מה זה אומר ניהול השקעות אופטימלי באמנות? 

    שוק האמנות נהפך לנגיש וידידותי יותר לקהל הרחב. אל הגלריות ובתי המכירות הפומביות הצטרפו תערוכות, ירידים ואתרי אינטרנט המציעים יצירות במחירים נוחים.

כך למשל הציור "סלבדור מונדי" של ליאונרדו דה וינצ'י הוא הציור היקר בעולם. העבודה נמכרה תמורת 450 מיליון דולר במכירה פומבית ב-2017. הרוכש נותר אלמוני, אך שנתיים לאחר מכן באתר Artnet.com   דווח כי נמצא על ספינת פאר של יורש העצר הסעודי בן סלמאן.  כמו כן שני בתי המכירות הפומביות הגדולות בתחום כריטסיס וסותביס  מכרו כל אחד יותר מב-3 מיליארד דולר ב-2019.

לעומת שוק המניות היקף הסחר באומנות הרבה יותר קטן ונאמד בעשרות מיליארדי דולרים  בהשוואה לעשרות ביליונים במניות בארצות הברית.  הגורמים לעלייה בשוק האומנות הם  שהעשירים מתעשרים ויש כמות כסף פנוי עצומה בידי עשירי העולם, גם נכנסו לתחום יותר רוכשיים מהמזרח ומארצות ערב,  ובהן שייחים ונסיכים. להבדיל משוק ההון ההשקעות באומנות אינן חשופות לריבית, כך שבסביבת ריבית נמוכה - כמו ברוב מדינות העולם כיום -אומנות הופכת להשקעה אלטרנטיבית. אך יש לזכור שהשימוש בהן גם נזיל פחות.

קשה להעריך תשואה של יצירה יחידה או של כמה, אך יש מדדים המודדים את השוק בכללותו, למשל מדד מיי מוזס ומדד הסקייטס. מדד מיי?מוזס העולמי, שבוחן מכירות חוזרות של אותה יצירה, משכנע שמדובר בהשקעה נכונה. לפי המדד, שוק האמנות העולמי הניב בשנה החולפת תשואה של 11%, ובשש מתוך עשר השנים האחרונות הביס את מדד S&P 500 האמריקאי וזכה לתשואה שנתית ממוצעת של 7.8%. התשואה הגבוהה נרשמה הודות לצמיחה גדולה בביקושים ליצירות אמנות בשוק הסיני וזינוק במחירי העבודות של אמנים פופולריים כמו אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין. כך, למשל, "Dollar Sign" של וורהול שנרכשה ב?1987 תמורת 27 אלף דולר נמכרה בשנה שעברה ב?698 אלף דולר, ויצירה של ליכטנשטיין נמכרה השנה ב?40 מיליון דולר - פי 20 מהסכום שבו נרכשה ב?1988.

מחזור מכירות האמנות השנתי בישראל נאמד בכ-50 מיליון דולר, השוק פורח בשנים האחרונות: גלריות נפתחות ונסגרות, מוזיאונים מתחדשים, ירידי אמנות מושכים אלפי מבקרים, ודור חדש שלא צבר הון ולא רכש ידע מקצועי בתחום האמנות, אינו עשיר, אבל מעוניין ברכישת אמנות  כתחביב ואף אפיק השקעה לטווח ארוך.

לכן נשאלת השאלה מה זה אומר ניהול השקעות  אופטימלי באמנות?

זה קודם כל אומר להבין שלנהל קניית אמנות זה לא רק לדעת אמנות... זה להבין אנשים - למה בכלל קונים, מה רוצים להשיג, מה המטרות שלהם, האם אני רוצה ללמוד ולהבין אמנות  טוב יותר, ולחוות חוויות מהבנתי החדשה בנושאי אמנות? להשאיר יותר יצירות אמנות אחריי לדורות הבאים? בסוף האמנות היא אמצעי, ולכל אחד סט הערכים והעדיפויות שלו, וברוב המקרים, מגלים שאין הלימה בין הדרך בה הכסף מושקע באמנות והמטרות שהוא אמור לשרת.

השאלות שתשאלו את עצמכם הם מה גבולות הגזרה שלכם? ומה הכלים שיש לכם לעבוד איתם? איפשהו לאורך הדרך תבינו שיש לכם בעיה מובנית."בעיה אחת היא שאתם לא מכירים את כל האפשרויות שיש,  בעיה שניה הוא גם שאתם לא יודעים להגדיר את הצרכים האמיתיים שלכם, את המטרות החשובות באמת שקניית האמנות צריכה לשרת.הקידמה והגלובליזציה הביאו איתם לא מעט הזדמנויות,  באמנות בימינו חלים שינויים רבים המהווים הזדמנות גדולה, אך ישנם גם סיכונים לא מבוטלים שרובנו אינם מודעים אליהם, אבל בשורה התחתונה אין סיבה לא  להשקיע באמנות ובאופן פרדוקסלי - גם לישון טוב יותר בלילה."

כדי שתיק השקעות  האמנות שלנו ינוהל בצורה אופטימלית אנחנו צריכים לבחון 2 דברים: רמות סיכון וטווח השקעה.               לגבי רמות סיכון, בהשקעות  בכלל וגם בהשקעות באמנות, זה נמדד בדרך כלל בתנודתיות, למרות שבעיני הסיכון האמיתי בטווח ארוך הוא לא התנודתיות אלא השחיקה של מחירי יצירות האמנות, אבל עדיין המשקיע צריך לשאול את עצמו האם אני יכול להתמודד עם התנודות? אם אני בכלל מבין במה אני משקיע. האם התשואה בהשקעה באמנות מספקת אותי? האם אני נמצא בתחום השקעה שתואם את רמת היכון שלי? אם אתה לא מבין במה אתה משקיע ולמה אתה משקיע, יהיה לך מאוד קשה גם לייצר תשואה וגם לישון בשקט בלילה, ולכן רוב האנשים בוחרים בדרך כלל באפשרות השנייה אבל מוותרים על תשואה, וזה חבל כי אפשר גם וגם. ולגבי טווח ההשקעה, אז השאלות המנחות צריכות להיות: האם יש לי די הכנסות בטווח הקצר כדי להתמודד עם התנודות בשוק האמנות? האם אני משקיע לטווח קצר, או שאני משקיע לטווח ארוך? למי מיועדת ההשקעה? לי? לילדיי? לנכדיי? אני שוב חוזר לנושא של מטרות וצרכים בטווח הקצר והארוך, כי משם הכול מתחיל.

לסיכום, הנושאים הללו שזורים זה בזה - אם נבין את הצורך שלנו, נמקסם את השקעות האמנות שלנו.