אליהו הנביא-סבא טוב או שופט קנאי?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

אליהו הנביא-סבא טוב או שופט קנאי? 

מאת    [ 10/05/2018 ]
מילים במאמר: 1483   [ נצפה 707 פעמים ]

 
 

 

לאחר ההצלחה הגדולה במלחמתו בנביאי הבעל, נוחל אליהו אכזבה מרה (מלכים א' פרקים יח-יט). הוא בורח למדבר באר שבע ומבקש מות, אך מלאך ה' מאיץ בו להגיע להר חורב. אליהו אומר: "... קנא קנאתי לה' אלהי צבאות, כי עזבו בריתך בני ישראל, את מזבחתיך הרסו, ואת נביאיך הרגו בחרב, ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה". המלים: "קנא קנאתי" וכן שאר דברי הקיטרוג על ישראל גרמו לחז"ל ולפרשנים רבים לראות את אליהו כנביא זועם הדורש להעניש את ישראל בחומרה.

 

 תגובת ה' לאליהו כוללת ארבע תופעות טבע מיוחדות במינן: רוח , רעש , אש , קול דממה דקה

 

(יא) ויאמר צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עבר

 

       ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' - לא ברוח ה'

 

      ואחר הרוח      רעש    -     לא ברעש ה':

 

(יב) ואחר הרעש    אש    -       לא באש ה'

 

      ואחר האש                     קול דממה דקה:

 

(יג) ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו:

 

 השאלה שמתעוררת בקריאת הפרק היא: מה מטרת ההתגלות המוזרה הזאת? בין הפרשנים מתגלה מחלוקת תהומית. רלב"ג רואה כאן נזיפה שרמוזה ב'תכנית חינוכית' שמטרתה לעורר את אליהו לשנות את דרכיו ולבש רחמים על ישראל:

 

[ט] ... קרה זה לאליהו מרוב כעסו על חטאת ישראל, אז אמר לו ה' ... שיראה לו כבוד ה' ... כדי שיבקש אליהו רחמים על ישראל, לא שיתפלל להשחיתם על רוע מעלליהם, כי היה רצון הש"י להאריך להם אפו כדי שישובו אליו, ולזה הראה לו הדברים המשחיתים, כמו הרוח הגדולה והחזקה שהיא מפרקת הרים ומשברת סלעים:

 

[יב]...וידמה כי מרוב כעס אליהו על רוב חטאת ישראל לא שם אל לבו להבין את דבר המראה הזאת ולזה השיב אופן שאמר בראשונה.

 

קשה להבין איך פרשן תנ"ך חשוב יכול לטעון שאליהו לא הבין את נבואת ה' אליו. יתר על כן, אם אליהו כל כך חפץ בנפילת רבים מבני ישראל, מדוע לא הלך מיד בעצמו למשוח את חזאל ואת יהוא, אלא ציוה זאת לאלישע ?

 

על כך עונה רלב"ג (שם): "ולפי שלא מצא שם בדרך כי אם אלישע בן שפט השליך אדרתו עליו לעשות לו סימן שיהיה נביא", כלומר הוא עשה את כל הדרך עד דמשק ולא הצליח למצוא את חזאל. בדרך כלל לרלב"ג יש הסברים טובים יותר ...

בפרשנות זאת רלב"ג, כמו פרשנים נוספים, ממשיך את יחסם של חז"ל אשר לא אהבו את "קנאתו" של אליהו ובמיוחד את הקטרוג על ישראל שבדבריו:

 

(י) "ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב".

מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה ח

קשה היתה הקנאה שהכניס אליהו כנגד ישראל. שנאמר: קנא קנאתי לה' אלהי צבאות כי עזבו בריתך וגו' (מלכים א' י"ט י'). היה לו לאליהו לילך למקום שעמדו אבותיו ויבקש רחמים על ישראל ולא עשה כן.

 

לעומת זאת, רד"ק מפרש את המראות הקשים בהר בדרך הפוכה:

והנראה בעיני כי כל זה היה גמול המעשה הטוב שעשה בהר הכרמל וקדש שם ה' בתוך בני ישראל והחזירם למוטב עד שאמרו כלם: "ה' הוא האלהים, ה' הוא האלהים" והרג נביאי הבעל, גמלו האל בצדקו והביאו אל מקום הכבוד עם פלא גדול שעשה עמו בדרך והראה לו כל הכבוד הזה וצריך להתבונן ברוח וברעש ובאש ובקול דממה דקה.[1].

 

על המנעות אליהו מלמשוח את חזאל ויהוא אומר רד"ק:

ואתה תמשח חזאל למלך על ארם, כלומר תצוה לאלישע שיהיה נביא תחתיך שימנה אותו למלך"

 

 

 

רלב"ג רואה בהתגלות בהר חורב נזיפה לאליהו ואילו רד"ק רואה בה "גמול המעשה הטוב". סתירה חזיתית זו בפרשנות מעידה על הקושי בפרק.

 

נראה לי שיש דרך אחרת להבין אותו.

חז"ל רואים באליהו איש קנאי, מנותק מהחברה שרק רוצה את רעת עמו.וכאמור לעיל, יש לתמוה:                      

אם כך, מדוע אין הוא ממהר למנות את שלושת האנשים כדי שיענישו קשות את ישראל?

 

 המשותף לשלושת המופעים בחורב הוא שכולם מייצגים עונש קשה לישראל, בכל אחד מהם עלולים להיהרג הרבה מאד בני אדם. נראה שכוונת ה' לומר בזה לאליהו שהוא רוצה להעניש את העם, כמו שעולה בבירור מההמשך: (יח) "והשארתי בישראל שבעת אלפים ..." אלא שאין כל טעם להשמיד את העם מבלי שתינתן לו אפשרות לחזור בתשובה. כלומר, אין לקב"ה כוונה להפעיל בבת אחת את שלושת האסונות, אלא שאליהו יזהיר את העם שאם לא יסירו את עבודת הבעל - ביום מסוים תהיה רעידת אדמה, וייהרגו אנשים רבים. אם העם לא ישמע לו, יפעיל באותה הדרך את האסון השני וכן את השלישי, עד שישרור "קול דממה דקה", דממה של ארץ רפאים, ארץ שממה, אבל יהיה זה קולו של ה': (יח) "והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו".

מתבקשת ההשוואה לשלושת האותות שנתן ה' למשה בדיוק באותו מקום, במעמד הסנה הבוער בהר חורב:

 

(ח) והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון - והאמינו לקל האת האחרון:

 

(ט) והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך, ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת:(שמות ד)

 

הנחש, הצרעת והדם שהראה ה' למשה הם שלושת העונשים המקבילים לרוח, הרעש והאש ולשלושת האישים, שהנמלט מהאחד ייענש על ידי הבא אחריו. שלושה עונשים אסונות די בהם כדי שהעם יבין שהם אינם מקריים ואם לא יחזור בתשובה צפוי ? חס ושלום - כליון חרוץ,ולכן אין טעם באותות נוספים.[2]

נשוב לאליהו. הוא מקבל הנחיות ברורות כיצד לנהוג, אך "מסרב פקודה".הוא אינו חפץ במותם של אנשים מבני ישראל[3],ולכן מציע לו ה' מהלך חילופי שבו הענישה לבני ישראל תתרחש ללא מעורבותו הישירה, אלא ע"י שלושה אנשים אחרים, ולא ע"י פגעי טבע שאליהו צריך להכריז עליהם מראש.

 

אך אליהו מסרב גם לזאת. הוא הצטווה למשוח את אלישע, אבל הוא אינו עושה זאת, ובמקום זאת הוא מושך אחריו את אלישע ומקווה שאלישע יפעל בדרך משלו להחזיר את העם בתשובה.

 

יש לשים לב שגם כאשר אלישע רומז לו, הוא מסרב למנות אותו לנביא תחתיו: "... ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי". כלומר, אני בכור תלמידיך, לכן הענק לי כפליים, כמשפט הבכורה[4], אבל אליהו עונה לו: "הקשית לשאול, אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה". ( מלכים ב' פרק ב' ט-י).

 

 ואכן אלישע אינו ממהר למנות את יהוא ואת חזאל. הוא מרבה ב"נסים קטנים" לאנשים במצוקה ברחבי הארץ (מלכים ב' פרקים ד ? ז) ומוכיח את מלך ישראל (מלכים ב פרק ה ,ח): "וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי וידע כי יש נביא בישראל". אבל רק לאחר ארבע עשרה שנים (!) כאשר מתברר לו שכל הנסים שעשה לא הועילו להחזיר את בני ישראל לעבודת ה' הוא פונה לבצע את המשימה שהטיל עליו אליהו.[5]

 

ובכן, האם אליהו היה 'קנאי'?

 

שלושה ביטויים יש ל'קנאותו' של אליהו:

א- הריגת ארבע מאות נביאי הבעל, שככל הנראה הובאו מצידון על ידי איזבל (מלכים א' פרק יח, יט),

ב- קטרוג על ישראל "עזבו בריתך",

ג- הימנעותו מתפילה בעד העם.

 

מעניין להשוות זאת לנביאים אחרים.

משה, שגרם להריגת שלושת אלפים מבני ישראל (!) לאחר חטא העגל, אינו נחשב ל'קנאי'. וכן כל הנביאים (פרט אולי, ליונה) הוכיחו את עם ישראל וכינו אותו בכינויי גנאי, אינם נחשבים לקנאים.

והחשוב מכל, ה' אומר למשה: "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול." (שמות לב, י וכן במדבר יד) אמנם לא נדרשת ממשה מעורבות מעשית בפגיעה בעם, לכן אין לו אלא להתפלל אל ה' שלא יכלה זעמו בעם.

 

לעומתם, אליהו אמנם לא התפלל למען העם, אך כאשר ה' דרש ממנו לפעול ולבצע מעשים הקשורים להרג המוני, הוא פשוט מסרב לבצע את הוראות ה' שיגרמו לנפילת רבים בעם !!

 

היאה להדביק לו תווית של 'קנאי'?!

ולכן אליהו נשאר בתודעה של העם כאיש הטוב:

(כג) הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא:

(כד) והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם:(מלאכי פרק ג)

ועל כך אמרו חכמים במדרש שיר השירים רבה (וילנא פרשה ד)

 

 זה אליהו זכור לטוב ... וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר: (מלאכי ג') הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים וגו'.

 

[1] אם כי רד"ק אינו מסביר איך הרוח, הרעש, האש וקול הדממה הדקה הם אותות של כבוד.

[2] בדומה לשלושת הפעמים שהאתון של בלעם רואה את המלאך ובלעם 'מסרב' להבין שאין זה מקרה.

[3] כפי שניתן לראות באירוע קודם שבו הוא מתקומם על ה': ויקרא אל ה' ויאמר: ה' אלהי, הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה?!" (מלכים א' יז,כ).

[4] "הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים" (דברים פרק כא, יז).

[5] כפי שניתן לראות במלכים ב' פרק ח' .לאחר שגחזי מספר למלך את כל "הגדולות" (=נסים) שעשה אלישע, אין המלך מתרשם במיוחד ואינו מסלק את עבודת הבעל.

עוזי פז


מורה ותיק במדרשת הבנות בעין הנצי"ב,


מרצה בתנ"ך  על פי הפשט בלבד.


https://mamrimbtanach.blogspot.co.il/2018/02/blog-post.html

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב