למי שאי פעם חווה משבר,
למי שהרגיש שהיתה בו תחושה כל כך חזקה של כאב,
כזה שמתיישב אצלו בכל פינה, ומציף כל חלק בגוף
והיה רוצה להעלים את אותו הכאב בכל מחיר,
זה בשבילכם!
פעמים רבות שמעתי מונחים שאני מלווה מתארים מצבים של משברים בחיים האישיים שלהם, ולא פעם הם טענו שהיו עושים הכל כדי להמנע מהם.
היו כאלו שהרגישו כי סיטואציה אחת, הותירה בהם חותם – "צלקת" לכל החיים, כאלו שראו במקרה טראומתי מסוים כנקודה מאוד נמוכה בחייהם, והיו מוכנים לעשות הכל על מנת שזה לא היה קורה במידה והיו יכולים!
לפעמים ניתן היה לחשוב שאולי אם אותה סיטואציה לא היתה קורית – הכל היה ממשיך "נורמלי", או שהחים היו פשוטים יותר.
האמנם זה כך?
כחלק מהמחקר שלי בנושא, נוכחתי לגלות על תסמונת מיוחדת בשם "תסמונת חוסר מולד של תחושת הכאב" Congenital insensitivity to pain) או בקיצור CIP). על פי שמה של המחלה, ישנו פגם מלידה שגורם לכך שאותם ילדים אינם מרגישים כאב כאשר הם מקבלים מכה, כוויה, פציעה וכיוצ"ב.
אני זוכרת את עצמי בזמן משבר שהיה לי, כזה שבאותו הרגע הרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת להתמודד איתו, וכל מה שאני רוצה זה פשוט לא להרגיש יותר כלום!
נשמע אידיאלי, לא?
אם אנחנו נחזור לאותה תסמונת נדירה, אותם ילדים שלא חווים כאב סובלים מהשלכות מאוד קשות של סיבוכים וזיהומים כתוצאה מנשיכות עד כדי קריעה של איברים פנימיים בחלל הפה, כוויות חמורות, מכות ושברים רבים שנעשים כתוצאה מחוסר הרגשה של כאב.
אז למה בכלל הכאב הוא חשוב?
מנגנון הכאב מתריע בפנינו על פעולות שעלולות לפגוע בנו. ועל כן, מגן עלינו ומאותת לנו להיזהר להבא מאותן הסכנות שנמצאות בסביבה שלנו.
תינוקות שנולדים ואינם חשים בכאב, נמצאים בסכנה מתמדת דרך פגיעה מחפצים חדים, מכוויות (ללא רפלקסים של הימנעות מכאב), ובעצם כמעט כל דבר יכול להוות סכנה, מכיוון שאין אצלם למידה של המנעות, ולכן הפגיעה יכולה לקרות שוב ושוב!
בספרות ניתן למצוא עדויות על ילדים אשר אושפזו פעמים רבות עקב פגיעות חמורות מאוד כדוגמת עקירת עיניים וכוויות בעור עקב טבילה במים רותחים ועוד.
נראה אם כך, שלכאב חלק חשוב ביותר בחיים שלנו!
באותה מידה שלכאב הפיזי יש את המשמעות שלו, את המקום שאומר "stop"! זה מסוכן!
גם הכאב הרגשי שלנו בא לעורר אותנו שאנחנו עושים משהו שהוא לא נכון עבורנו, או כזה שעובר את הגבול שקבענו לעצמנו. הכאב הזה, בא להדריך אותנו ממה להימנע, כי יש דרך אחרת שהיא זו שאנחנו צריכים ללכת בה.
פיתוח של ערנות לכך, "מודעות", בעצם, היא אחד הכלים ההכרחיים על מנת להתחיל בדרך שלנו להצלחות שלנו ולהבנה טובה יותר שלנו את עצמנו. זה הצעד הראשון שעלינו לפתח לפני כל דבר אחר.
דרך התבוננות והקשבה לכאב שלנו, נוכל ללמוד הרבה אודות הערכים שמובילים אותנו, או האמונות שאנחנו פועלים לפיהן.
אז לסיכום,
בפעם הבאה שאתם נתקלים בכאב שיש לכם – פיזי או רגשי,
תדעו שזה בסה"כ אות אזהרה שאתם סוטים מהמסלול שלכם והולכים בדרך מנוגדת למה שאתם מאמינים בה.
פיתוח המודעות לכך זהו השלב הראשון.
במקום לכעוס, להתבאס או לנסות להדחיק את הרגש שעולה לכם מהכאב,
נסו להבין שעצם התחושה הזו היא סמל עבורכם לעצור, להתבונן וללמוד.
ברגע שעשיתם זאת בהצלחה, שאר ההתמודדות עם הרגש הופכת שונה לחלוטין. התמודדות שכזו, שהיא בעצם ניהול של הרגשות, היא אחד הכלים החשובים ביותר בתחום התקשורת הבינאישית. אמנם זה לא תמיד קל, אך אימון של התחום הזה ללא ספק ישדרג לכם משמעותית את איכות החיים שלנו.
אם הייתם רוצים ללמוד לנהל נכון יותר את הרגשות שלכם, ברמת התקשורת האישית שלכם, או ברמה הבינאישית - אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ולעקוב אחרי התכנים שלי, ואשמח לענות לכם!
