להציב גבולות ולשמור על קרבה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

להציב גבולות ולשמור על קרבה 

מאת    [ 03/09/2019 ]
מילים במאמר: 543   [ נצפה 102 פעמים ]

 
 

השיח על גבולות, נפוץ בעיקר בעולם ההורות: איך מציבים גבולות? איך גורמים לילדים לשמור על הגבולות ולא לעבור אותם? רק שלמעשה, זו סוגיה שמלווה אותנו בכל מערכת יחסים: בזוגיות, בעבודה ביחסים שלנו עם בני משפחה אחרים ועוד.

אז מה זה בעצם גבול?

דמיינו שיצאתם לטיול קבוצתי ברמת הגולן ואחד מחברי הקבוצה, מתוך חוסר תשומת לב, הרפתקנות, או סקרנות, חצה את הגבול לסוריה. ברור לנו שמה שנרצה לעשות, זה לסייע לו לחזור לצד הישראלי של הגבול לפני שיפגע. רק שמשום מה, כשאנשים "חוצים את הגבולות" שלנו, פעמים רבות נמצא את עצמנו נוזפים בהם, מעמידים אותם על טעותם, שופטים אותם, כועסים, צועקים ועוד שאר התנהגויות, שלרוב, לא יעודדו אותם "לחזור לצד שלנו", אלא להתרחק עוד יותר.

כדי להבין מה הוא גבול, כדאי לזכור שאנשים לעולם לא עושים שום דבר נגדנו באמת, הם פשוט עושים בעד עצמם ומנסים לקבל מענה לצרכים שלהם. אותו חבר בקבוצה שחצה את הגבול לסוריה, לא עשה זאת "נגד הקבוצה", אל מתוך כוונה למלא את הצורך שלו בלמידה, בהנאה, או כל צורך אחר.

הקונפליקט שעולה סביב הגבול, אינו על עצם הצרכים עצמם: אין לנו בעיה עקרונית עם הצורך שלו בהנאה, אלא רק עם הדרך, או האסטרטגיה שבה הוא בחר למלא את הצורך שלו.

הגבול הוא למעשה הקו המפריד בין האסטרטגיות שאינן פוגעות בצרכים שלנו, שלו, או של אנשים אחרים בסביבה לאלו שפוגעות, או מסכנות צרכים של הנ"ל.

עף לי הסכך

כאמור, כשמישהו חוצה את הגבולות שלנו, זה מעלה בנו לרוב, רגשות קשים. זה קורה בגלל הפרשנות שאנחנו מקנים למעשה: "הוא מזלזל בי", "היא חסרת אחריות", "לא אכפת לו" וכו'. פרשנויות אלה, הן שמייצרות בנו את אותם רגשות ואלו בתורם מושכים אחריהם תגובות של האשמה ופגיעה.

לכן, השלב הראשון, הוא לנקות את הפרשנות שלנו באמצעות "תצפית נקיה" שבה ננסה לתאר לעצמנו את מה שקרה, רק במונחים של עובדות הניתנות לקליטה בחושים שלנו: מה ראינו? מה שמענו? מה נאמר? מה נעשה?

כשנעשה את זה, יהיה לנו קלת יותר להיזכר שאותו אדם לא עשה נגדנו, אלא בעד עצמו. נוכל לנסות להבין את המניע הפנימי שלנו למעשה - הצורך שאליו הוא חיפש מענה.

רמת הכעס, התסכול, או הפחד שאנו חווים תתחיל להתמתן ונוכל לחזור לתקשורת מחברת ולא מרחיקה.

 

מה בעצם אנחנו רוצים לעשות?

כמו במקרה של האדם שחצה את הגבול לסוריה, אנחנו לא נרצה להסתפק בלצעוק על האדם: "מה אתה עושה?! עברת את הגבול!". אנחנו נרצה להחזיר אותו בחזרה אל "ארץ האסטרטגיות הלגיטימיות" ולעזור לו למצוא דרך שתתן מענה גם לצורך שלו וגם לצורך שלנו.

כמה עקרונות שיכולים לעזור לנו בזה:

1. כשהרגשות בעוצה גבוהה - זה לא הזמן. כשיש תסכול, כעס, או פחד, אנחנו לא פנויים ללמוד, או להבין ולכן נחכה לזמן רגוע יותר, כדי לקיים שיחה על הנושא.

2. לפעול מתוך חיבור - כשאנחנו ניגשים לשיחה, נרצה לתאר את מה שקרה בתצפית נקיה, להסביר אילו רגשות עלו בנו ולהראות שאנחנו מבינים את המניע שלו: "כשעברת את הגבול לסוריה, אני ממש פחדתי ודאגתי. אני מתאר לעצמי שפשוט היית סקרן ורצית לדעת מה יש בצד השני, נכון?"

3. לבקש בקשה ברורה וברת ביצוע: "אני רוצה שתהיה זהיר יותר", זו אינה בקשה ברורה, מכיוון שכל אדם מפרש את מושג הזהירות באופן אחר. "זה מאוד יקל עלי, אם בפעם הבאה תוכל לבדוק איתי עד לאן מותר ללכת. ככה אוכל לדעת שאתה בטוח ואתה תוכל להסתקרן בלי להסתכן :)".

חשוב לזכור, שגם עם כעסנו, האשמנו והרחקנו, אפשר תמיד לחזור לחיבור ולייצר שיחה ממקום רגוע ואמפתי.

 

 

 

יובל קדן


מנחה קבוצות וסדנאות, מלווה הורים, זוגות, צוותי עבודה ומנהלים


ממפתחי גישת "השפה" לתקשרות בינאישית ומערכות יחסים מיטיבות


www.hasafa.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב