מיליוני בקבוקי תירוש ומיץ ענבים נמכרים מדי שנה. מה קורה בשנה בה אין מספיק ענבים בארץ? 

 משרד הכלכלה ויבוא מיץ ענבים – חלמאות לשמה למה אנחנו עוסקים בנושא זה? כי תירוש (וגם יין קידוש) הם חלק  מאותם 5-7 ליטר יין לנפש שנצרכים בשנה בישראל. הסיפור הבא פותח צוהר לנושא הכמויות שישנן או חסרות בשוק בתחום זה. על פי הנתונים מייצרים בכל שנה בישראל כ- 12 מיליון בקבוקי יין תירוש (מיץ ענבים המשמש לקידוש). מדובר בנתח שוק שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, כאשר טווח המחירים של בקבוק תירוש לצרכן נע בין 13 שקלים ל- 25 שקלים. השחקנים בענף הם היקבים הגדולים: כרמל, אפרת טפרברג, ירושלים, ארזה, בנימינה ונוספים,  מה עוד שמדובר בכסף קל: הענבים נסחטים, מסוננים נמהלים על פי התקן, ונכנסים לבקבוק שמשוגר לרשת השיווק. אין התעסקות ייננית מסובכת, אין צורך בחביות, אין פקק שעם ואין הוצאות אדירות על מיתוג. הקהל ששותה את מיץ הענבים הוא קהל שבוי, שמה שמעניין אותו בעיקר זה המחיר.

יין התירוש נסחט מענבי יין שהאיכות שלהם בינונית ומטה; היינן אפילו לא מבקר בכרמים שמיועדים למיץ הענבים הזה. 12 מיליון בקבוקים שנמכרים כל שנה הם חלק נכבד מאוד מתזרים המזומנים של היקבים, ולכן המלחמה שהוביל יקב כרמל ואותה אנו מציגים כאן, כל כך חשובה. בשנה כמו שנת שמיטה, או שנת בציר שלא הייתה אפשרות לבצור את כמות היין שצריכה לספק את האוכלוסייה שצורכת את היין, מייבאים היקבים מיץ ענבים מחו"ל. צוותי משגיחי הכשרות פושטים על היקבים, ומספקים את תעודת הכשרות למיץ הסחוט שמגיע באריזות בתנאי קירור כמובן. 

מאחורי מיץ הענבים הפשוט הזה עומדים כוחות שמבינים את הפוטנציאל של עשיית כסף קל. המלחמה שהתנהלה בבית המשפט בעניין זה ממחישה את העניין, והפרטים המובאים כאן נלקחו מפרוטוקולי בית המשפט.

הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, דני טל, הוא האחראי על הורדת המכסים כשיש בקשה כזו לייבוא בגלל פגעי טבע או חוסר במוצרים כמו ירקות, שמנים, וגם מיץ ענבים לטובת "תירוש לשתייה". ואכן, בקשה כזו הוגשה לו עקב בציר 2018 שהיה שחון מבחינת ענבי מאכל לטובת מיץ ענבים. טל נושא דרגת סמנכ"ל במשרד הכלכלה, וכשבקשה כזו מוגשת לו, הוא אמור להתייעץ עם משרד החקלאות ולהקים ועדה שתאשר את המהלך. ואכן הוועדה התכנסה והמליצה לתת פטור במכס ליבוא 1.5 מיליון ליטר תירוש (באריזות של 750 ק"ג  ובאריזות של עד 3 ליטר). הוועדה  הוציאה קול קורא למי שנפגע עקב מחסור במיץ הענבים וחילקה את המכסות.

נראה כי דני טל לא מכיר את הענף, לא מבין מי הנפשות הפועלות, ופשוט החליט שרירותית לחלק את המכסות בין כל מי שרצה לנצל את ההחלטה של הוועדה ולקבל פטור ממכס. אחרת אי אפשר להבין למה ניתנו ההטבות בשווי מיליוני שקלים לכל מיני "מאכערים" שאינם יקבים או יצרני יין – הם פשוט סוחרים ממולחים שמצאו הזדמנות לנצל את הפרצה ולקבל הטבה משמעותית, שאותה הם ימכרו אחר כך בעצם ליקבים שחסר להם מיץ.

הפרשה הגיעה לבית המשפט בעתירה מנהלית עת"מ 16140-07-19 שהגישה אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב (להלן יקב כרמל) בגין חלוקת מכסות בצורה מעוותת, והחלטת השופט מרדכי כדורי הייתה " אני מורה ליתן צו ביניים המונע את מימוש המכסות ". המשיבים בפרשה היו הוועדה לחלוקת מכסות לייבוא בפטור ממכס, שר הכלכלה, מנכ"ל משרד הכלכלה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, מועצת הגפן והיין, והזוכים במכסות היבוא: אריזות ירושלים (1987),  רוז חקלאות, די.אר. יוניק – השקעות וסחר, ואייל אייכנר – שבדיקה מהירה ברשם החברות גילתה כי מדובר בחברות פרטיות, יבואנים שאינם יצרנים ושלא נפגעו כתוצאה מתנאי מזג האוויר החריגים של שנת 2017, בגינם ניתן הפטור. היבואנים טענו לבית המשפט כי הם כבר רכשו את מיץ הענבים ושילמו עבורו והוא בדרכו לישראל, והם הסתמכו על הצו שניתן על ידי משרד הכלכלה ולכן ביטול הצו יפגע בהם.

מועצת גפן יין, גם היא משיבה בעתירה זאת, מסרה לבית המשפט את עמדתה: שתמכה בתגובתה בעמדתו של יקב כרמל העותר, ולטענתה היא (המועצה) זו שפעלה מול הרשויות על מנת שיוענק פטור ממכס. בסופו של דבר, לאחר דין ודברים, ועל מנת לפצות את היקבים באופן חלקי על נזקיהם, סוכם על מתן פטור לתירוש בצוברים בהתאם לקבוע בצו. הפטור שנקבע לאריזות הקטנות ניתן לנוכח טענות משרד הכלכלה והתעשייה ועל מנת לעודד תחרות וכניסה של "שחקנים חדשים" לענף.

 החלטת השופט בעניין טענות החברות הייתה כי אריזות ירושלים ואייל אייכנר, שכבר הזמינו סחורה ושילמו עבורה והסחורה כבר בדרכה לישראל, אכן עלולים להיפגע פגיעה של ממש ממתן צו הביניים המבוקש. במיוחד נכון הדבר ככל שמדובר במי שיבוא התירוש על ידו נעשה בעקבות כך שהוענק לו פטור ממכס, כפי שניתן להבין מטענות העותרת. והם יצטרכו עכשיו לשאת בעלויות המכס בפועל, בניגוד לרישיון עליו הסתמכו בעת ביצוע ההזמנה. לעומת זאת, הפגיעה ברוז חקלאות ו- די אר יוניק, שטרם הזמינו בפועל  סחורה בהתאם למכסות שהוענקו להן, תסתכם בעיקר בעיכוב בניצול המכסה. פסק הדין שניתן בסופו של דבר: ניתן צו ביניים המונע את מימוש המכסות. הצו לא יחול על התירוש שרכשו החברות שכבר הביאו לארץ את התירוש. בסופו של דבר, ובעקבות הביקורת של השופט על התנהלות משרד הכלכלה והאחראי מטעמה על החלטת הוועדה, התכנסה הוועדה פעם נוספת, וחילקה את המכסות באופן שסיפק את יקב כרמל שעתר לבית המשפט, ולכן משך היקב את הבקשה.

מעבר לצד המשפטי ולפסק הדין שכנראה ימנע מוועדות נוספות לתת פטורים בצורה שרירותית, מבקר משרד הכלכלה או מבקר המדינה חייבים לתת דעתם על איך קרה שפטור שאמור להינתן למי שנפגע, מנוצל בצורה כזו על ידי סוחרים. איך קורה שמי שאמון על הקופה הציבורית (הסמנכ"ל דני טל), מקבל החלטות שעולות מיליוני שקלים לקופת המדינה מבלי להבין את הנושא ומבלי להתעמק בענף היין. איך קורה שסוחרים מצליחים להתברג בצורה כזו וליהנות מפטור שמגיע למי שזקוק לו, בתקופה כזו רגישה במדינה, כשמדברים על רשלנות, ניגודי עניינים, חברויות, תשורות ושוחד במשרדי ממשלה. האם לא צריך להיות זהירים ולהקפיד? איך קרה שהסמנכ"ל העדיף להגיע לבית המשפט, ולא כינס את הוועדה לאחר שהבין שכנראה יש דברים בגו בבקשה של כרמל? היכן שומרי הסף של המשרד, היכן אנשי הפרקליטות שייצגו את המשיבים טרם הגעת התיק לפתחו של השופט? האם הם לא אמרו למר דני טל שבית המשפט יזרוק את החלטת הוועדה מכל המדרגות, ולכן כדאי לחשב מסלול מחדש, בדיוק כפי שהמליץ השופט לעשות בסופו של דבר על מנת לא להגיע לדיון בנושא. רק נחישותם של יקב כרמל ומנכ"ל מועצת גפן יין, הצליחו להחזיר לענף את כבודו. הגיע הזמן שפקידי ציבור שאמונים על הכסף שלנו יעשו מלאכתם נאמנה ויפסיקו לזלזל בנו.

תגובת משרד הכלכלה והתעשייה: 

מכסה זו נקבעה על ידי שר האוצר לבקשת משרד החקלאות וחלוקתה בלבד בוצע על ידי ועדת המכסות בראשות דני טל, ועדה הכוללת נציגים שונים ממשרד הכלכלה, וכן נציג מאגף תקציבים ומשקיף מרשות התחרות. דני טל וועדת המכסות הם בעלי הסמכות החוקית לחלק מכסות מסוגים שונים של מוצרי מאכל מעובדים וטריים, ולא לקבוע אותן. אכן הוגשה עתירה בנושא, כמו עתירות נוספות שמוגשות מעת לעת נגד החלטות ועדת המכסות. עד כה בית המשפט מצא את החלטות ועדת המכסות סבירות, הוגנות וראויות, ולא מצא לנכון להתערב בהחלטת הוועדה. אין במתן צו הבינים על ידי בית המשפט כדי להצביע על כך שבית המשפט סבר כי החלטת הוועדה אינה סבירה, או שהעביר עליה ביקורת, או שהיה מתערב בה בסופו של הליך.

תגובת מועצת גפן יין: 

מועצה לגפן היין פועלת לייצוג כל האינטרסים אשר נועדו לשרת את טובת הענף בכללותו, הן של הכורמים והן של היקבים המייצרים מענבי יין או מיץ ענבים (תירוש) מקומיים .המועצה תומכת ביבוא במכס מופחת, או פטור ממכס, רק במקרים חריגים בהם נוצר מחסור בשוק המקומי של תוצרת מקומית, כגון שנת שמיטה. במקרים חריגים עמדת המועצה היא שהפטור ממכס מיועד ליקבים היצרנים, ולפצות, גם אם באופן חלקי, על הנזקים שנגרמו לתעשייה היצרנית המקומית, אשר שלובה ונסמכת על תוצרת הכורמים המקומיים. המועצה פעלה ותמשיך לפעול  בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, מתוך הכרה והבנה בצורך בשמירה על האינטרסים הציבוריים שהענף משרת.