איך הכרתי והצטרפתי לרשימת מירית שקד-ברק שהתמודדה על תפקיד ראשת העיר כפר סבא. 

לקראת הבחירות הנוכחיות ב-2018 החלטתי לתרום לחיי התרבות בעירי כ"ס, להצטרף לאחת הסיעות המתמודדות, ולייעץ בנושאי תרבות והתנדבות נושאים הקרובים לליבי. בדקתי מספר סיעות ומתמודדים לראשות העיר מתוך שמונת המועמדים שרצו, והחלטתי להצטרף לסיעת "התפוזים" בראשות מירית שקד-ברק. סיפור פגישתנו היה שהלכתי לפגוש את חתני ונכדי בגינה, כשהגעתי לפתע אמר לי חתני: "הנה המתמודדת על תפקיד ראשת העיר כ"ס, בוא ואכיר לך את מירית", התחלנו לדבר ומירית מצאה חן בעיני. התחלתי לברר עליה וגיליתי שהפעילה החברתית, מירית שקד-ברק, הינה תושבת שכונת קפלן בכ"ס, בעלת תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת בר- אילן, אשת תקשורת ואסטרטגיה, בעלת ניסיון בעבודה במישור המוניציפלי והממשלתי, ממייסדות בית הספר המסורתי-קהילתי רמות בהוד השרון וממייסדות מטה המאבק הארצי לבינוי שפוי שמונה 52 ישובים מכל הארץ. 

61 מועמדות הרצות לראשת עיר, נענו  לפניית שבועון "לאשה" ושלחו את המסרים שלהן.

 דבריה ומסריה של מירית שקד ברק מכפר סבא לפניכם:                  בת 43, נשואה + 3, רצה לראשות עיריית כפר סבא 

 בעלת משרד למיתוג ודוברות ומובילת מאבקים חברתיים.

 "קודם אנחנו - מחזירים את כפר סבא לתושבים".

"הדחת ראש העיר של כפר סבא כשעננת שחיתות מעל ראשו זעזעה את עולמי, מגיע לנו יותר, מגיעה לנו מנהיגות ראויה ונקייה, אמרו לי את צעירה מדי להתמודד על תפקיד ראשת העיר כ"ס, למרות שמה שחשוב זה הניסיון הניהולי והציבורי העשיר שלי, וגם שאלו איך תעשי זאת במקביל להורות לילדה קטנה?".                                             "לקדם את החינוך. הוא הבסיס לחברה מתוקנת ובריאה, הדרך להוביל שינוי עמוק ושורשי, גם בהיבט הלוגיסטי וגם בהיבט התוכני".

תרבות והתנדבות הינם נושאים החשובים לאוכלוסיה המבוגרת בכ"ס. כדוגמה לחשיבות ליועץ לתרבות אני מביא לדוגמה אירוע אישי. בשנת 2004-5  נבחרתי לנשיא מועדון רוטרי בכ"ס, באותה שנה את מופע ההתרמה עם תזמורת הקמפוס שהופיעה בהתנדבות, תכנן המועדון לערוך באולם ברעננה, בגלל המחיר הגבוה שארגוני המתנדבים נדרשו לשלם עבור שכירת אולם היכל התרבות בכ"ס, שהיה המחיר הרגיל לגופים מסחריים.

פניתי עם בעיית המחיר היקר לשכירת אולם ההיכל התרבות, לאירוע גיוס כספים לרוטרי, ליועץ לתרבות מר משה גרומב, יועצו של ראש העיר הקודם מר יהודה בן חמו. לאחר התייעצות בעירייה נעניתי שארגוני המתנדבים ידרשו לשלם מאותו יום עבור אולם ההיכל סכום סמלי מופחת, הזכות עומדת לכל ארגון פעם בשנה. כמובן שבאותה שנה, ומאז בכל השנים הבאות את מופעי ההתרמה ערכו מועדון רוטרי וגם כל ארגוני ההתנדבות האחרים, בהיכל התרבות בכ"ס.

מטרות ויעדי התכנית המוצעת שהגשתי ל"תפוזים" -                                                    עיצוב מדיניות והטמעתה באמצעות קביעת אמות מידה למבחני התמיכה.                                                                        העברת התקציבים וביצוע התשלומים לתמיכה במוסדות, אירועים ואמנים. פיקוח על תאגידים ע"פ חוק, הפועלים בתחומי התרבות ואמנויות בהיבטי מנהל תקין. ייזום ועידוד תכניות ופרויקטים לפיתוח תחומי התרבות והאמנות בכפר סבא.                                       מתן מענה לפניות הציבור בתחומי פעילות התרבות, לדוגמה ביטול הצגות אחר הצהריים בהיכל גרם למירמור אצל הוותיקים והזקנים שקשה להם להגיע בערב.

הצעתי למדיניות תרבות בכ"ס -ההשקעה נטו לתרבות  הינה 359 ש"ח לתושב בכ"ס. מיקום ארצי במקום ה-16, ומיקום שלישי בשרון. כדי לקדם את התרבות בכ"ס יש להכין תכנית תלת שנתית - למדיניות בתחומי התרבות והאמנות, שתכלול את חזון התרבות של כ"ס, שיכלול את חזון התרבות של כ"ס. ויצירת סדר עדיפויות להשקעה בתרבות.                                                             שקיפות­ - המטרה היא לחזק את הנראות והשקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות על חלוקה תקציבית בתחום התרבות, מתוך ההבנה שכך קבלת החלטות תהיה נכונה וראויה יותר. תוכניות המימון עם קריטריונים סדורים והטפסים למילוי בקשות יהיו נגישים דיגיטלית, כשהשאיפה היא שבמהלך השנים הקרובות כל החלטה תקציבית תתבצע בגלוי באינטרנט. כמו כן, המחלקה העירונית לענייני תרבות תהיה פתוחה יותר לפעילים בחיי התרבות: בכדי להבין את הקשיים והאתגרים היומיומיים שלהם, יתקיימו ישיבות פתוחות של המחלקה לתרבות כדי שמעוניינים יוכלו לשמוע ולתרום עם רעיונות משלהם.

התוכנית שהגשתי באמנות כוללת תמיכה באגודות אמנים ויוצרים מתחומי האמנות והעיצוב, ובגלריה העירונית.                      עידוד וסיוע להקמת גלריות פרטיות בכ"ס.                          הקמת ועדה מייעצת לאוצרת הגלריה העירונית, והקצאת מחצית התערוכות בגלריה לתושבי כפר סבא. פרסום של הרישומים של הנאמר וההחלטות בישיבות הועדה המייעצת. תערוכה שנתית של מיטב אמני כ"ס בגלריה העירונית. הוספת אוצר חיצוני לוועדה המייעצת, כדי להראות הוגנות ושקיפות בבחירה וכדי למנוע לחצים של ארגוני האמנים ושל הגופים הפוליטיים בבחירה. ביטול ועדות הבחירה לתערוכות בבית האמנים, פואייה היכל התרבות, פואייה האודיטוריום, וקבלת כל ההצעות לתערוכות והצגתן לפי זמן ההגשה (מגיש ראשון, יציג ראשון). חיזוק שיתוף פעולה בין-מגזרי ושיתוף פעולה בין לאומי עם מוסדות עירוניים ציבוריים בתחום התרבות בערים התאומות. חללי תרבות (Location s) מהווים תנאי ראשוני והכרחי ליצירה, תצוגה וליצירת קשרי עבודה. העירייה תיתן עדיפות עליונה לשימור חללי תרבות קיימים ולייעול השימוש בהם, ותמיכה בחללי תרבות חדשים ותעודד יזמי נדל"ן פרטיים להוסיף חללי תרבות לפרויקטים חדשים בתכנון.                        שטחים ומבנים בבעלות ציבורית שכבר לא משמשים לייעודם המקורי, כמו בתי ספר ומקלטים , יהפכו לסטודיו לאמנים ולאולפני חזרות למוזיקאים.

התנדבות ונתינה הינם ערכי יסוד המסייעים לבניית חברה חזקה וחסינה בפני אתגרים ומשברים. בכ"ס יש למעלה ממאה  ארגוני מתנדבים פעילים ותוססים החל מצוות ועד לרוטרי. כן קיימת מועצת ארגוני המתנדבים שהיו"ר והוועד נבחרים כל 4 שנים. הקמת פורום מרצים מתנדבים שייתן הרצאה פעם בחודש חינם לתושבי כ"ס בבית התרבות ע"ש רייזל, בשיתוף עם ארגוני המתנדבים.                                                                        מעורבות וחיזוק הקשר עם מועצת ארגוני המתנדבים.          מחשוב ודיגיטציה של תכני מוסדות הציבוריים בתחום התרבות, על מנת להפוך את התוכן לנגיש יותר לציבור.                          אסכם את התוכנית - תכניות חדשות למדיניות ציבורית בתחום האמנות התרבות וההתנדבות בעולם שמות דגש על הקהילות בעיר.  הטרנדים והתופעות החדשות בעולם התרבות והאמנות גורמים לערים לעדכן את התכניות שלהן.  בין הטרנדים הבולטים ניתן למנות את כניסת האמנות והתרבות הדיגיטלית,  דגש על המרחב הציבורי ויצירה מחוץ למבנים מוסדיים מוכרים. יצירת עבודות במיוחד למקום מסוים  (art specific site ) .                        קיים היום טשטוש הגבולות בין היוצר לבין הקהל ויצירת עבודות יחד עם הקהל שמעניקה לעבודות  משמעויות שונות וחדשות. ניכוס תחומים חדשים לתוך עולם האמנות כמו הדגש המיוחד על טכנולוגיה. בערים רבות בעולם קמה תרבות שצמחה מלמטה.  תחומי התרבות וההתנדבות תופסים תאוצה בעולם ובישראל. התקציבים והפעילות גדלים משנה לשנה.

