בדיקות של עוגנים : למה, כמה ואיך.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בדיקות של עוגנים : למה, כמה ואיך. 

מאת    [ 24/11/2019 ]
מילים במאמר: 1464   [ נצפה 525 פעמים ]

 
 

האם צריכים לבצע בדיקות שליפה של עוגנים ? 

תשובה לשאלה זו כוללת מרכיבים רבים.  ראשית מבחינת תקנים, התקן האירופאי לא מחייב בדיקת שליפה כשהעוגן בעל תעודת תקן אירופאי ומותקן לפי הגדרות הנמצאות בה.  (אין לנו תקן בישראל בנושא).  זאת אומרת, שלכאורה, אין צורך של כל בדיקה של עוגן כל עוד העוגן בעל תעודת תקן אירופאי.  וכל עוגן בלי תעודת תקן אירופאי, חייב לעבור בדיקה.

למרות זאת, באין ספור מקרים, אסונות נמנעו בזכות בדיקה שנעשתה על עוגנים בעלי תקנים אירופאיים שיצאו לא מתאימים.  אם כך, האם בדיקות של עוגנים הינן הכרחיות או מיותרות ?

בואו נבחין בשלושה מרכיבים המשפיעים על החלטה זו : העוגן, המבצע, החומר רקע.

1 - העוגן

אם העוגן בעל תעודת תקן אירופאי, יש לו גם מפרט טכני מסודר, מבוסס על תהליך בדיקות קפדני משולב עם תהליך ייצור מבוקר.  אין צורך בבדיקת העוגן עצמו.

אם העוגן אינו בעל תעודת תקן אירופאי ובלי נתונים טכניים מסודרים או עם נתונים טכניים מבוססים רק על בדיקות פנימיות של יצרן לא מוכר, יש לבצע בדיקות שליפה.  לגבי הגזירה, אפשר להאריך את החוזק בהתחשבות של פלדה 3.8 (הכי חלשה שקיים בשימוש בעוגנים) או בפלדה אחרת אם יש הוכחה של מעבדה לגבי סוג פלדה שממנו עשוי העוגן.

אם העוגן  מיוצר על ידי יצרן מוכר, עם טבלאות עומסים מסודרות או עם בדיקות מעבדה מוכרת בתנאים דומים לזו של האפליקציה שעליו אנחנו מייעדים אותו, מסתכלים על היחס בין התסבולת המשוערת לעומס שיופעל על העוגן.  אם ההפרש גדול, לדוגמא פי 5 יותר, אין לפי דעתנו צורך של בדיקת שליפה.  אם היחס קטן מ-5, יש לפי דעתנו לבצע בדיקת שליפה כי אין אפשרות מבדיקת שליפה בודדת לקבוע תסבולת כללית.

2 – המבצע

רב הכשלים בתחום העיגון מגיעים מביצוע לקוי ולא בהתאם להוראות היצרן (מדי פעם גם זה חסר).  במיוחד בתחום העיגון כימי, שבו אחוז יחסית גדול של ההתקנות לא טובות.  בוודאי שהדרכות מועילות מאוד בנושא אבל מעט ספקים של עוגנים נותנים שירות כזה למבצעים. 

ברב המקרים, מבקשים בדיקות כדי לבדוק את טיב ההתקנה של העוגן.  אבל בהרבה מקרים, נציג של הספק או הקבלן יתקין את העוגן המיועד לבדיקה בצורה שונה מהדרך שיותקן על ידי הפועלים באתר כדי לוודא שהבדיקה תעבור.  במצב כזה, אנחנו מפספסים את כל מטרת הבדיקה.  אם רוצים לבדוק את טיב ההתקנה, לא יכול להיות הבדל בין צורת התקנת העוגן הנבדק לשאר העוגנים. 

הבעיה הינה במצב בו בודקים את העוגנים עד הרס, ואנחנו גורמים לנזק באזור שבו אנחנו צריכים עוגן, וזה מחייב תיקונים ועבודות נוספות.  או כאשר אנחנו בודקים את העוגן רק עד העומס החלקי, בדרך כלל עומס תכן ויכול להיות שהעוגן מחזיק 51% מהתסבולת הנדרשת והבדיקה לא מגלה לנו את הכשל.  יש לציין שגם עוגן שמותקן לא טוב יחזיק חלק מהעומס הנדרש. 

הפתרון האידאלי למצב זה הינו שהמפקח ילווה כמה דקות את הפועל המתקין, יבדוק את שיטת העבודה שלו ויבקש ממנו להתקין עוגן אחר בצורה דומה, במרחק ממנו.  כך, מוודאים שהעוגן הותקן באותה דרך מהעוגנים אחרים, ומאפשרים בדיקה אמיתית עד הרס של העוגנים.

