פרפרים - נדידת הדנאית המלכותית למקסיקו , עמק הפרפרים ברודוס ונדידת הפרפרים מסוג נמפית החורשף - חוויות אישיות 

 

אני אוהב פרפרים, הם מופיעים בצבעים שונים ומרהיבים, בגדלים שונים ותמיד מפתיעים. אני אוהב יותר לראות אשכולות, אשכולות של פרפרים,  רגע הם נחים ברוגע ולפתע הם עפים יחד מסיבה בלתי ברורה לי.  יצא לי לראות שלוש פעמים אשכולות ענק של פרפרים ואני זוכר זאת כאילו האירועים היו היום. חוויות הפרפרים  היו הדנאית המלכותית  בעמק נסתר במקסיקו,  פרפרי עמק הפרפרים ברודוס,  ונדידת הפרפרים מסוג נמפית החורשף דרך ישראל  בדרכם דרומה לאפריקה.

באחד מביקורי במקסיקו עם בני, הציע לי בני לבקר בתופעת טבע מופלאה. להרחיק לנדוד בין היערות ולהגיע לשמורה של פרפרי הדנאית המלכותית. פרפרים אילו נודדים מסע של 3200 ק"מ מצפון אמריקה עד למקסיקו, מטילים ביצים ומתים. ממקסיקו סיטי נסענו באוטובוסים עד ליערות מדינת מיצ'ואקן שבמרכז מקסיקו, ומשם התפצלו דרכנו. בני הלך ברגל לשמורה, ואני המבוגר רכבתי על סוס שבעליו הלך לצדו. לאחר שעות מספר בדרך הגענו לשמורת עצי האשוח. וכאן ראינו אותם כשהם תלויים, אשכולות אשכולות, על העצים. ענפי העצים כרעו תחת משקלם, וצבעם היה אפרפר-צהבהב, כצבע כנפי הדנאית כשהם מקופלים. בשמורה יש גדר המפרידה בין המבקרים ובין הפרפרים, כך שנוצר מרחק המגן על הדנאית מפני ההולכים על שתיים.                                                                     כשהם פורשים את כנפיהם, נראית השמורה כעולה באש. נתקלנו גם בפרפרים מתים וראינו שהדנאית הינה פרפר גדול שצבעו כתום חזק.  בילינו שם שעות מספר וחזרנו למקסיקו סיטי אחרי חוויה גדולה. ברכנו את מזלנו שהגענו למקסיקו ממש בעונה שהם נמצאים שם.

הדנאית המלכותית (Danaus plexippus),  הינה אחת מ- 1200 מיני הפרפרים של מקסיקו. 
במדינת מיצ'ואקן שבמרכז מקסיקו, נמצאת שמורת הטבע הביוספרית לפרפרי הדנאית המלכותית (Reserva de la Biósfera Mariposa Monarca). זהו מעון החורף שלהם, אליו הם מגיעים לאחר שגמאו מרחקים עצומים, בתעופה, מעל יערות והרים, נהרות ומדבר. כמה פרפרים חיים בה? המספר משתנה משנה לשנה, ותלוי בגורמים שונים.  ההערכה היא שבין 100 מליון ל- 300 מליון פרטים מגיעים לשמורה. בדרך כלל אנחנו קושרים את נושא נדידת בעלי החיים עם הציפורים. יש הנזכרים גם בנדידת היונקים הגדולים באפריקה או בנדידת דגי הסלמון מהאוקיינוס אל מקום היוולדם במי נהרות  בלב היבשת.      מבחינת מהירות התעופה ביצועי הדנאית אינם נופלים מביצועי הציפורים: הם מסוגלים לעבור 120 ק"מ ליום.                    

להיות דנאית זה עניין מסובך למדי. תוחלת החיים וסדר היום של הפרפר נקבעים לפי התקופה בה הוא נולד. אורח חייו ואורך ימיו מנתץ את המיתוס לפיו פרפרים חיים  זמן  קצר, מטילים ביצים ומתים. בוגר הדנאית חי מספר שבועות, אוכל ושותה, נודד מאות קילומטרים ומוליד דור פרפרים חדש. ופעם בשנה נולד דור מאריך-ימים שתוחלת חייו כתשעה חדשים. דור זה מגיע לבגרות לקראת סוף הקיץ. בסוף אוגוסט מתחילה הנדידה דרומה, בנתיב שבו לא עפו הפרפרים מימיהם ואותו לא ראו מעולם. הנדידה  הינה לאורך 3200 קילומטרים,  נמשכת 5-6 שבועות. בסוף  אוקטובר מגיעים ראשוני הפרפרים לעצי האשוח במקסיקו. האחרונים מגיעים בשבוע הראשון של דצמבר. כאן הם עוברים מספר חדשים בתרדמת חורף, בה הם שומרים על קצב מטאבולי נמוך, ומתקיימים על אנרגיה שנאגרה בגופם במהלך הנדידה. השומן הוא מקור האנרגיה העיקרי לתעופה מתמשכת, בעוד הסוכר משמש לתעופה קצרת-טווח.  בסוף פברואר, כאשר מתארך היום, מתעוררים הפרפרים לקראת הנדידה. לפני המסע יש "תקופת הכנה" בה הם לוגמים צוף ומעלים את רמת הקצב המטאבולי שלהם. לאחר ההזדווגות נודדים הפרפרים מאות קילומטרים צפונה, בקצב ממוצע של 40 ק"מ ליום. הראשונים מגיעים לדרום טקסס בשבוע הראשון של מרץ והאחרונים עד אפריל. שם מטילות הנקבות ביצים, כ- 500 ביצים לנקבה, על צמחי משפחת האסקלפיים. הביצים, בגודל ראש-סיכה, מודבקות לצד התחתון של העלים בדבק שמייצרת הנקבה בשתי בלוטות מיוחדות. הדבק מתקשה באוויר במהירות ואינו מסיס במים. בהטלת הביצים מסיים דור זה את תפקידו והולך בדרך אבותיו.  תוך 3-12 יום (תלוי בטמפרטורה שבסביבה) בוקע מהביצים דור חדש של זחלים, שמתחילים מיד לזלול את עלי הצמחים שעליהם יצא לאוויר העולם. גידולם מהיר ביותר, ובמהלכו הם משילים את עורם חמש פעמים. כעבור שבועיים שוקל כל זחל פי 3000 ממשקלו בעת שיצא מהביצה ובשלב זה הופך הזחל לגולם ירקרק. כעבור 7-10 ימים נעשה הגולם כתום, סימן שתהליך הגלגול מזחל לפרפר עומד להסתיים (הצבע הכתום הוא צבע כנפי הפרפר הנראה דרך מעטפת הגולם). זהו הדור הראשון של השנה (חי מאמצע מרץ עד מאי) והוא נודד צפונה בסוף אפריל, לכיוון מדינות המערב התיכון.

עם יציאת הפרפר מהגולם כנפיו שמוטות, לחות וגמישות. במהרה הן מתמלאות בנוזל (לימפה) שמיישר ומותח אותן. לאחר שהן מתייבשות הפרפר כשיר לתעופה, וכל מעייניו עכשוו במציאת פרחים מהם ילגום צוף, ובמציאת שידוך. הפרפרים, כמו הוריהם לפניהם, נודדים מאות קילומטרים צפונה. הנקבות מחפשות צמחים מתאימים להטלת הביצים, וכל הבוגרים מתים.  הסיפור הזה חוזר על עצמו מספר פעמים במשך הקיץ הצפון-אמריקני, עד שהפרפרים מגיעים לקנדה, מקום רבייתם האחרון, ולפעמים למפרץ הדסון ולאלסקה. לקראת סוף הקיץ הנקבות אינן מתרבות ולא מפתחות שחלות פעילות. הן שייכות לדור שינדוד דרומה, עד מקסיקו.

עמק הפרפרים ברודוס "Petaloudes Valley" הוא אחת האטרקציות המומלצות ביותר לטיול באי, מדובר בעמק פורה במיוחד, עם מסלול הליכה נח בצמוד לנחל Pelekanos הנחל זורם ברוב עונות השנה בעוצמות זרימה שונות ע"פ כמות המשקעים על האי רודוס, הפרפרים המיוחדים נמשכים לשרף של עצי הלבנה, הביקור במיקום זה מהנה ומעניין והאטרקציה המרכזית הם הפרפרים.

מסלול ההליכה  הינו בין עצי הלבנה, בשלב מסוים חוצים דרך החותכת את המסלול וממשיכים עד האגם והגשרים שלמעלה, המוני הפרפרים  צמודים לגזע העץ.

בקרתי ברודוס חמש פעמים אך רק פעמיים בעונה המתאימה, ואז ראיתי את העמק מלא בפרפרים.

בטיול שערכתי בשמורת חוף השרון ראיתי את נדידת הפרפרים מסוג נמפית החורשף ב-2019  וזה היה אירוע מדהים. על פי הערכת אגודת חובבי הפרפרים בישראל , קצב נדידת הפרפרים עומד על אלפים בשעה. במהלך הנדידה עברו 700 מיליון עד מיליארד פרפרים בדרכם לאירופה בחיפוש אחר מזון ואתרים לרבייה.

 נדידת הפרפרים מגיעה לשיאה בישראל ומיליוני פרפרים מסוג נימפית החורשף נצפו ברחבי הארץ, בעיקר באזור מרכז הארץ ומישור החוף, אך גם באזור הערבה בדרכם לאירופה.

מדובר באחד מאירועי הנדידה הגדולים שנראו בשנים האחרונות בישראל.  רק ב-2014 תועדה נדידה המונית בממדים דומים.

נימפיות החורשף נצפות במהלך השנה בישראל, אך האוכלוסיה שהתרבתה ב-2019 הגיעה מדרום לישראל, עפה בחיפוש אחר צמחייה בה יוכלו לאכול ולהמשיך בהקמת הדורות הבאים של הפרפרים.

נמפית החורשף היא אחד מהפרפרים הנודדים בכמות עצומה ועפים אלפי קילומטרים. הנדידה של פרפרים אילו מקורה בחצי האי ערב וממדינות המפרץ.

הנדידה מוסברת עקב חוסר מזון. בינואר פברואר יורדים גשמים עצומים בישראל,  וגם בחצי האי ערב .

לאחר בקיעת הפרפרים באזורי המדבר ועם התייבשות מקורות המזון, הם יוצאים בהמוניהם לחיפוש מזון. לפרפרים יש ידע פנימי לעוף צפונה

כדי לצלוח את מסע הנדידה, בו רבים מהם לא ישרדו, הפרפרים יצטרכו להשיג אנרגיה רבה בעזרת הצוף המצוי בפרחים ובעזרתה יוכלו להמשיך את הנדידה ולחצות את הים התיכון לכיוון קפריסין ותורכיה.