אחת לחמש שנים מתעוררת הזירה הפוליטית המקומית. דפי המקומונים מתמלאים מודעות תעמולה, מעל לוחות המודעות ניבטים פניהם של המועמדים לראשות הרשות, ונושאים כמו שעות פתיחת המתנ"ס ופני העיר הופכים נושא לדיון ציבורי. ובכל זאת, יש תחושה שמדובר בהצגה פוליטית ללא קהל. למעט קומץ פעילים וריבוי מועמדים, רוב התושבים, בעיקר בערים הגדולות, נותרים אדישים לנוכח מערכת הבחירות ברשויות המקומיות, ורק שיעור נמוך אכן מצביע ביום הבחירות. בדרך כלל בבחירות  היה שיעור המצביעים פחות או קרוב  למחצית בעלי זכות הבחירה. כלומר מחצית מהציבור לא טרח להגיע לממש את זכותו הדמוקרטית להשפיע על בחירת מקבלי ההחלטות שיעצבו את התחומים שמשפיעים על חיי היום-יום שלו.

מאמר זה מבקש לבחון את סוגיית ההשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות, את ריצתם של שתי מועמדות חדשות לראשת עיריית כ"ס, ובמיוחד לספר את סיפורה של מירית שקד-ברק.                   בעבר נערכו הבחירות לרשויות המקומיות עם הבחירות הכלליות בצוותא ושיטת הבחירות הייתה דומה לשיטה הארצית: שיטה ייצוגית שבה נבחרות רשימות בבחירות יחסיות (חוק הרשויות המקומיות [בחירות], תשכ"ה-1965). ב-1975 הונהגה רפורמה בשיטת הבחירות לרשויות המקומיות (חוק הרשויות המקומיות [בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם], תשל"ה-1975) ומועדן הופרד ממועד הבחירות הכלליות ונקבע שהן תיערכנה אחת לחמש שנים. ב-1978 נערכו בפעם הראשונה הבחירות לרשויות המקומיות במתכונת החדשה: בחירה אישית ישירה של ראש הרשות בשיטה רובנית ובחירה בנפרד של רשימות למועצת הרשות המקומית בשיטת ייצוג יחסית. כדי להיבחר לראשות הרשות על המועמד לזכות בלפחות 40% מהקולות הכשרים. במקרה ששום מועמד לא זכה בשיעור תמיכה זה נערך אחרי שבועיים סיבוב שני בין שני המתמודדים הראשונים ומי שזוכה ברוב הקולות מנצח . מטרת הרפורמה הייתה לחזק את עצמאות הפוליטיקה המקומית ולייצב את השלטון המקומי. הפרדת מועד הבחירות המקומיות מהארציות יצרה הפרדה ברורה בין שתי הזירות הפוליטיות, ניתקה את הנושאים של הפוליטיקה המקומית מהנושאים הלאומיים ואפשרה התגבשות של כוחות מפלגתיים מקומיים, ובשנים האחרונות גם הביאה לצמיחה של רשימות ומועמדים עצמאיים.

לשיטת הבחירות שאומצה הייתה השפעה גם על דפוסי ההצבעה: פיצול ההצבעה. התעצמה המגמה של פיצול ההצבעה בין הבחירה בראש הרשות ובין הבחירה ברשימה. הנטייה לפצל את ההצבעה קשורה להיחלשות מעמדן של המפלגות ולערעור ההזדהות המפלגתית של הבוחרים. לפיצול יש השלכות חיוביות ושליליות:  פיצול הבחירה בין ראש הרשות ובין הרשימה מאפשר ליצור מעין 'וטו הדדי' וכך להגביל את כוחו של ראש הרשות. מצד אחד מדובר בהשפעה שלילית, משום שראש הרשות תלוי יותר בקואליציה ומתקשה לפעול בהיעדר תמיכה מפלגתית רחבה. מצד אחר יש בכך משום ריסון של כוחו של ראש הרשות והגברת הפיקוח עליו. במקרים קיצוניים עלולה להיווצר 'מועצה לעומתית', דהיינו לראש הרשות אין רוב במועצת הרשות. מצב כזה עלול לשתק את הרשות המקומית, משום שראש הרשות יתקשה לפעול בהיעדר תמיכה מהמועצה. אפשרות הפיצול מעודדת 'מטאורים' מקומיים, דהיינו מועמדים עצמאים שמטרתם היא בראש ובראשונה להיבחר לראשות הרשות, גם בלא תמיכה מפלגתית, מתוך אמונה שיצליחו ליצור קואליציה הודות למנדט שקיבלו מציבור התושבים ולכריזמה שלהם. אולם 'מטאורים' כאלה עלולים לגלות שלהיבחר אין פירושו למשול, ובהיעדר רוב לרשימתם בקואליציה הם מתקשים לפעול.

הערכה של הרפורמה בשלושים שנות קיומה מלמדת שבמישור המקומי הבחירה הישירה לראש הרשות תרמה ליציבות השלטון המקומי, אם כי פיצול ההצבעה וריבוי הסיעות במועצת הרשות עדיין מגבילים את יכולת המשילות של ראשי הרשויות.                             הממצא המדאיג בעניין, ישראל שהייתה ידועה בעבר בשיעורי ההצבעה הגבוהים שבה, הוא הירידה בשיעור ההשתתפות - משיעור השתתפות של קרוב ל-80% בשנת 1950 לפחות מ-50% בשנים שלאחר מכן. ירידה זו נובעת מכמה סיבות: ירידה כללית בשיעורי ההצבעה - בישראל, ובמדינות דמוקרטיות רבות אחרות, שיעורי ההשתתפות בבחירות נמצאים בירידה כחלק ממגמה כללית של ירידת העניין בפוליטיקה. הדבר ניכר גם בירידה החדה בשיעור ההשתתפות בבחירות הכלליות בישראל. הפרדת מועד הבחירות המקומיות מן הבחירות הכלליות - להפרדת הבחירות המקומיות מהכלליות היו השלכות חיוביות, כמו צמיחת כוחות מקומיים והתחזקות העניין בנושאים מקומיים. אך מבחינת שיעור ההשתתפות הייתה לכך השפעה שלילית – ידידה ממוצעת של 22%.                         הישג  לדמוקרטיה הוא ביטול שלושת ימי הבחירה שהיו נהוגים עד כה: אחד לרשויות מקומיות ועיריות, ושני ימים נפרדים למועצות אזוריות. הפעם אוחדו כולם לחגיגה דמוקרטית גדולה, ויום השבתון נשא את הקריאה לאזרחים לקחת חלק בעיצוב חייהם.

העלייה באחוזי ההצבעה והעניין הרב שעוררו הבחירות מעידים על תמורה מעניינת: הציבור הישראלי זנח את האינטרסים המפלגתיים הגדולים לטובת בריתות מקומיות ענייניות. אפילו תמיכת ראש הממשלה לא הבטיחה הצלחה בקלפי, כפי שעלה מהפסדו של השר זאב אלקין שהתמודד בירושלים.

לא מעט פוליטיקאים הגיעו לדרום תל אביב וניסו לגרוף הון ממצוקת התושבים. שתי התארגנויות פוליטיות ניסו לרכוב על סוגית הפליטים בת"א: הליכוד בראשות ארנון גלעדי ורשימת "דרום העיר" שזכתה לתמיכת שפי פז, הידועה כמובילת המאבק לגירוש המסתננים. לכאורה, אפשר היה לצפות שאלה יזכו לתמיכה ציבורית רחבה, אך בפועל הגיע הליכוד לשפל של 4.4 אחוזים, הנמוך בתולדותיו. רשימת "דרום העיר" לא הצליחה לשכנע את בוחרי תל אביב, קיבלה כ?4,500 בלבד, וחבריה נשארו מחוץ למועצת העיר.                  הבוחר פיקח ונבון יותר מהפוליטיקאים, והוא אמר את דברו בנחרצות: הסיסמה "זה אנחנו או הם" נחלה תבוסה אלקטורלית מובהקת. מי שנהנתה מתמיכה רחבה היא דווקא שולה קשת, יו"ר ועד התושבים בנווה שאנן, שתזכה להיכנס למועצת העיר בזכות דבריה המתונים וראיית המציאות המפוכחת שלה: במקום להסית, היא מנסה להצביע על פתרונות מעשיים למצוקה. זו ההוכחה שהדרך הנכונה לא עוברת בקריאה המפלגת "זה אנחנו או הם", אלא בתשובה המכילה והאנושית - "זה אנחנו והם".

השנה נרשם המספר הגבוה ביותר אי פעם של נשים המתמודדות על תפקיד ראש רשות. מתוך 257 ראשי רשויות המכהנים בישראל, רק שש הן נשים: מרים פיירברג בנתניה, ליאת שוחט באור?יהודה, יעלה מקליס ביהוד, ליזי דלריצ'ה בגני?תקווה, סיגל מורן במועצה אזורית בני?שמעון, מתי צרפתי?הרכבי במועצה אזורית יואב.  מדובר בשיעור של 2.3 אחוזים בלבד, בעוד ששיעור הנשים באוכלוסייה הוא יותר מ?50 אחוז. הבשורה הטובה: אנחנו במגמת עלייה. בבחירות שנערכו בשנת 2013, התמודדו לראש רשות 42 נשים, נכון לכתיבת שורות אלה עומד מספרן על 72. לפי הערכות כ?3,500 נשים יתמודדו על מקום במועצות ובמליאות וגם במועצות האזוריות הוכפל מספר המתמודדות לראשות מ?6 ל?13.

שיעור הנשים הנמוך במועצות השלטון המקומי הוא הגורם העיקרי לכך שמדינת ישראל מדורגת (נכון לשנת 2017) רק במקום ה?49 מתוך 144 מדינות, במדד הפער המגדרי. כאמור, הייצוג החסר של נשים בולט באופן מובהק דווקא במוקדי ההחלטות שיש להם את ההשפעה הגדולה ביותר על החיים שלנו ועל עתיד הדורות הבאים.

ב?2013 מספר חברות המועצה בישראל גדל בכ?100 נשים, אבל גם שם הנשים במיעוט: נשים מהוות רק 14 אחוז מכלל חברי המועצות בישראל. ב?98 יישובים אין כלל ייצוג לנשים, ובחברה הערבית והחרדית מספר הנשים הלוקחות חלק בפעילות הפוליטית כמעט אפסי. חשוב שנשים יתברגו בעמדות מפתח ולא יידחקו למקומות לא ריאליים ברשימות, כדי שקולן יישמע במרחב הציבורי וכדי שהאינטרסים שלהן יובאו בחשבון. הדרך היחידה להבטיח שזה יקרה היא לשלב כמה שיותר נשים כחברות מועצה ובראשות רשות.

 מה היעדים שהנשים צריכות  להציבה לעצמן בבחירות הקרובות: הכפלה (לפחות) של מספר הנשים במועצות מ?%14 (442 נשים) בשנת 2013 ל?%28 לפחות (כ?800 נשים) בבחירות הנוכחיות. הכפלת מספר הנשים העומדות בראש הרשות שיעמוד על %4.6: מ?6 נשים ל?12 לפחות.

איך הסתיימו הבחירות בכ"ס? בסיבוב הראשון רפי סער סיים עם 27.3 אחוזי הצבעה, סדבון עם 19.6, הדר לביא 17.5, יובל לוי 15.3, הרסגור-הנדין  11.2, צביקה צרפתי 6.7 ומירית שקד ברק 2.1.   סיעת "התפוזים" קבלה תמיכה מאלף מצביעים, שלא הספיקו להכנסת  נציג למועצה. מירית השקיעה בבחירות כספים אישיים ולצערי חסרו לה קולות של 35 מצביעים לקבלת החזר כספי מהמדינה. לסיבוב השני עלו רפי סער ויוסי סדבון.                                      בסיבוב השני נוצר שיתוף הפעולה בין "התפוזים"  ומירית ובין רפי סער שהביע הסכמתו לעקרונות "התפוזים". הוא נפגש אישית עם נירית והצוות שלה. התרשמתי לטובה מהאיש, חביבותו, סגנון דיבורו, והמצע שהציג, ואף הצבעתי עבורו.                                             בבחירות בסיבוב השני ב-13.11.18 זכה רפי סער בראשות העיר כ"ס עם 53.2% מהקולות החוקיים.