הבדיקה הזאת מחויבת לפי דעתנו במיוחד בעוגנים כימיים (בעוגנים מכניים, לרב, אפשר להעריך את טיב התקנה על ידי בדיקה ויזואלית), במיוחד אם העומסים הנדרשים קרובים לעומסים המקסימליים המותרים לאותו עוגן או באפליקציות עם כמויות גדולות מאוד של עוגנים/קוצים.

3- החומר רקע

אם החומר רקע הינו בטון במצב סטנדרטי, הנתונים ברורים.  אם הבטון במצב רע, לא תקני, עם סדקים רחבים, התקפת קורוזיה או כדומה, מומלץ מאוד לבצע בדיקת שליפה כדי לבדוק התנהגות הקיר רקע (הבדיקה חייבת להיות עם רגליים במרחק גדול מהעוגן הנבדק כדי לאפשר בדיקה גם של כשל החומר רקע עצמו.  בדיקה הכוללת ג'ק המותקן ישירות על הקיר לא תאפשר בדיקה נכונה).

כשאין נתונים טכניים מסודרים לעוגן על החומר רקע הספציפי.

הבלוקים בישראל שונים מהבלוקים באירופה ואי אפשר לסמוך על טבלאות מיצרנים מחו"ל.  אם לעוגן בדיקות רבות שבוצעו על רקע מסוים, ואם היחס בין התסבולת לעומס המופעל גדול, אין צורך לבצע בדיקת שליפה.  במצב שבו אין הרבה בדיקות לעוגן ברקע מסוים ואנחנו מתכוונים כן להשתמש ברבע מהתסבולת המשוערת, מומלץ לבצע בדיקת שליפה.

שימו לב שאם החומר רקע לא אחיד, יש לעשות מספר בדיקות באזורים שונים כדי לקבל תמונה התנהגותית לפי כל מצב.

איזה סוגי בדיקות קיימים ?

1 – בדיקה עם תזוזה לפי הנחיות של התקן האירופאי.

 

זוהי בדיקה שמעט מעבדות בארץ יודעות לבצע, שלוקחת הרבה זמן (...וכסף) ושבודקת מתי העוגן עובר ממצב אלסטי למצב פלסטי על ידי בדיקת תזוזה והפעלת עומס בצורה מחזורית. 

שיטה זאת מאפשרת לנו לאחר הבדיקות הראשוניות, לבדוק עוגנים כבר מותקנים, עם מדידת תזוזה, עד עומס תכן ולהשוות את גרף תזוזה-עומס לבדיקת הראשוניות, ולוודא שההתקנה בוצעה בצורה נכונה בלי לגרום נזק לעוגן המותקן.

2 – בדיקת מעבדה מוכרת ללא תזוזה עם לחץ של הג'ק ישירות על הקיר.(ללא שולחן)

זאת הבדיקה הסטנדרטית ביותר בארץ.  היא קצת מטעה לטובת העוגן כי הלחץ שהיא מייצרת מסביב לעוגן מטיב אתו. 

הבדיקה מאפשרת בדיקה של טיב החיבור/ההדבקה.  במצב של חומר רקע בעייתי, היא אינה מאפשרת לבדוק את התסבולת לפי "כשל בקונוס הבטון".

השאלה גם האם מעלים את העומס בצורה עקבית עד שרואים נפילה של העומס במכשיר בדיקת שליפה או עולים בשלבים עם זמני המתנה בין השלבים כדי לוודא שהעומס מתייצב.

עקרונית, הפתרון השני בוודאי טוב יותר. הבעיה הינה שלוקח לעוגנים לרב הרבה זמן כדי להתייצב בעומסים גבוהים (כיוון שיש גם התייצבות של המכשיר, הרגלים דוחסות קצת את הרקע, המכשיר עצמו עשוי מפלדה עם אלסטיות, יש גם אלסטיות בעוגנים ותנועה אלסטית אינה נחשבת לכשל בתחום העיגון).  ובדרך כלל, לישראלים אין זמן. ולכן כשרואים תחילת ירידה של העומס, קובע הבודק שמדובר בכשל בצורה מוטעת.  לו היו מחכים מספיק זמן, העומס היה אולי מתייצב.  בנוסף בשיטה זו יש לשים לב שעל מנת לקבל עומס מסוים, צריך להפעיל עומס קצת יותר גבוה מהסיבות שהוסברו קודם לכן.

בשיטה הראשונה, שבה אנחנו מעלים את העומס עד נפילה, יכול להיות שהכשל התחיל בעומס נמוך יותר ממה שרואים על שעון הבודק, אבל הנפילה הייתה איטית כמו רב כשלים בעוגנים שהינם פלסטיים.  אז העומס הנבדק גדול מהתסבולת האמיתית.

אם כך נשאלת השאלה מה לעשות בסופו של דבר?  לפי דעתנו יש כן לבדוק בהעמסה בשלבים עם המתנה של חצי דקה בלי להתייחס לירידות נמוכות יחסית בעומס אם אין לנו זמן לחכות.  וגם אם אנחנו מחכים, לאחר ירידה, יש לנסות להגדיל שוב את העומס כדי לוודא שלא מדובר בתזוזה אלסטית של העוגן אבל בכשל סופי.

3- בדיקת מעבדה מוכרת ללא תזוזה עם שולחן שמונע לחץ ישירות בסביבת העוגן

 היתרונות של שימוש בשולחן הינן:

-          התסבולת הנבדקת של העוגן לא מושפעת על ידי לחץ מסביב לעוגן.

-          אפשר לבדוק את כשל החומר רקע בעצמו. 

מלבד זאת כל מה שנאמר קודם תקף גם לבדיקה הזאת.

4- בדיקה של ספק העוגנים

ראשית כל מה שנאמר קודם תקף בוודאי גם אם הבודק הוא שכיר של ספק העוגנים.

קיימת בעיה של ניגוד אינטרס כשהבודק הוא גם הספק.  ספק מאוד מוכר ומכובד בארץ העביר דו"ח בדיקת שליפה של מוט ברזל קוטר 12 מ''מ עם הדבק שלו.  העומס הנבדק היה 50% מעל התסבולת המקסימלית של המוט ברזל עצמו.. גם הקבלן לא שם לב לדבר עד שהזכרתי לו מה תסבולת של המוט ברזל ושאותו מוט ברזל מותקן עם דבק כימי לא יכול להחזיק יותר מהתסבולת של הפלדה עצמה...  בקיצור, אין לסמוך על החתול לשמירת החלב או על ספק לבדוק את העוגן שלו בלי פיקוח צמוד.

מה חייבים לבדוק :

1 – איך העוגן הותקן, (כי לרב הספק הוא מתקין העוגן לפני שהוא בודק אותו) : האם הוא הותקן עם אותם האביזרים בהם משתמשים הפועלים בשטח ? האם הוא ביצע פעולות נוספות של ניקוי חור שלא יבוצעו בהמשך על ידי הפועלים ?  האם הוא התקין את העוגן בעומק שיותקן בפועל בהמשך.  האם הוא לא הוסיף לדוגמא דבק בתוך הדיבל כדי לשפר את התוצאות... וכולי.

2 – מכשירי בדיקת שליפה של ספקים בנויים בדרך כלל על חלק התופס את ראש העוגן, על שולחן קטן ומכשיר הידראולי לשליפה.  אם החלק שתופס את הראש מגיע עד גובה השולחן, העומס הנבדק יהיה אינסופי...  יש לשמור מרווח בין החלקים בכל אורך הבדיקה.

 3 – האם הבודק מעלה את העומס בשלבים כדי לבחון תחילת התזוזה ?

מומלץ מאוד לדרוש תיעוד של הבדיקה בסרטון.  הבודקים בדרך כלל לא אוהבים את זה, כי זה פותח דלת למחלוקת –כל עוד יש מספר על דף, קשה להתווכח.  כשיש סרטון אפשר לטעון שקביעת הכשל לא הייתה נכונה וגם  לחשוף מהלכים לא כשרים כל מיני קומבינות שהבודק יכול לנסות לעשות בזמן הבדיקה.  אנחנו מאמינים שמי שטוען שהוא ישר מספיק כדי לבדוק עבודה או מוצר, לא אמור לפחד משקיפות מלאה.  ובוודאי ספק, שיש בו חשד טבעי, אמור להוכיח דרך זה שקיפות יתר.

 

לסיכום

יש לקחת בחשבון מה איכות העוגן בו משתמשים, מי יעשה את העבודה ואיפה ועל פי כך, לקבוע מתי לדרוש בדיקה שליפה ואיזו בדיקת שליפה. 

יש לדרוש שקיפות מלאה מהבודק ומהי שיטת קביעת הכשל ולזכור שעל מנת לבדוק טיב התנהגות של עוגנים, יש לבדוק את העוגנים במצב זהה לזה שהעוגן יהיה מותקן בפועל, מכל הבחינות.

עבודת המפקח הינה גם לבדוק התאמה מלאה בין הדוגמה לעוגן האמיתי.

איב דה לטואר מנהל מחלקת הנדסה אדיט בע''מ טל : 077-5020696 אתר : www.adit.org.il  

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב