האמנות האודיו - ויזואלית של סלסט בורסייה-מוג'נו
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

האמנות האודיו - ויזואלית של סלסט בורסייה-מוג'נו 

מאת    [ 18/12/2018 ]
מילים במאמר: 692   [ נצפה 419 פעמים ]

 
 

 

האמן הצרפתי סלסט בורסייה-מוג'נו, הוא ללא ספק אחד האמנים העכשוויים המפתיעים באמנות בת-ימינו.  במיצבים שלו, הוא עושה שימוש בחפצים יומיומיים ובמצבים שגורים כדי להפיק צלילים, מראות ותנועות בלתי-צפויים ויוצר חוויה חושית מסוג חדש.

האמנות שלו כוללת מדע, טכנולוגיה, בעלי חיים וצמחים. במובן מסוים גישה כוללת זו משכפלת, באדם אחד את מגוון העיסוקים של בני משפחתו: אבי-סבו היה צלם נוף, סבו צייר, אביו פסל, אחד מאחיו הוא אדריכל נוף, אחר למד הנדסה וגיאוגרפיה, ואמו סוציולוגית.

הוא נולד ב -1961 בניס, והתחיל את דרכו כנגן וכמלחין - למד סקסופון וכינור, והבין, כפי שהוא מעיד על עצמו, הוא לא האמין שיהיה נגן טוב. הוא מספר על עצמו שגם בלימודים הוא לא הצטיין. ("החינוך מעכב אנשים " אמר.) בסופו של דבר עבד כתפאורן וכתאורן בתיאטרון האוונגרדי של פסקל רמברט. את עבודתו בתיאטרון, החל בשנות העשרים שלו, והמשיך בה  כעשר שנים, עבודה זאת יצרה את הבסיס לאומנותו  חסרת-הגבולות, ולשימוש שהוא עושה בטכניקות מגוונות ליצירת מיצבים בלתי שגרתיים.

מוג'נו החל ליצור מיצבים בשנות ה-90 וייצג את צרפת בביאנלה בוונציה 2015 , בכניסה לביתן הצרפתי הציב מוג'נו , שני עצי אורן בתוך גושי אדמה גדולים החושפים את שורשיהם. עץ בודד נוסף הוצב במרכז הביתן והצופים הוזמנו להתבונן בו  מהחדרים המקיפים את החלל המרכזי. לאחר התבוננות קצרה אפשר היה להבחין כי העצים נעים באופן כמעט בלתי-מורגש. העצים הוצבו על פלטפורמות מוסתרות המונעות על ידי זרמים חשמליים במתח נמוך, הזרם החשמלי נוצר מהפרש המתחים בין האדמה לבין העצים המושרשים . בנוסף נשמע בחלל זמזום אלקטרוני עדין.  סלסטה מסביר, שהוא ניסה לייצר חשמל באמצעות העצים, וכי הוא מתעניין ביכולתם של צמחים לספק  אנרגיה.

המיצב המכונה "טרנספורמציה / חלום", מזמין את הצופים לעבור חוויה חושית חדשה, שבה מטשטשים הגבולות בין אדם וטבע, פנים וחוץ, קבוע ונייד, מהיר ואיטי  וכך נוצרת חוויה שונה של זמן ומרחב ודרך חדשה של הקשבה.

העיסוק בצלילים ובתנועה, בתוספת מרכיב מהטבע, שבו הנשמע והנראה יוצרים מערכת הרמונית אחת, בא לידי ביטוי במיצבים קסומים נוספים שלו . כמו ברכות-המים העגולות, שהקים במקומות שונים בעולם (כולל מוזיאון הרצליה), בהם שטים כלי-פורצלן, בזמן שתנועת-המים יוצרת שינויים בקומפוזיציה של כלי הפורצלן וגורמת להם להתנגש קלות אלה באלה. תנועת הכלים ונגיעותיהם זה בזה יוצרת צלילי פעמוני-רוח קסומים.

"אמנותי," מסביר האמן, "היא יצירת תנאים להשמעת צלילים, כדי שהמבקרים יוכלו לחוות 'הקשבה אסתטית'. מעורבות המבקר בתערוכה, והבנתו את המתרחש בה – מעניקות לה משמעות. יצירות האמנות שלו הן  פרי מחקר של הפוטנציאל המוסיקלי הטמון באובייקטים יומיומיים, שמתרחש בחלל מסוים. התוצאה היא 'קונצרט חי בהשתנות  מתמדת." מבחינתו מכל חפץ ניתן להפיק צליל וליצור אתו סוג של מוסיקה.

המקריות גם היא מרכיב חשוב ביצירתו לכן קרא למיצבי הבריכות בשם  Clinamen"" מושג בלטינית שטבע לוקרציוס, אשר מתייחס לסטייתם האקראית של אטומים מנפילתם המתמדת כלפי מטה. אילולא סטייה זו, סבר לוקרציוס, שני אטומים לעולם לא היו נפגשים והטבע. לא היה מייצר דבר.

אך על אף החשיבות שמוג'נו מקנה למקריות ולתנועה הבלתי צפויה, הוא עושה עבודת הכנה מוקפדת: הצלחות, הקערות והכוסיות המשייטים בברכות הכחולות, נבחרו על פי איכות התהודה שלהם. המים חוממו לטמפרטורה מסוימת ותנועת המים הקלה אף היא מבוקרת. הצופה מוזמן לשבת, להביט ולהקשיב למתרחש בבריכות בתוך החלל הגדול והריק, זו מעין הזמנה להתבוננות מהורהרת (קונטמפלציה) כמו זו המזומנת ליושבים סביב מקור מים בטבע אגם או בריכה בגן.

אחת הדוגמאות הבולטות ליצירת הרמוניה מקרית וכובשת כאחת. היא מיצב שיצר ב-2010 במיוחד לחלל גלריה The Curve במרכז התרבות ברביקן בלונדון, ומאז יצר גרסאות שונות של מיצב זה עבור חללי תצוגה שונים ברחבי העולם. הוא הפך את חלל הגלריה המוארך למעין כלוב ציפורים ענק שהצופים הוזמנו לטייל בו, ושבו מחליפות גיטרות וגיטרות בס חשמליות את ענפי העצים, ומצילות תופים את קערות המזון והמים. בנוף זה שיכן עשרות ציפורי שיר, (פינקים - ציפורים קטנות וצבעוניות שמקורן במדבריות אוסטרליה. והן פופולרית במיוחד בקרב מגדלי ציפורים ברחבי העולם. ) הציפורים חיו בחלל ועופפו בו במשך שלושת חודשי התצוגה. בכל פעם שנגעו הציפורים בכלי הנגינה, התיישבו על צווארי הגיטרות, צבטו באקראי את מיתריהן או ניקרו זרעונים מתוך המצילות, הן הפיקו מכלי הנגינה צלילים שחוברו לקומפוזיציה מוזיקלית המשתנה בהתאם למעופן ולתנועתן בחלל, מעין סימפוניה שובת לב שבה מחליפות ציפורי השיר את הנגנים. כמו במיצבים אחרים שיצר הצופים לוקחים חלק פעיל ביצירה  הם מסתובבים בחלל התצוגה ומשפיעים בכך על תנועת הציפורים  על ציוצם ועל "נגינתם" וללא ספק חווים אמנות מסוג אחר.


קישור לתמונות: https://drive.google.com/drive/my-drive

הדסה גורוחובסקי מרצה לתולדות האמנות, אמנית יוצרת ואוצרת מדריכה סיורים בדגש אמנות בארץ ובחו"ל. בקרו אותי בפייסבוק    

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב