מתי יחולו הסדרי ראייה? 

התפיסה הרווחת עוסקת בגידול ילדים על ידי הוריהם, ביחד ובשיתוף פעולה. כאשר יחסיהם של ההורים עולים על שרטון, יש צורך בהסדרת אופן גידול ילדיהם המשותפים. כאן נכנסת חקיקה ישראלית, העומדת על עקרון טובת הילד בקבלת החלטות בעניינם ולכן מעורבת בהליך הסדרת היחסים. מכאן, וברוח המתואר בפתיח, הרי שבמאמר זה נסקור: מהי משמורת ילדים, מהם הסדרי הראייה ומה קורה בעת הפרת הסדרי ראייה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עו"ד לענייני משפחה.

מהי משמורת ילדים:

משמורת ילדים הינה מונח, פרי הפסיקה, שמטרתו ליצור הפרדה בין מינוח אחר, שהוא "אפוטרופוס". ראשית, יש להכיר כי אפוטרופוסים הינם שני הוריו של הילד, אלא אם קיימת התערבות חוקית בנושא. כאשר יש צורך בהסדרת מיקום מגוריו של הילד, אזי הורה אחד יוגדר הורה משמורן, שהוא בעל המשמורת, כאשר ההורה שאינו משמורן עדיין מהווה אפוטרופוס לילד, אם כי ההורה המשמורן יקבל החלטות יומיומיות, בשל עצם נוכחות הילד בחזקתו.

למקרה שהצגנו מוגדר מונח אחר, הנקרא – משמורת בלעדית. במסגרתה של משמורת בלעדית, נבחר הורה משמורן, אצלו ילון הילד, וההורה שאינו משמורן יזכה להסדרי ראייה, ועל כך נרחיב בהמשך מאמר זה.

סוג נוסף ומתפתח של משמורת, הוא משמורת משותפת, שבה שני ההורים מהווים הורים משמורנים, זאת כאשר זמנו של הילד המשותף מתחלק ביניהם שווה בשווה. בפועל, לילד תהיינה שתי מסגרות חיים, שני חדרים בבתים שונים וכך יתנהלו חייו. יש האומרים כי מדובר במצב שיכול ליצור חוסר יציבות ובלבול לילד, אך מנגד, ההנחה היא כי היתרון בגידול הילד על ידי שני הוריו, באופן אפקטיבי, עולה על החסרונות. לכך מצטרפת בחינת יכולתו של הילד לחיים בצורה שכזו – בהתאם לטובת הילד הספציפי.

הסדרי הראייה:

ראשית, הסדרי ראייה יחולו רק כאשר מדובר במשמורת בלעדית, מכיוון שכאשר מדובר במשמורת משותפת, לא יהיה צורך בהם. הסדרי ראייה הינם הסכמים לגבי תדירות הפגישות בין הילד להורה שאינו משמורן. אלו יעשו בפיקוח בית המשפט, במטרה לוודא שלא יהיה נתק בין ההורה לילד, וכן כדי שלא תהיינה הפרעות לפגישה, על ידי ההורה המשמורן.

ההסכמים, הסדרי הראייה, יכללו את תדירות המפגשים, הזמן המוקצה ולעיתים גם תוכנם. ככל שיחסיהם של הורי הילד יהיו משוסעים, כך ידאגו לפרט יותר בדבר הסדרי הראייה. ככלל, הסדרים סטנדרטיים יכללו שני מפגשים שבועיים, בני ארבע שעות כל אחד, בזמן אחר הצהריים, כאשר סופי שבוע יהיו לסירוגין. כאשר אלו יכללו גם לינה, הם ייחשבו להסדרי ראייה מורחבים. לאחרונה, לאור העלאת מודעות ולאור הצורך בגידול ילדים על ידי שני הוריהם, החלו אקטיביסטים בניסיונות לשנות את המינוח הסדרי ראייה, היוצר קונוטציה של חיוב, לזמני שהות, במטרה להעביר את המסר בדבר רצונו של ההורה שאינו משמורן במפגשיו על הילד. אומנם לא עוגן בחקיקה, אך החלו שימושים של הביטוי בבתי המשפט.

אי קיום הסדרי ראייה:

הסדרי ראייה, שהם כאמור הסכמים, הינם בעלי תוקף משפטי מחייב, ייכתבו ויקבלו תוקף משפטי על ידי בית המשפט, על מנת להבטיח את עקרון טובת הילד הספציפי. בהתאמה, הרי שאי קיום ההסכמים הללו מהווה הפרה, אשר יכולה להוביל להטלת סנקציות על המפר.

אחת הסנקציות, היא הטלת קנס כספי. אומנם בית המשפט אינו מתייחס לכך כקנס עונשי, אלא כתשלום ופיצוי על הזמן שבו הילד שהה, מעבר לצורך, אצל ההורה המשמורן, אשר כלכל אותו באותה עת, ולכן, על זה שמנע את המפגשים לשלם את אותו הזמן. סנקציה זו תבוא בדרך כלל כאשר ההורה שאינו משמורן מתנגד לקיום המפגשים. בית המשפט יצור חיוב לרוב כאשר יהיה מדובר בילדים קטנים שיש להם צורך בקיום המפגשים. סנקציה נוספת יכולה להתבטא בצמצום הסדר הראייה, זאת לאור הרגשת זילות מצד בית המשפט בקיום ההסדרים. מנגד, במידה ואי קיום ההסדרים יעשה מצד הילדים (במידה ואלו מבינים בעניינם ודעתם לא מוטה) או לאור הגבלות של ההורה המשמורן, יכול בית המשפט להטיל הפחתת מזונות, עד כדי ביטולם.

סיכום:

חשוב לזכור כי החלטות בדבר הסדרי ראייה, משפיעות כך או אחרת, על חייהם והתפתחותם של הילדים. ולכן, חשוב לקבל החלטות שקולות בנושא בליווי אנשי מקצוע. מבחינה משפטית מדובר בהליך סבוך שבדרך כלל ילווה להליך גירושין. אי לכל אלו, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.