אצל מי אלוהים השנה
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

אצל מי אלוהים השנה 

מאת    [ 16/04/2008 ]
מילים במאמר: 942   [ נצפה 2152 פעמים ]

 
 
אצל מי אלוהים השנה?

כול שנה בחודש ניסן , אנחנו חוגגים את חג הפסח. חג החירות היהודי ... יציאה מעבדות , חג שמביא איתו את בשורת האביב, ההתחדשות. בערב זה נשאלת שאלת השאלות , אחת מהשאלות שלדעתי יש לתת עליה את הדעת.

מה נשתנה? מה נשתנה , הלילה הזה... החושך הזה שאתם הולכים בו מה נשתנה בו? ההכנות לחג הן סימליות ורבות מהן הפכו להיות הכלי היחיד שבו אנחנו עדיין אוחזים בעבדות עצמה. כול שנה חודש לפניי מתחילה לה המנטרה שעוסקת בדרך כלל באחר... איפוא נעשה את החג ?האם באמת יש שאלה כזו? בוןדאי מי שלא יצא ממצרים ימשיך לשאול עוד ועוד את השאלה איפוא?

בדרך כלל נהוג לבוא אל המשפחה , מוקד" העלאת- הקורבנות" הזדמנות נהדרת לפגוש את הצדדים האחרים שלנו הנמצאים עמוק בבטן... כמה מאיתנו באים לחגוג מאהבה - משא קניית המתנות גם הוא מזכיר במקצת את האחיזה בחומר שאינה מרפה.. חייבים להביא משהו, חייבים לעשות כי אחרת , אולי נרגיש את עצמנו ועם זה בכלל לא בא לי להתמודד...

אני שואלת הכיצד זה שעדיין העם היהודי מנסה לצאת לחירות, עדיין העם כבול באזיקי המנהג, במקום חופשי בתודעה עצמה. האם לא מוזר הוא הדבר שעדיין העם חוגג את עבדותו. כמביטה מהצד אני רואה אנשים ההולכים באותה הדרך , באותו המסלול שנה אחר שנה... משלמים הון על ארוחת ערב במקום כזה או אחר כדי לחגוג חירות, מנסים להתלבש באיזשהו לבוש לכמה שעות, לאחר מכן מרגישים את הבטן נפוחה , את העייפות , ואז מדליקים טלוויזיה שמחזירה אותם למציאות.

עם ישראל חי?

שאלתי את עצמי מדוע עלי לחשוב היכן לחגוג , מדוע עלי לחפש מקום להיות בו, מדוע עלי לכפות על עצמי שיעור שכבר אינו משרת אותי כיהודיה...

אני בוחרת לחיות בחירות, אני בוחרת להיות כול רגע מחיי בהשתנות, בשינוי . אינני מחכה לפסח לצאת או להיכנס לאיזשו מצב של חוויה מיסטית. האם אין בהתנהגות זו כפירה לשמה? האם אלוהים יושב ומחכה להזמנה אישית מכם לחג, האם הבורא יתברך רץ בקניונים לקנות בגדים, לגהץ כרטיס אשראי בטירוף. האם הוא ממלא עגלות שתכולתן מאכלים שאינם בריאים. האם הבורא נכנס למינוס? האם הבורא שואל מה נשתנה?

בורא עולם מעולם ועד עולם... לדעתי הוא משתעשע בלראות איך בני האדם מחפשים אותו... והוא עומד וקיים פשוט עד מוות, כי לזה אתם נקראים... מביט בכם ולדעתי תמה... לדעתי זו לא היתה כוונתו לגרום לאיש להרגיש עייף, אבוד, חייב, כול ההתנהגות שלנו בתחתונים עדיין מעידה שאכן אנחנו לא בוחרים לצאת ממצרים. לשים כיפה ולשאול מה נשתנה? איך אני יכול לבוא למעמד הר סיני- ליל סדר ולשאול שאלה כול כך רבת משמעות בפה ולא בלב.

מה באמת השתנה בי, ואם אני שואל את השאלה סימן שלא נעשה דבר.. אם אני עדיין במעמד של לצאת ממצרים. היציאה האמיתית כרוכה במעמד עצמי שנקרא קדוש קדוש קדוש... אדם שאינו עומד על שלושת יסודותיו כבול בתנאים של מנהגי חג שאינם קשורים כלל לתיקון הנפש.תיקון אמיתי מבטל כול דבר מבחוץ .

תיקון אמיתי דורש את האדם להתייחד עם בוראו ולבוא אל המעשה שלא מתוך חובה , אלא מתוקף היותו הבורא עצמו.

איזו בריאה אנו אוחזים ביד שכולנו מכונסים יחד מלאים בחרדה, בפחד, בזיוף, באשליה, בחובה, מסובין סביב הרצונות הענקיים שלנו להמשיך למשוך ולקבל עוד ועוד. מטרתנו להשיב, להקרין, לבורא, ולא לדרוש אותו לכך.

אדם הפוגש את מעמדו כמעמד הבורא , אינו זקוק לדבר, התנאים מתקיימים בו ללא כול סימן חיצוני.

רבים הם הצדיקים שאיש אינו יודע על קיומם, הכיצד? הדרך לברית עם הבורא דורשת ברית פנימית בין האדם לעצמו בתחילה, עליו לצאת מכול גבולות ההבנה החיצונית, כדי להתלבש בבגד אלוהי אחד המקיימו בתוקף מהותו,

כשאני פונה לבורא אני פונה אליו בשמי, אלוהים אחד... אני לא מביטה בו מהצד, מלמטה או למעלה, אני האלוהים....זוהי חירותי. זוהי היציאה הגדולה מהחושך .

אין לילה ואין יום, ואין זמן ואין מקום, ואין חוץ ואין פנים.

זהו חג הוויה אחת שלמה שאינה יודעת אפילו לשאול שאלה ,

לא אכנס למהות הדתית של הדברים.

בעיני רוחי אני רואה את הצלחת של פסח וכול תחולתה חלק מאיברי הפנימים חלק ממני ברמת התודעה בלי להכניס לגופי דבר אני יכולה להמיר את תודעתי לגבהים אחרים של מודעות, דרך חיבור המוחלט שלי לבורא.

כול אות או מילה אוצרים בתוכם אנרגיה, הנשמה שלי יודעת לעבוד עם חומר הגלם של האותיות הקדושות עלי להעלות בה את המראה והטעם ומיד היא תזכך אותי לדרגה הבאה.

כדי לצאת לגאולה עלי לצמצם את כולי , עלי לבוא אל סופם של הדברים, כדי לקבל אותם במלואם.

ליל הסדר השנה יראה אחרת, זו שנה חשובה מאוד לעם היהודי, היציא לחירות אינה מונחת כלל בידנו. אותו תיקון של קו אמצע מושך את כולנו לאותו התהליך , עלינו לשנות את תדר מחשבתנו ולצאת ממודעות החומר כדי באמת לקבל את התורה בשלמותה.

במעמד הסדר הפרטי שלי תנוח צלחת מלאה בתורת הארץ, האורחים שלי מסובין בתוכי, הברכות זורמות בדמי, ודלתי פתוחה לאלוהיי. מה יכול עוד אדם להמציא כדי להרגיש אלוהים? אני המומה לפעמים מהיכולת שלנו ליצור עולם שכלל אינו קשור לאלוהים. כמה מאיתנו מתכוונים למילה חג שמח? ולמה בכלל אומרים חג שמח.

יהודי- זו שמחה זו זכות זו חג . זו הזכייה הכוללת בתוכה את כול החגים יחד.

יהודי זו דרגה כול כך גבוהה , זכות לתקן ולשוות צורה עם הבורא, כול אחד מכם נבחר לכך, ולכן אדם העוסק בתיקונו חוגג, ומברך יום ביומו זו תורתו וזו חירותו.

כולנו יצאנו ממצרים, הזיכרון הוא לא שנזכור, אלא שנצעד בדרך הרוחנית שיועדה לנו , עלינו להיות היין, והברכה, וכול אחד מססמני החג בתוכנו, עלינו להכשיר את נשמתנו להוציא אומות עולם ממצרים שלהם. אין לנו עוד הרבה זמן. ייעודנו להורות את התורה, ולכן עלינו לרכוש את תכונות הבורא. כול מי שחוגג כדי לצאת לעולם לא יצא...

אני מאחלת לכולנו להיות יהודים זוהי ברכתי לעם, להיות אהיה , להיות , ואז "טעמו וראו כי טוב האלוהים".

הכשרות היא במעשים , בכלים הפנימיים שלנו. עלינו לבוא אל עבודת הקודש ולהיות מקודשים בה .

כול העבודה החיצונית משולה לעבדות שאינה מסתיימת כי יש כאלה שעדיין אוחזים בה.

שחררו את עצמכם ותנו לבורא להיות אורח הכבוד שלכם השנה.

ועל זה נאמר "כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים"...

גאולה טובה.

רות קדם


--------------------------------------------------------------------------------
רות קדם
מצוינות אישית
054-7629779
04-8437423
Omrs1@walla.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב