העם תורם לנזקקים - איפה המדינה? 

ביום רביעי 16.04.08 קיימנו יום התרמה לפתחון לב השתתפו בתוכניתי ת.ד. 101 ברדיו ירושלים,חה"כ יורם מרציאנו (עבודה) וחה"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו)
על מנת לגייס 1500 סלי מזון לנזקקים לחג הפסח. עלות כל סל מזון 250 ?.
טיפה בים כשאנחנו יודעים שקיימים כ 800.000 ילדים החיים מתחת לקו העוני.
במסגרת התוכנית נתרמו אלפי שקלים ע"י עסקנים,ולא מעט אזרחים מהשורה תרמו כפי יכולתם.
מדוע מדינה כשלנו זקוקה ונתמכת ע"י תרומתם של אנשים נדיבי לב?
מדוע נזקקים תלויים בתרומות?
נכון שנתינה היא מצווה והיא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום וגורמת להתרוממות הרוח,
אך לא על עובדות אלה צריכה ממשלה להיאחז ולהתנער מאחריות.
שאלתי את אורחי חה"כ וגם את השר אלי ישי שעלה לשידור.
כולם הסכימו איתי והודו שלא נעשה מספיק.
כל אחד מאיתנו יכול להגיע למצב של חוסר ועוני מכל מיני סיבות ואף אחד לא מוגן.
אלפי משפחות הצטרפו למעגל העוני, אציין כמה סיבות:- פיטורין,חובות,ערבויות,תביעות,
מוות של מפרנס עיקרי,פשיטות רגל,חובות אבודים ועוד...
לא מעט אנשים תלויים בעובדי הרווחה והאבסורד שעובדי הרווחה פונים לעמותות
לעזרה.
תמיד אותה תשובה:- למדינה אין תקציב!
אחד הסיפורים המרגשים שסיפרה אחת המתנדבות על אמא שהגיעה לאחד ממחסני החלוקה
עם בנה הצעיר ורכשה מוצרים בסיסיים בשקל אחד בלבד. ראה בנה שתי חולצות לבנות
שמחיר כל חולצה שקל אחד בלבד והוא ביקש מאמו לקנות לו אותן. אמרה אמא בעצב:-
לא נשאר לי כסף,אין לי 2 שקל. המתנדבת לא יכלה לעמוד מול אכזבתו של הילד ונתנה
לו את החולצות במתנה. לו ראיתם את האושר בעיניו של אותו ילד הייתם מבינים את ערכו
האמיתי של השקל החסר.
לרבים מאיתנו קשה לקלוט את המצוקה. אנשים טובים ימשיכו לעזור אך זה לא מתפקידנו
למלא את מקומה של הממשלה.