דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


שיפור התקשורת והקשר בין בני נוער בסיכון ולבין הוריהם בתקופת שהותם בפנימיות 

מאת    [ 28/06/2018 ]

מילים במאמר: 1891   [ נצפה 2618 פעמים ]

שיפור התקשורת ומערכת היחסים בין בני נוער בסיכון המתחנכים בפנימיות ולבין הוריהם

נכתב לרגל יציאתה של משלחת מנהלי כפר הנוער לסיור במערכת הפנימיות ברומניה, יולי 2018

הדואג לימים זורע חיטים

הדואג לשנים נוטע עצים

הדואג לדורות מחנך אנשים

יאנוש קורצ'אק

במדינות רבות בעולם עדיין כמעט ולא קיימת הגדרה מוסכמת למושג "נוער בסיכון". מוסדות ההתערבות והחוקרים למיניהם נאבקים למצוא הגדרה מוסכמת כזו, וכך, גם תכניות ההתערבות שלהם נבדלות זו מזו בהתאמה. הכל תלוי בנקודת המוצא של הגדרותיהם את התופעה. גם לגבי אוכלוסיות היעד לא תמיד קיימת הסכמה ברורה.

ההגדרה של המונח "נוער בסיכון" עברה ניסוחים רבים, גם בארץ וגם בעולם. טידוול וקורונה גארט (Tidwell and Corona Garett, 1994) מציגים סקירה נרחבת של ההתפתחות בהגדרות, התנאים המקדימים להן וההשלכות לגבי שיטות הטיפול, בהתאמה.

היעדרה של הגדרה מוסכמת (נכון בעיקר לחו"ל) וטיפולוגיה של נוער בסיכון הובילה להקבצות טיפוליות כוללניות, בהן לעיתים קרובות קבוצות בעלות מאפיינים ספציפיים אינן זוכות להתערבות המתאימה (Etzion and Romi, 2015).

מגוון תכניות ההתערבות נע בין התערבות מבוססת קהילה, ובקהילה, דרך פנימיות יום וכלה במוסדות פנימייתיים "בורד מלא" המרוחקות מהבית ובהן ביקורי הבית נדירים יחסית. תכניות ההתערבות למיניהן משתנות בתוכנן בהתאם לתפיסת העולם או לגורם המממן את המוסדות המדוברים, ויכולות להיות מבוססות אמנות, ספורט, טבע ועוד, מתכניות "רכות" ועד  תכניות קיצוניות המבוססות על הישרדות בטבע דוגמת "הטיפול באמצעות שהייה בשטח" (Redcliff Ascent ) בספרינגוויל, יוטה, ארה"ב.

בישראל, הוועדה הציבורית לבחינת מעמדם של ילדים ובני נוער בסיכון, בראשותו של הפרופסור שמיד, מהאוניברסיטה העברית, קבעה ב 2006 הגדרה מוסכמת מסו7ג זה האומרת כך:

ילדים ובני נעור בסיכון הם אלה אשר חיים בתנאי מחיה המסכנים אותם במשפחותיהם ובסביבתם וגורמים להם להיות לא מסוגלים לממש את זכויותיהם על פי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, בתחומים הבאים: הישרדות גופנית והתפתחות, השתייכות למשפחה, לימוד מיומנויות חיים, חינוך, רווחה נפשית, השתייכות חברתית, ביטחון אישי וחיים בטוחים ומוגנים מפני פעולות מסכנות של אחרים ושלהם עצמם (דוח הועדה שהוגש לכנסת, 13 פברואר 2012).

חשיבות מערכת היחסים הורה-ילד בתקופת ההתבגרות

רבים מהשינויים המאפיינים את גיל ההתבגרות יש בהם הפוטנציאל להוביל לקונפליקט בין בני נוער להוריהם. המתבגרים רוכשים בעת הזו יכולות מוגברות לחשיבה לוגית, המובילות לדרישות מהוריהם אשר קודם לכן לא עלו כלל על דעתם או לערעור על תנאים אשר קודם לכן היו מקובלים עליהם ללא בחינה או דיאלוג. יכולות ה"דיון" המשופרות של בני הנוער מובילות לעיתים קרובות לקונפליקט חריף עם ההורים (Maccoby, 1984).

הקונפליקט הזה מתעצם ככל שבני הנוער מתקדמים בשלבי ההתבגרות שלהם. דפוסי תקשורת לא בריאים אשר אפשר שהיו להורים עם ילדיהם בתקופות קודמות מועצמים כעת, המשברים הופכים לחריפים יותר, והקונפליקט נפוץ יותר.

על אף שמגמה זו ניתנת למניעה, היא בהחלט יוצרת מתח ותסכול רבים הן להורים והן לבני הנוער. זה הורס את ההרמוניה המשפחתית ויוצרת מצוקה בשני צדי המתרס. בני הנוער עלולים לראות כי הוריהם הקשיחו, נעשו שתלטנים ולא הגיוניים, ואילו ההורים רואים כי ילדיהם נעשו פחות משתפי פעולה, יותר עקשנים, אף הרסניים ועוינים.

נקודות המבט הללו לעיתים קרובות מזינות זו את זו, ורק מגדילות את חוסר ההבנה ההדדית. לעיתים קרובות שני הצדדים מדווחים על התרחקות, בתקופה זו של ההתבגרות.

במרבית המשפחות, רוב ההתנגשויות הן על נושאים כמו לבוש, מוסיקה, פעילות פנאי, שהם שוליים יחסית לעומת דת, ערכי יסוד וכדומה. רק לעיתים רחוקות הקונפליקט המשפחתי נוגע בסוגיות יסוד כגון שימוש בסמים או עבריינות, גם כאשר היא קיימת בפועל.

אחד המימדים שלא זוכים לתשומת לב מספקת במחקר הוא ששינויים אצל ההורים יכולים לתרום רבות להתדרדרות הקשר הורים-ילדים בעת ההתבגרות. גם ההורים עוברים שינויי חיים מרחיקי לכת, פוגשים קושי ואתגרים ברמות שטרם חוו, עם חלוף השנים.

בני הנוער המתבגרים משתנים בצורה דרמטית בעת הזו, אולם השינויים האמורים, אצל ההורים תורמים את שלהם למורכבות המצב.

המעבר לפנימייה רחוקה מהבית

באשר למערכות היחסים בין הורים בני הנוער המתחנכים בפנימיות, בעיקר אלה הרחוקות מהבית, בהן בני הנוער מגיעים הביתה לעיתים יחסית רחוקות (פעם בשבועיים, שלושה, כשהמצב תקין יחסית, בבית, ופחות או בכלל לא, כאשר מצב היחסים ביניהם משברי או מסוכן, או תחת צו בית משפט).

עצם עזיבת הבית הוא זעזוע עמוק למשפחה, בנוסף לשינויים ולמתחים אותם ציינו עד כה. הדבר מציב קשיים ואתגרים נוספים, לעיתים מקשים מאוד על שיפור הקשר בין ההורים לילדים. זהו אתגר משמעותי, בלשון המעטה.

המשולש "נוער, הורים ופנימייה" נחקר לעומק בישראל (לדוח מקיף בנושא ראה "מפ"ה של יחסים", בעריכת ד"ר שלום שמאי ז"ל, משרד החינוך (Shamay, 2001).

בעידן של פרדוקס, בעוד בני הנוער מבקשים כל כך להיות אוטונומיים, וההורים מבקשים להיות "נדרשים" ומשמעותיים (גינות, 1969, Ginot), יש די והותר מקום להתנגשות, והרבה צורך לגישור על הפערים הקיימים על מנת לייצר תוצאה טובה.

בין קריטריונים אחדים, גם המרחק מהבית יכול להוות קריטריון להבחנה בין הפנימיות השונות בישראל. מפנימיות יום והתערבות קהילתית, דרך פנימיה קרובה ועד פנימיה הרחוקה מהבית, ניתן לסווג הפנימיות לכארבע קטגוריות (שמאי, 2001).

לעיתים ההשמה הרחוקה הינה מכוונת, לטובת הילד, ובהתאם לצורכי החינוך והשיקום הפרטניים הנדרשים לכל מקרה לגופו.

הפרידה מההורים יכולים להיות לה גם השפעות הרסניות (Lye, 1996). שמירה על ערוץ תקשורת פתוח בין הורים ולבני הנוער היא דבר חיוני ויש לשמרו, ולעיתים ליצור אותו מחדש, על מנת שניתן יהיה לגשר על פערים אשר נוצרו עקב פצעי העבר או הפרידה, או שניהם יחד.

פנימיות בישראל משקיעות מאמץ משמעותי על מנת לשמר ולשפר ערוץ תקשורת חשוב זה, שהוא אחד הכלים הבסיסיים בתהליך שיקום היחסים.

תקשרת כקריטריון איכות הקשר הורה-ילד

רמת ואיכות התקשורת היא מנבא טוב לקביעת מידת הקרבה של הורה על ילדו. בממוצע, בני נוער בפנימיות מתקשרים פחות עם הוריהם מאלה הנמצאים בבית, כתוצאה מהריחוק הגיאוגרפי. מתברר שמידת הקירבה בין נער בוגר ולבין הוריו נקבעת במידה רבה מרמתה בתקופת ההתבגרות (Lye, 1996).

מכאן עולה חשיבות שמירת ושיפור הקשר בין בני הנוער המתבגרים להוריהם, על אף הריחוק בעת השהות בפנימייה (ראה גרופר, 2006). גרופר ומרו-יפה (2008) מתארים כיצד ניתן לשמר את מערכת היחסים ואת הקשר הנ"ל וכיצד העצמת ההורים מאפשרת את השיקום ואת החזרה לשגרה במעבר חלק יותר עם תום שנות החינוך בפנימייה.

הם מתארים פיילוט שבוצע לאורך שלוש שנים, בישראל, אשר מטרתו הייתה להביא לידי שינוי בגישת סגלי הפנימיות כלפי ההורים. המיזם הוכח כצלחה מכמה זוויות הסתכלות, כולל שיפור בעמדות הצוות ושיפור בתפקוד בני הנוער עצמם. מאמץ חיובי ומתואם נראה שהביא לתוצאות חיוביות. פרויקטים מעין אלה, והתוצאות המעשיות שלהם מספקים למידה משמעותית לעוסקים בתחום. התוצאות החיוביות אף מעודדות את הסגלים הנאבקים עם עצם הרעיון של שילוב ועבודה עם ההורים, בנוסף לעבודה עם בני הנוער. אין זהו תפיסה מובנת מאליה וטבעית לחלק ניכר מהסגלים בפנימיות. התוצאות מעודדות למצוא דרכים חדשות וחדשניות על מנת לשפר את תפקוד והסתגלות בני הנוער.

הממצאים מכינים את הבמה למגוון תכניות התערבות הנהוגות בשטח, במטרה לשקם, לשמר ולפתח את ערכת היחסים הורה-ילד בעת היות בני הנוער רחוקים מהבית, כלומר בפנימייה.

דוגמאות ניתן למצוא למשל בכפר הנוער ויצ"ו הדסים (http://www.hadassim.org.il),, לדוגמא בתכנית "שרשרת של חוסן" המתמודדת עם תסכולי ההורים שילדיהם נמצאים בפנימייה, ומדגישים שדווקא קולם שלהם (של ההורים) "לא נשמע". הם לומדים מודל של הקשבה פעילה, ובאותה העת מאוורים את התסכול שלהם, בעזרת הצוות המוביל את הסדנאות.

מרכז השיקום בקריה האקדמית אונו הוציאה חוברת מעשית ומתועדת היטב העוסקת בהנחיות ותמיכה להורים ומשפחות המתמודדות עם בעיות תקשורת עם ילדיהם בעלי הצרכים המיוחדים.

ב"ילדים בסיכוי", שלוחה של המועצה לשלום הילד החוסה בישראל, קיימת תכנית של "הורים שותפים" אשר נוצרה והחלה ב 2012. התכנית משתמשת במודל ייחודי שפותח על ידי "ילדים בסיכוי", בשיתוף עמותת ג'וינט אשלים (JDC) ומשרד הרווחה. תוך כדי הסתכלות על תקופה השהות בפנימייה כתקופת מעבר (Transition period) (Williams, 1995), התכנית מכוונת לחיזוק השותפות בין ההורים לבני הנוער, כמו גם עם מוסדות קהילת המקור אליה ישובו.

מודל אחר הוא "מרכזי קשר" של משרד הרווחה, והוא מכוון ליצירת מקומות מפגש מקצועיים בטוחים, מוגנים, נאותים ותומכים עבור ההורים ובני הנוער אשר נכפה עליהם לצאת מהבית. הרעיון הוא יצירת הדרגתיות, תחילה תחת פיקוח וגורם מגשר, ולאט לאט מעבר למפגש בלתי אמצעי, עצמאי ומחוץ למרכז הקשר, בדומה למה שמצפה ב"חיים המיתיים" בהמשך.

בכפר הנוער "הדסה נעורים", בעת ניהולו של מחבר המאמר הנוכחי, בשנים 2003-2007, אומץ מודל של משפחתונים תחת מודל הפנימיה הקלאסי, מודל המחקה את ההתנהלות במשפחה נורמטיבית המהוות דוגמא ומודל לחיקוי עבור בני הנוער (ראה כץ וכרמלי, 2006, טרם פורסם). מודל זה הדגיש את הקשר והדיאלוג החינוכי בין מבוגרים לבני הנוער בדרכים אפקטיביות, כמו גם במודל של קשר אפקטיבי בין בני הנוער להוריהם. מודל המשפחתונים קיים במספר פנימיות בארץ, למשל בכפרי הילדים של המפעל להכשרת ילדי ישראל.

תכניות המלמדות הורים אודות תקשורת אפקטיבית קיימות במקומות נוספים בארץ (ראה כץ, דולב וגורדון-שמיר, 2017) ומשמשות בפנימיות רבות. גם התלמידים בפנימיות לומדים דרכי תקשורת אלו, כך שיוכלו לתרום תרומה חיובית משלהם לשיפור היחסים החשובים הללו עם הוריהם ואחיהם.

זהו מפתח חשוב לפיתוח מיומנויות עתידיות, במבט לעבר הזמן שבו הם עצמם יהפכו להורים.

סיכום

תחום היחסים הורה-ילד הינו מורכב כשלעצמו, באופן כללי, ועוד יורת בתקופת ההתבגרות. בעת השמה לפנימייה, ובמיוחד כשאר מדובר בבני נוער בסיכון בפנימייה הנמצאת רחוק מהבית, כאשר המורכבות הזו עולה בצורה משמעותית. מצב זה מציב בפני כל המעורבים בכל אתגרים ייחודיים, הזוכים למגוון מענים חינוכיים.

במאמר זה הצגנו מספר מענים מעולם הפנימיות הישראלי, ובמיוחד מעולם כפרי הנוער, פתרון חינוכי יוצא דופן ומקורי. הרבה מענים חלוציים פותחו מזה שנים רבות במוסדות אלו, מענים הנלמדים גם במדינות אחרות (ראה הקשר האמיץ עם ארגון הפנימיות העולמי והאירופאי, הרומני ועוד, המכונה FICE)). התוצאות אשר הושגו באמצעות מענים אלו מעודדות בהחלט.

נדרש מחקר נוסף על מנת להבין את התמונה הזו במלואה, ועל מנת להגיב בצורה יעילה לאתגר שיפור התקשורת והמערכות היחסים הורה-ילד במוסדות פנימייתיים. מאמציהם של צוותים וסגלים, כמו גם של הורים רבים אשר ישתתפו במיזמי פיילוט ובתכניות פורצות דרך למיניהן עדיין דרוש על מנת לתת לבני נוער בסיכון הנמצאים בחינוך הפנימייתי חוויית שיקום ותיקון חיובית בעודם מתחנכים במערכת.

יש צורך להמשיך לפתח ולהעניק לבני הנוער עוד כלים מגוונים שיסייעו בידם לא רק לצלוח את תקופת ההתבגרות המאתגרת, אלא שייכנסו אל תוך הבגרות, בהורים קומפטנטיים, בעלי תושייה, כלים ומיומנויות הוריות משופרות, כך שכשיבוא תורם להתמודד עם ילדיהם בגיל ההתבגרות יעמדו לרשותם היכולות המשופרות.

זהו צו הדור הזה וחובתו, אם רוצים אנו לנתק את שרשרת הסיכון אליה נחשפים רבים מדי מבני הנוער שלנו, אם חשוב לנו חינוך הדורות, ברוח הציטוט של יאנוש   קורצ'אק אשר הובא בפתיח המאמר הנוכחי.

 

מקורות

Etzion, D., Romi, S., (2015), Typology of youth at risk, Children and Youth Services Review 59, p. 184–195

Ginot, H., (1969), Between Parents and Teenagers, Levy-Epstein, Tel Aviv.

Grupper, E., (2008), in Residential Child Care and Its Alternatives: International Perspectives (Peters, F. (ed), book review by Jennifer Kidd-Keating, quoted from the Irish Journal of Applied Social Studies, Volume 9, Issue 1, 2009.

Katz, N., Carmeli, L., Moving to A Family Unit System, 2006, unpublished, available online at https://www.slideshare.net/NachumKatz/2009-2581112 and at the authors at nachumkatz@yahoo.com

Katz, N., (2017), The Family Unit, a solution for children and youth that need residential education out of home, published in Hebrew, https://www.articles.co.il/article/178669

Lye, D., N., (1996), Adult Child­Parent Relationships, Seattle, WA: University of Washington Press.

Maccoby, E.E. (1984). Middle childhood in the context of the family. In W.A. Collins (Ed.), Development during middle childhood. Washington, DC: National Academy Press.

Tidwell, R., Corona Garrett, S., (1994), Youth at risk: in search of a definition, Journal of counseling and development, Vol. 72, March-April 1994, p. 444-446

Williams, P., A., (1995) Developing a Model to Ease Youth's Transitions into Residential Treatment: Integrating Constructivist Therapies and Youth Care into a Contextually Relevant Rite of Passage, p. 155; Master's Practicum Paper, Nova Southeastern University.

שמיד, ה., (2006(, דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה, משרד הרווחה, מוגש לראש ממשלת ישראל ולשר הרווחה.

 

 

הכותב הינו מאמן אישי ועסקי המסייע לאנשים, לעסקים ולרעיונות לצמוח


מרצה ומנחה מוכשר, מביא ידע ויכולות מעולמות רבים. www.nachumkatz.co.il nachumkatz@yahoo.com




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב