עשה מצווה אחת הרי הכריע את העולם כולו לכף זכות-דברי רמבם לא כמטפורה לאור מדע סינרגטקה 

רמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ד') כותב:

"...לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם (משלי י, כה) זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו...".

לכאורה, דברי הרמב"ם נשמעים כמטפורה, שמטרתה להטיל על האדם אחריות כבדה על מעשיו. מתברר, שדווקא ענף מדעי המכונה סינרגטיקה, אשר התפתח בעשורים האחרונים מעניק משמעות פשוטה וישירה, להלכה הנ"ל.

מדע של מערכות מורכבות - סינרגטיקה

בסוף המאה ה-20 התפתחה תאוריה העוסקת במערכות מורכבות, בעלות ארגון עצמי. ההגדרה הנפוצה למערכת מורכבת, מתארת אוסף פרטים המשפיעים זה על זה וביחד מהווים שלמות אחת. תכונות המערכת בשלמותה, לא נמצאות במרכיבי המערכת והתנהגותה אינה סכום של התנהגויות כל אחד מחלקיה בנפרד.

מערכות מורכבות נוטות לפתח התנהגות חדשה ברמות הגבוהות כתוצאה מדינמיקה פנימית ברמות הנמוכות יותר ולא כתוצאה מהכוונה חיצונית. תכונה זו נקראת ארגון-עצמי.

המאפיין את התאוריה הוא, שהיא רב-תחומית ועל-תחומית, והיא מנסה לגלות תבניות משותפות במערכות מורכבות מכל סוג כלשהו, ללא תלות בסוג מרכיביה של המערכת המורכבת. לאחרונה, יושמו יסודות התאוריה הזאת להבנת בני האדם. הבנת התרבות האנושית, הפסיכולוגיה, הקוגניציה, החינוך ועוד.

דוגמאות למערכות מורכבות בתחומים שונים- למשל בתחום הפיסיקה, אוסף הפרטים אלה האטומים ומולקולות, בתחום הביולוגיה, אלה הנוירונים ובתחום מדעי החברה אלה האנשים.

הפיסיקאי הגרמני הרמן הנקן, קרא לתאוריה של מערכות מורכבות – סינרגטיקה. התאוריה של הסינרגטיקה, מהווה נדבך חשוב בשינוי אופן החשיבה המדעי. בתחילה, התאוריה יושמה בתחום הפיזיקה של הלייזרים ופיזיקה של הפלסמה. לדוגמא, לייזר היא מערכת מורכבת בעלת ארגון עצמי. ביצירת הלייזר, כתוצאה מאטומים מעוררים, נפלטים גלי אור (פוטונים) באופן אקראי, אבל כעבור זמן מה, האינטרקציה בין האטומים תגרום למערכת של הלייזר לעבור ארגון עצמי ויווצר גל מונוכרומטי (בעל תדר אחיד). דוגמא אחרת למשל, מתחום ההידרודינמיקה (חקר זרימת נוזלים), כאשר מחממים נוזל, האטומים נעים בצורה כאוטית, אבל לאחר זמן מה, המערכת עוברת ארגון מחדש ונוצרות תבניות סדורות, המזכירות חלת דבש. בחימום נוסף, שוב יכולים לעבור שלב של ארגון עצמי ונוצרות תבניות מרחביות חדשות.

כאשר מתבוננים בהתנהגות של מערכות מורכבות, רואים שהמערכת מתפתחת באופן מסוים ובשלב מסוים בהתפתחות, המערכת מגיעה לנקודות צומת, הנקראות נקודות ביפורקאציה. בנקודות אלה, המערכת נמצאת במצב של אי -שווי משקל ועומדת בפני בחירה בין אפשרויות שונות במסלולי ההתפתחות, ובסופו של דבר, "תנוע" רק במסלול מסוים, למרות שכל המסלולים הם שווי אפשרויות "לנוע" בהם. המסלול שבו תנוע המערכת, תלוי בפלוקטואציה (התנהגות זמנית) של הפרט שמכילה המערכת.

אם נעתיק את עקרונות הסינרגטיקה להתנהגות החברה (שגם היא כאמור, מערכת מורכבת המכילה את האנשים כפרטים), נקבל שהפלוקטואציה של הפרט (שהיא ההתנהגות שלו), משפיעה על כל המערכת. מודל זה, מבהיר את דבריו של הרמב"ם לא כמטפורה, אלא כפשוטו - האדם מכריע את העולם כולו לכף זכות/חובה.