למי הייתי נותן את פרס נובל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

למי הייתי נותן את פרס נובל 

מאת    [ 14/11/2019 ]
מילים במאמר: 608   [ נצפה 91 פעמים ]

 
 

 

  איזה קל להיות כלב בית, כל היום לקבל אהבה מהמשפחה, לאכול בונזו תוצרת הארץ, ולישון על השטיח האדום, בבתים ממש טובים מקבלים אפילו צ'ופר, לצאת שלוש פעמים ביום (אם הם לא עסוקים מדי בצרות של אנשים) ואז אפשר למתוח את השרירים שכבר התנוונו ממזמן, להשתין על העצים  ובמקרה והיום ממש מושלם, מזיינים איזה כלבה מזדמנת, אם היא מחורמנת (עדיפות לשטניות כמו בבני אדם). פשששששוט אין דאגות.

  למרות החיים הטובים של כלב בית אני הייתי מעדיף להיות כלב רחוב, זרוק כזה (אתם יודעים) אז החיים קצת יותר קשים, כי  צריך למצוא מה לאכול (בדרך כלל שאריות של כלב בית) ואיפה לישון (בדרך כלל באיזה קרטון של הומלס נחמד) ומישהו שיאהב אותי להיום.

  למה כדאי להיות כלב רחוב? כי אצל כלב רחוב לא הכל קבוע מראש. מה שבטוח, שאם אתה לא מת מרעב או קור, אז אתה נהנה הרבה יותר מכל כלב בית אחר. כי יש לך אתגר, יש יכולת בחירה, יש עצמאות ,יש אושר אמיתי. לפחות כך נראה לי, אף פעם לא הייתי כלב רחוב.

  פעם חבר טוב אמר לי "החיים זה דבר פשוט, האנשים הם שמסבכים אותם".כמה שזה נכון, אך פעם לא פגשתי כלב אצל פסיכולוג, כי אצלם החיים פשוטים, בלי הרבה משחקים מסביב. אם לכלב שלי בא להריח את התחת של השכן, הוא פשוט יעשה את זה.

בלי לחשוב שבוע מראש, האם כדאי לעשות את זה ?, איך יהיו טיב היחסים שלו אם השכן לאחר הרחרוח?, וכמובן מה יחשבו כל שאר הכלבים בשכונה על זה? אז איך קורא שהחיה הכי מפותחת בעולם, החיה שאין חזקה ממנה, החיה שיכולה שנצח אפילו את כוחות הטבע(לפעמים), לא יכולה להסתדר עם דבר פשוט ונפלא כמו חיים, אז יש "כמה" החלטות במשך השנים. אז מה, קטן עלינו. אם אני הייתי בוחר למי לתת פרס "נובל" לספרות, אז הראשון שהיה מקבל פסלון קטן, הוא מי שהמציא את המשפט "החיים הם בדיחה, מי שיש לו חוש הומור מקבל אותם בצחוק ועם חיוך גדול, ולמי שאין, לא מבין למה כולם צוחקים ואיך יכול להיות שהוא בבאסה?.

את הפרס השני הייתי מעניק למי שהמציא את המשפט: "לא בוכים על חלב שנשפך, פשוט קונים עוד קרטון". את הפרס השלישי הייתי נותן לכל מי שמצליח לחיות על המשפטים האלו.

  אני, לשמחתי יכול להגיד שכבר שנים מנסה לחיות אליהם, אבל "נובל" אף פעם לא ביקר אצלי. אולי בגלל שלפעמים, גם לי יש רגעי משבר קטנים. אך עם חיוך גדול, אני יכול להגיד לכם שלמרות ש"נובל" לא ביקר אצלי, אני מעולם לא בקרתי אצל פסיכולוג, אז כבר שווה להסתדר טוב עם המשפטים האלו, כי זה חוסך הרבה כסף וזמן, ולפעמים אפילו מקבלים צ'ופר קטן, חיוך גדול ואמיתי.

  אף פעם לא הבנתי למה אנשים צרכים להיות כל כך כבדים, אני מכיר אנשים שהם לפחות משקולת של טון. אם הם לא תכננו את היציאה של יום שישי, כבר ביום שלישי, אז אין מצב לבילוי הם צריכים להתכונן נפשית, להכין את הבגדים, לקבוע מי מביא אוטו והכי חשוב לאן הולכים ?

ואם משהו חס וחלילה השתנה או גרוע מכך השתבש, אז אין מצב לבלות כי "יצא כבר החשק" או/ו "מה לעשות משהו בלי לתכנן מראש, השתגעת ?" ואז המשפט הקבוע "אם גישה כזו (של שינוי) אתה לא תגיע אפילו לגיל 50" אז יש לי תיקון טעות בשבילם אני אגיע, ואפילו אם חיוך גדול (לפחות כמו של נער בן 15 שראה פלייבוי בפעם הראשונה בחיים.

אז אל תגידו לי בשכל שהחלטות טובות עושים לאט, החלטה טובה זו החלטה זורמת. אם אתם שואלים אותי, למה הכוונה לעזאזל? אז באסה לכם, כי הרמז היחידי שאני מוכן להגיד הוא, שאם אתם לא מבינים עכשיו, אז אולי שתגדלו תבינו (לגדול זה לא רק בגיל או בגוף אלא גם במוח וחשוב מכך בנפש), ואם לא אז לא נורא אף אחד לא מושלם.

ישראל הרצל הרצל 73, כ"ס   טלפון: 050-9258355  ------------herzli99@gmail.com----------------------------------- 

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב