בית המשפט העליוןעלול לערער את מעמדו שלו בכך שהפך למוקד סכסוך חברתי ופוליטי בין קבוצות אוכלוסייה בישראל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בית המשפט העליוןעלול לערער את מעמדו שלו בכך שהפך למוקד סכסוך חברתי ופוליטי בין קבוצות אוכלוסייה בישראל 

מאת    [ 21/12/2019 ]
מילים במאמר: 392   [ נצפה 349 פעמים ]

 
 

 בית המשפט העליוןעלול לערער את מעמדו שלו בכך שהפך למוקד סכסוך חברתי ופוליטי בין קבוצות אוכלוסייה בישראל.

התפישה של מדינה היהודית והדמוקרטית באה לידי ביטוי במערכת המשפט כמערכת חברתית של כל מדינה מתוקנת. קיימת הדיאלקטיקה שבין צמיחת אתוס אידאולוגי משפטי ליברלי דומיננטי בישראל ,ביטויי הכוח השליטה וההדרה הטמונים באתוס האידאולוגי השיפוטי הליברלי בישראל, שהוצגו במשך שנים רבות כניטרליים ואוניברסליים מבחינת הקשרם החברתי והתרבותי לבין ההדרה של תנועות סוציו-פוליטיות המציעות מודלים תרבותיים חלופיים למודל זה. בית המשפט הפך בישראל משנות השמונים של המאה הקודמת למשפיע באופן קיצוני וכמוביל בהנחלת תפישות חברתיות -תרבותיות שונות במדינה בעלת תרבויות שונות עם קיבוץ של מעל 100 גלויות . הוא הפך לאתוס האידאולוגי למען דומיננטיות פוליטית ותרבותית של קבוצת משנה אחת בחברה הישראלית. דהיינו: בית המשפט העליון הפך לכוח המוביל בקידום האתוס האידאולוגי הדומיננטי בישראל, בעשורים האחרונים כאמור ליישום ההלכה של "מדינה יהודית ודמוקרטית". עובדה זו באה לידי ביטוי בשנת 1992 בחקיקת שני חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק", לממשות פוליטית, חברתית ותרבותית. פרשנות שיפוטית אקטיביסטית הובילה את בית המשפט העליון כמקבע מסמרות בהפיכת מושגים מופשטים ופילוסופיים חברתיים למציאות חברתית. חשוב לציין בהקשר זה שחלק מן הביקורת על השיח השיפוטי של בית המשפט העליון מבוסס על אינטרסים פוליטיים ונועד לקדם תפישת עולם לאומנית קיצונית . מרכזיותו של בית המשפט העליון הינה בהפיכתו לאקטיביסט עם הדגל של "הכל שפיט" , תוך שהוא משקף אינטרסים של אליטה מסוימת בחברה הישראלית, וכמכונן מערכות יחסים הטומנים בחובם היררכיות ערכיות ומכאן גם פוליטיות . אנו עדים לדומיננטיות פוליטית של מעמד חברתי בעל שורשים סוציו-תרבותיים שמכריח קבוצות אוכלוסייה אחרות לתפיסת עולמו. מעין עריצות משפטית. למשל היהודים המזרחיים והערבים הפלסטינים עברו ועודם עוברים תהליכי סינון של תהום לאומי ותרבותי ביניהם שקשה מאוד לגשר עליו כאשר מערכת בתי המשפט אינה מנותקת מהקשר חברתי ותרבותי ספציפי של המגדרים השונים בהופיעם בבתי המשפט. כמובן שבית המשפט העליון לא מקבל את הטענה לעריצותו ולאופיו התרבותי והחברתי, וכמבטא שיח שיפוטי בעל רלוונטיות חברתית, תרבותית ומעמדית.

 התנהלות זו של הרשות השופטת מזמינה ביקורות גוברת והולכות על האתוס האידאולוגי הדומיננטי כפי שהוא מיוצג על-ידי בית המשפט העליון. מסקנה: בית המשפט הופך על-ידי כך מוקד לסכסוך חברתי ופוליטי בין קבוצות אוכלוסייה שונות, העלול לערער את מעמדו. לכן הקולות העולים בקרב חוגים לאומניים ודתיים שמרניים הקוראים להקמת בית משפט לחוקה המייצג את האופי התרבותי של החברה הישראלית עקב מורכבות השיח השיפוטי ועל השלכותיו על הפוליטיקה של ההכרה בישראל ואופני הדרתן של קבוצות חברתיות מרכזיות, דבר המחייב הצעת חלופות אידאולוגיות ומשפטיות לאתוס הדומיננטי כיום.

יעקב רוב


 


חוקר


 


Scientist

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב