מכתב לורדה .... נשיאת בית דין לעבודה .....אולי בכהונה שלך יקרה משהו .. אבל למה שיקרה אם נוח להנציח מצב קיים: הארה מכותבים אקדמיים ומשפטיים וממני כנציג ציבור בבית הדין לעבודה.
"ההצדקות לשילוב נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה אינן מבוטלות... ברם המציאות מלמדת כי נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה אינם מגשימים תכליות אלה... ראינו כי נציגי הציבור כמעט שאינם כותבים עמדה משל עצמם; הם כמעט שאינם משתתפים בדיון; הם אינם יוצרים תחושה חיובית יותר אצל המתדיינים כלפי ההליך (ואולי אף להפך); ועורכי הדין המופיעים באופן תדיר בבתי הדין לעבודה סבורים באופן כללי כי אין בהם כל תועלת".
בית-הדין לעבודה הוא בראש ובראשונה בית-משפט. בית-משפט הוא ארגון מדרגי, הנשלט על-ידי קבוצה מקצועית אחת - שופטים. מעמד נציגי הציבור מוכתב בעיקר על-פי תפישתם של השופטים. לחלק מהשופטים עמדה חיובית כלפי נציגי הציבור, אולם אחרים רואים בהם סרח עודף ומיותר. על השונות הרבה בהתייחסותם של בתי-הדין לעבודה אפשר ללמוד מהשוואה בין שיעור התיקים החדשים שנפתחו בכל בית-דין אזורי לבין שיעור הופעת הביטוי "נציגי הציבור הוזמנו אך לא הופיעו" בכל בית-דין כזה. בעוד שבבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב נפתחו כ 40%- מכלל התיקים, חלקו של בית-דין אזורי זה במנת הדיונים ללא השתתפות נציגי ציבור הוא 74% . בבית-הדין האזורי בבאר-שבע, לעומת זאת, נפתחו כ 12%- מכלל התיקים, אך חלקו בפלח הדיונים ללא השתתפות נציגי ציבור הוא 6% בלבד. כך, בתי-הדין האזוריים השונים מציגים סגנון שונה ביותר של הפעלת נציגי ציבור. גישתם החיובית של נשיאי הארגון לדורותיהם לנציגי הציבור עיצבה את העמדה השלטת, היא עמדתו הרשמית של בית-הדין. אולם עמדה חיובית זו לא גובשה. שנית, במקרים נדירים חלקו נציגי ציבור בבתי-דין אזוריים על עמדת השופט, ובוודאי אין פלא שפסקי - דין עצמאיים הם בגדר מחזה נדיר. וכך, קיים טעם לפגם בהליך המשפטי היות לעיתים קרובות יש מקום לפרשנויות, יש מקום לבחירה בין חלופות, ויש אף מקום להעלאת חלופות. נחיתותו של נציג הציבור גוררת אותו להסכמה עם השופט גם במקרים שבהם עם שופט אחר הוא היה מגבש דעה שונה. התבטלותו של נציג הציבור בפני השופט מונעת אותו מלתרום הן את שמצופה ממנו לתרום על-פי לשון החוק והן את מה שמתחייב מן ההבחנה שהוצגה במאמר זה בין הדגש במטרות לבין הדגש באמצעים
המלצה שינוי תפקוד נציגי ציבור והלגיטימציה חברתית שלהם בבתי-הדין לעבודה. כל מערכת משפטית זקוקה ללגיטימציה חברתית. בלעדיה אין לפסיקותיה זכות קיום; בלעדיה רק שימוש בכוח יבטיח את הסדר החברתי. חברה מודרנית אינה מבוססת על קיומה של מערכת ערכית אחידה ומגובשת אלא במערכת חוקים מוסכמים ומקובלים. בתי הדין המתמחים כמו בית הדין לעבודה ולביטחון סוציאלי, בית-הדין הצבאי, בית-הדין הרבני כפופים לחוקי המדינה ומתנהלים גם על בסיס היגיון ערכי ייחודי, זה האומר כי עבודה אינה "סתם" עוד אמצעי ייצור, כי לחימה אינה "סתם" עוד התרחשות חברתית.. בתי-הדין המתמחים זקוקים לעיגון ערכי שיצדיק את האוטונומיה שלהם, את זכותם להעניק זכויות ולהטיל חובות מעל ומעבר למקובל בחוק הכללי. שילוב נציגי ציבור בהליכי השיפוט בתחומי העבודה והביטחון הסוציאלי טרם נחקר - שלא לדבר על הופעל - בצורה תכליתית ושיטתית. לדעתנו, תכלית הכללתם של נציגי ציבור במותב בית-הדין לעבודה לא יושמה "ברמת השטח." נציגי הציבור בבי"ד לעבודה בישראל הינם בעלי תרומה מעטה .הם אמורים ליהנות ממעמד שווה לזה של השופטים . במקרה הטוב הם דמויות-עזר ספורדיות לשופטים המקצוענים. אין שיטתיות בתרומתם לשופטים אולם הם מעניקים לבית-הדין תדמית חיובית. תמונת המצב באשר לתפקוד נציגי הציבור בישראל בבתי-הדין חסרה שדרוג לגיטימציה חברתית, חסרה את נציגי הציבור כמגשרים ,קיימת אי-הבולטות של נציגי הציבור בהליך המשפטי , מיעוט פסקי-הדין הנכתבים על-ידי נציגי ציבור ,העדר דיון מסודר במהות תפקידו של נציג הציבור ועוד. ניתוח מפורט של דיוני הכנסת שקדמו לאישורו של חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969- , מצביע על כך שהמחוקק התכוון להציב את נציגי הציבור כשותפים שווי-מעמד ושווי-חשיבות במותב בית-הדין. עם זאת, המחוקק לא ניסח רשימת תכליות מוגדרת בעבורם, והדבר מקשה את מימושה של כוונה זו. החוק איננו מגדיר את תפקידו של נציג הציבור ואת התרומה המצופה ממנו.
אם יעניין אותך לקרוא- בכל בית דין לעבודה ברחבי הארץ נמצא הספר שכתבתי וחלקיו מפורסמים במאמרים בישראל ובעולם על הטיות המשפט והקורה בבתי הדין לעבודה בישראל כמו כן מתואר כיצד מתפקדים נציגי ציבור במדינות שונות בעולם
צאי ולמדי והשכילי
אני מכיר את המטריה הייתי נציג ציבור 4 שנים.
במצב הנוכחי מוסד נציגי הציבור מיותר ושופטים פוסקים דין ופחות צדק. זו תחושת האוכלוסייה .
יעקב רוב
