איגרת ששלח ג. רחמן לפרופ' אפרים קציר בעקבות סימפוזיון על "מדע, אנשי מדע, א-לוהים" שהתקיים לפני כ- 48 שנים.
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

איגרת ששלח ג. רחמן לפרופ' אפרים קציר בעקבות סימפוזיון על "מדע, אנשי מדע, א-לוהים" שהתקיים לפני כ- 48 שנים. 

מאת    [ 09/12/2018 ]
מילים במאמר: 1196   [ נצפה 1278 פעמים ]

 
 

ב"ה, אור לד' ב-מרחשון תש"ל.

‏כבוד הפרופ' אפרים קצ'לסקי הנכבד והיקר,

‏‏הנדון :מכתב אל פרופ' אפרים קצ'לסקי בנושא "מדע, אנשי-מדע, א-לוהים"

קראתי בעניין רב את דבריו החשובים בגיליון ערב ראש השנה תש"ל של

"מעריב" ("שולחן מרובע : מה מעלה ומה מוריד כיבוש הירח בעולמו של האדם").

‏אי אפשר שלא לשבח קטעים חשובים מדבריו שם :

‏" ... בשטח המדע הולך הידע ומצטבר מדור לדור, אנחנו, אנשי המדע לעולם

איננו רק מתחילים, אנחנו תמיד גם ממשיכים : אנחנו לומדים משנה לשנה, אנחנו

מעמידים הישג מדעי של דור אחד למול הישג מדעי של דור קודם, בונים מושג

אחד על גבי מושג אחר. כאשר שאלתי את עצמי כמה ואילו פעילויות אחרות של

האדם מצטיינות בהמשכיות מעין זו, בחוט שני כזה המגשר ומקשר בין הדורות -

אוכזבתי : מלבד הפעילות המדעית עלו על דעתי רק עוד שתי פעילויות בלבד :

‏פעילות האדם לקיום המין, ויתכן שגם פעולותינו אנו, פעולות עם ישראל, לשמירה

על נצח ישראל... ".

‏"...אנחנו היהודים מעריכים פחות תגליות חומריות מאשר תגליות שיש

בהן ערך רוחני, אנחנו, למשל, מעריצים ומתרגשים מאוד מתופעות של קידוש-

‏השם, למה?  משום שבהן יש יסוד רוחני ;... ...אני מאמין שזה משהו שטבוע בייחודו

‏של העם שלנו. לי נידמה ש"קידוש השם" דורש שתתלוה אליו גם איזו מטרה

‏קדושה, מטרה בעלת אופי רוחני-מוסרי נעלה, בעלת אופי אידיאליסטי של תיקון

האדם, למשל, גאולת העם, העולם".

‏" ... מישהו אמר פעם שהאדם גדל בעריסה שנקראת כדור הארץ, ונכון שהגיע

הזמן שהאדם התבגר עד כדי לצאת מהעריסה, אבל כל זה כדי שישוב ויחזור

לעריסה שלו. אני לא מתכוון להוריד מכבודו של האסטרונאוט או הפיסיקאי. אבל

החיים הם בכל זאת הדבר הכי יפה, הכי מרגש והכי מופלא ... ".

‏" ... מן המותר להזכיר את המופלאות בעולם החי, להזכיר את העטלפים,

למשל, המצוידים במעין מכשיר רדאר שהוא רגיש יותר מהרדארים המשוכללים

ביותר שלנו, את כושר הקומוניקציה המופלא של הדולפינים במים, ועוד ועוד

מופלאות שקשה להסבירן ולהבינן, מופלאות שהן פרק שירה בפני עצמן ... ".

‏אך מצטער אני שבבחירתו החופשית, כבוד הפרופ' טרם הגיע להכרעה

שפרק שירה זה חייבים אנו לאומרו לבורא העולם יותר מאשר לחוקרי המדע, -

שהרי, על חוקרי המדע להודות, לכל הפחות, כי את המופלאות הללו מצאו מוכנות

ומזומנות למחקרם כנתון, מבלי שצריכים היו ליצור את הנתון למחקרם ...

‏לא ברור לי איזה משמעות מדעית חדשה אפשר להכניס למושג "נצח

ישראל" מבלי להישאר נאמן לניסיון ההיסטורי המתגלה בהמשכיותו של משמעות

מושג זה ?! כל ניסיון של ניתוק המושג "נצח ישראל" מן המושג "א-להי ישראל"

פוגם הן במושג "נצח" והן במושג "ישראל". שכן, אחרי ניתוק כזה ההתבוללות

היא על הסף, משום שפיתויים כלכליים רבים קורצים למדענים מחוץ לגבולות ישראל.

‏  לפיכך, ניתוק מדעת מאמונה בא-לוהי ישראל פוגם בצרוף המושגי "נצח ישראל 

בטרם אעבור לקושיה העיקרית על חלק קטן בדבריו, מן הראוי לצטט גם

מדברי פרופ' יהודה נוימן שם : .... ,יותר משהמדען פותח דלתות הוא מגלה דלתות

נעולות...".

‏והרי שני קטעים מתור דבריו שם המוקשים בעינינו :א. " ...האמונה בא-לוהים

מעולם לא עזרה לי ... אני לא צריך את א-לוהים כאשר אני חוקר יצורים

חדשים. האמונה בא-לוהים, אמנם אינה יכולה להזיק לחוקר אבל גם לא להועיל לו".

ב. "... מדען אמיתי לעולם אינו מסתפק בגישה אנליטית וסינטטית, הוא

שואף גם לשנות את הטבע, בצורה כפי שהוא, המדען שואף". מבחינה

זאת, המדען אינו רק מי שמבקש לחקור ביש הקיים, אלא הוא גם מי שרוצה

לברוא עולמות ... ".

‏ל-א : מאחר וכבוד הפרופ' השתמש במשל על "... שהאדם גדל בעריסה ...

שהאדם התבגר עד כדי לצאת מהעריסה, ... ויחזור לעריסה שלו ... ", - אורשה גם

אני להשתמש במשל מתקופת העריסה של האדם, דהיינו : התינוק אינו זוכר במרכז

הזכר שבמוחו כיצד היניקה אותו אימן הורתו בהיותן בעריסה, או, כיצד האכילה

אותו בחלב-מלאכותי ... הנמשל :המדען אינו זוכר, או אינו יודע עדיין כיצד הצליח

לגלות במוחו תיאוריה מדעית חדשה "יש - ,יש מאין'''. הדברים, במשל ובני-

משל, אינם יכולים לשנות את העובדה כי בין כך ובין כך, לכל תינוק בעריסה יש

אם המיניקה/מאכילה אותו ; ואם איינשטיין האמין בכך, בין כך ובין כך, אין כלים

מדעיים לסתור את ההנחה שה' הוא החונן את האדם בדעת להמציא תיאוריה

מדעית חדשה. וידוע היטב על פי תורת ההכרה, שאין הדעת יכולה לדעת עצמה

ידיעה אובייקטיבית,

‏ל-ב :נכון כי המדען חושף תכונות טבועות בנתוני הטבע שלפניו, ובבחירתו

החופשית יכול הוא לשנות. אולם, שינוי זה הינו ניצול של תכונות קיימות ולא בריאה חדשה, אלא בריאה-משונה חדשה.

‏באותו דיון, שם, הציג הרב נרי-ה בעיה שטרם נפתרה : ," . זוהי באמת

היום הבעיה הגדולה המדאיגה את האנושות כולה, המסע לירח רק עושה אותה

דרמתית יותר :הפער בין כוחו הטכני של האדם להשתלט על העולם לבין כוחו

המוסרי לשלוט על יצריו"; וכל עוד בעיה זו לא מצאה את פתרונה, וכל עוד

טועים רופאים עד כדי 50% ‏בקביעת דיאגנוזה של חולים במחלות חמורות, וכל

עוד איננו מסוגלים לחזות מראש ולהזהיר בעוד מועד את החולה שיאחז באמצעי

מניעה נגד תחילת צמיחתו של גידול ממאיר, נגד התקף לב מסוכן, נגד מחלה

מסוכנת אחרת, הקוטפת, לדאבוננו, גם גאוני מדע בטרם עת, - כיצד זה בנתונים

חלקיים, ירשו לעצמם מדענים ליצור בריות משונות ושאר יצורי-כלאיים ?! האמנם

במדע, כוונות טובות של מדענים יכולות לחפות על העדר ידיעה מספיקה ועל

חוסר נתונים?!

‏לאור השאלות הנ"ל, לעניות דעתי, ‏היה כבוד הפרופ' בלתי זהיר בניסוח דבריו,

יכול היה לומר, לכל היותר (במקום הביטוי שנקט : "אני לא צריך את א-לוהים

כאשר אני חוקר...") כי לא הבחין בכך, שהוא צריך את א-לוהים כאשר הוא עוסק

במחקרו. ובוודאי שאי-ההבחנה אינה הוכחה מדעית לאי-פעילות של משהו שאינו ‏‏מודע לכל אחד (וביחוד ,לא כאש‏ר גאונים כניוטון,איינשטיין ‏ואחרים האמינו בה, דהיינו שקיימת ישות מבחוץ האחראית לגלי דעת, שבני אנוש מתאמצים לקלוט אותם.

‏כל עוד לא מצאו מדענים את הנוסחה, כיצד להזין מוח או "מערכת

מוחות אלקטרוניים", בנתונים מסוימים, לפי שעורים קצובים מראש, כדי שייצרו

"כבקשתך" תורה-מדעית-חדשה מעין תורת היחסות של איינשטיין, - לא יוכלו הם

לטעון שאינם צריכים, כביכול, את הא-לוהים כאשר הם עוסקים במחקרם. יתר על

כן, אפילו, אם ימציאו את הנוסחאות, - גם אז "אי-ההבחנה" כי בניסוח הנוסחאות

נעזרו, ביודעים או בלא יודעים, בה' החונן את האדם בדעת, אינה הוכחה על אי-קיומו.

על כן, המסקנה היא כי קשה לי להבין, כיצד נעלם מכבוד הפרופ' בנושא זה, כי

הוכחת אי-קיום, או אי-מציאות קשה הרבה יותר מהוכחת מציאות; ומאחר שעדיין

אין כלים מדעיים כדי להשיב תשובה פסקנית וחד-משמעית בנושא זה; וכאשר

ידוע כי איינשטיין האמין בישות מבחוץ החוננת אותו בדעת, - יכול מדען לטעון

לכל היותר, כי לא הבחין בכך, שנעזר על ידי א-לוהים.

‏‏בהוקרה ובכבוד רב,

 ג. רחמן,

גדלי-הו רחמן השיב את נשמתו לבוראו בד' אלול תשס"ט. נמנה בעבר על בוגרי האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פרסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א ביטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ. מזרחי".

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב