האם נגזר דיננו לסכלות נצחית?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

האם נגזר דיננו לסכלות נצחית? 

מאת    [ 21/05/2018 ]
מילים במאמר: 391   [ נצפה 723 פעמים ]

 
 

 

האם נגזר דיננו לסכלות נצחית?

 

לא מכבר יצא לאור בתרגום חדש בעברית ספרו של דזידריוס ארסמוס, השבח לטיפשות.  בספר זה טוענת אלת הטיפשות כי הפקחות והבינה מאמללות את בני האדם, וכי הסכלות והבורות מבטיחות להם שלל הנאות והצלחות בחייהם. ממילא ברור כי יוהרתם של המשכילים והחכמים היא הטיפשות בהתגלמותה. ישנם הטוענים כי לאמיתו של דבר, המסר של הספר הוא כי כולנו כסילים ואיננו יודעים ומכירים את מציאות חיינו, ובעניין זה אין הבדל בין החכמים לטיפשים, בין הבורים ללמדנים ובין הכופרים לבין יראי השמיים. ארסמוס, יליד רוטרדם שבהולנד, נחשב מאז ומתמיד לאחד מענקי הרוח של הרנסנס, ספרו הוא אחד מספרי המופת הקנוניים של המערב, ולחו אכן לא נס גם במלאת לו למעלה מ-500 שנה.  

הוצאתו לאור המחודשת בעברית של הספר מעלה בזיכרון את דמותו ורעיונותיו של החכם האתונאי הקדמון, סוקרטס. סוקרטס חי לפני כ-2500 שנה, ואף הוא נחשב לאחד מענקי הרוח של המערב ואף למי שהניח את היסודות של הפילוסופיה והמחקר המערביים. ידועים ציוויו: "דע את עצמך" וטענתו כי בסופו של דבר, ולאחר חקירותינו את עצמנו, כל שאנו יודעים הוא שאיננו יודעים דבר. האדם הבור, אם כן, הוא מי שחושב כי הוא יודע דבר מה. אולי אפשר להעניק לסוקרטס כוונת-מה, שלפיה שומה עלינו לחקור את עצמנו כדי לנסות ולהפחית במקצת בורות זו.

מנגד ניצב חכם הרוח של המזרח, סידהארתא גאוטמה, או בכינויו המוכר בודהא, שחי מעט לפני זמנו של סוקרטס. כסוקרטס וכאלת הטיפשות בספרו של ארסמוס, גם בודהא קבע כי בני האדם בורים, אלא שהוסיף כי משום כך הם סובלים סבל רב. זאת, כיוון שהם אינם רואים בבהירות כיצד מוחם ונפשם טועים בפירושם את מציאות חייהם. עם זאת, בשונה מאלת הטיפשות וסוקרטס, הוא ביטא תפיסת עולם אופטימית ביסודה, שלפיה אפשר להפחית את בורותם של בני האדם ובמקרה המיטבי אף לבטלה כליל. לדבריו, מי שידבק בתורתו יתעורר מאשליית קיומו ומבורותו וכך יגיע למצב קיום רצוי ואף מאושר. מכאן הכינוי בודהא, שפירושו בלשון הסנסקריט "זה שהתעורר". תכלית פעילותו של בודהא הייתה להפחית את סבלם של בני האדם ככל האפשר, ובמובן זה אפשר לראות את תורתו ככזו שאיננה עוסקת בחקירה תיאורטית של האדם ושל המציאות, אלא בחקירה מעשית וקונקרטית שלהם.

על רצף האמונה ביכולתם של בני האדם להפחית את בורותם ניצבות, אפוא, שלוש אפשרויות שבאו לידי ביטוי בדבריהם של ארסמוס, סוקרטס ובודהא: מכאן פסימיות נוסח אלת הטיפשות בספרו של ארסמוס, מכאן האופטימיות שבדברי בודהא, ובתווך גישתו הפסימית/מתונה של סוקרטס.

מיהו משלושתם הצודק והרלוונטי עבורנו היום?

תמיר דובי עורך וכותב ביוגרפיות וסיפורי חיים.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב