קנים.

נראה לי שהמנורה הזאת מסמלת את אחדותם של כל בני העם. נגידים ועניים כאחד, בבחינת כל ישראל ערבים זה לזה.

 אנשי מסחר שהשתמשו בקנה המאזניים, אדריכלים ומודדים שהחזיקו קנה מידה, לוחמים וציידים שהשתמשו בכידונים ובחיצים עשויים קנים, חקלאים שעשו מהם כוורות וכלי קיבול למים, רועים שעשאום מטות לנהוג בהם את הצאן,  כורמים שסמכו גפניהם בקנים, בנאים שהשתמשו בהם לבניה ולגדרות, עניים  חלכאים שקטלו קנים בחישות למחייתם, בעלי מלאכה שקלעו סלים ומחצלות מקנים, לויים שניגנו בחלילים בבית המקדש, נביאים שהביאו קנים לדימוייהם, מוהלים ושוחטים שהשתמשו בחלפים מקנים, סופרים ומשוררים שעשו קולמוסיהם מקנים לכתוב בהם. ואפילו מלומדים בני תורה שכתבו בהם ספרי תורה, תפילין ומזוזות. הקנים הללו מייצגים את כל שכבות העם.

 לפיכך נבנתה המנורה קנים, לסמל את אחדותו של העם על כל קצותיו, שכבותיו וגווניו. ובחרנו בה גם לסמל של מדינת ישראל

 

יצחק (איצ'ה) הל-אור שימש כראש המחלקה לגננות-נוי במשרד החקלאות, וחבר הוראה בכיר בטכניון.


יצחק הל-אור בויקיפדיה:


https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8


 
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב