תוכנית חסכון פנסיוני? מה אתם יודעים והאם זה עובד?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תוכנית חסכון פנסיוני? מה אתם יודעים והאם זה עובד? 

מאת    [ 27/04/2018 ]
מילים במאמר: 1162   [ נצפה 1418 פעמים ]

 
 

"פנסיה". מה זה בעצם אומר?

ההגדרה לפנסיה היא "גמלה המשולמת לעובד בגין תקופת עבודתו אצל מעסיק". עדיין לא כל כך ברור, נכון?

הבה נפשט את המושג. נתחיל מהצורך.

על פי סטטיסטיקה שפרסם מרכז טאוב, תוחלת החיים הממוצעת לגבר בישראל בשנת 2014 הנה 80.3 שנים. כלומר הגיל הממוצע שאליו מגיע גבר בישראל הנו 80. אגב, על פי הסקר, הגיל הממוצע לאישה הנו 84. שואלים למה הפער? בתשובה זו נעסוק במאמר אחר :)

אז נחזור לצורך, תוחלת החיים הממוצעת היא 80. ברור לכולנו שקצת קשה לאדם להמשיך להשתכר מעבודתו כשכיר או כעצמאי בגיל כל כך מאוחר. לכן קבעה הממשלה גיל פרישה לפנסיה. כלומר, גיל שעל פי המלצת המדינה, יוכל אדם לעבור מהשתכרות ממשכורת עבודתו, להשתכרות ממשכורת גמלה (מלשון גמל-תקבול).

עכשיו עולה השאלה, מי ישלם את הגמלה. מה הוצע כפתרון? ובכן, בתחילת הדרך, באופטימיות נצחית, רצה המדינה קדימה והחליטה שתשלם לעובד שעבד כל חייו ושילם ביטוח לאומי, גמלה בשווי ממוצע 3 משכורות אחרונות. כלומר, תקח המדינה 3 תלושי שכר אחרונים שקיבל העובד, תחשב ממוצע, וזה הסכום אותו יקבל העובד למשך שארית חייו. הרעיון היה מעולה והעסק עבד טוב. עד שהתגלה כי הסכום שהמדינה הייתה צריכה לשלם בכל חודש היה גבוה מהסכום שהמדינה גבתה בכל חודש מהשכירים שעדיין עבדו. כלומר, המדינה נכנסה לגרעון. במהלך גאוני ובניחוח פוליטי, החליטה המדינה "להפריט" את תחום הפנסיה לחברות הפרטיות. היורשות הטבעיות לתחום זה היו חברות הביטוח הגדולות שכן היה להן את החוסן הכלכלי והנסיון בתחשיב ומתן פיצוי למבוטחים.

כדי לסייע לחברות הביטוח, נולד מושג חדש – "מקדם קצבה" (או מקדם המרה). מקדם הקצבה מטרתו פשוטה. מקדם הקצבה הנו מספר שחלוקת הסכום הנצבר למבוטח בערכו יניב סכום חודשי שעל פי תוחלת החיים הממוצעת, תוכל חברת הביטוח לשלם לפורש לגמלאות למשך שארית ימיו. נשמע הגיוני וברור. אדם, או מעסיק, חוסך במשך כל חייו סכום מסויים, על מנת לקבל קצבה חודשית המבוססת על סכום זה למשך שארית חייו. הרי לתת לו את הסכום כולו במזומן בעת פרישתו לגמלאות נשמע כצעד לא אחראי. האדם יוכל לבזבז את כל הסכום טרם עבר לעולם הבא ואז לשארית חייו יהפוך לנטל על החברה ועל המדינה.

בנוסף למקדם הקצבה, יש את גיל הפרישה. הגיל שממנו מאפשרת המדינה לאדם לעבור מהשתכרות ממשלח ידו להשתכרות מקצבה. גיל זה נקבע בין היתר על ידי ועדה המתכנסת אחת לתקופה וקובעת עד איזה גיל יוכל אדם לעבוד ולהיות אפקטיבי במקום עבודתו מבלי לסכן את בריאותו יתר על המידה.

אז את הצורך, על רגל אחת, הבנו. המענה, די ברור והגיוני סה"כ. אז מה הבעיה? כמו בכל שוק עסקי, גם חברות הביטוח, שמספקות לנו את מנגנון הפנסיה, צריכות להיות רווחיות. ואיך יהיו רווחיות אם כל חסכונותיו של אדם ישולמו לו כגמלה למשך שארית חייו? לכן יצרו מנגנון נוסף, "דמי ניהול". כידוע, חברות הביטוח לא מניחות את ההפקדות החודשיות בכספת מאובטחת היטב למשך 40 שנות קריירה ממוצעת אלא משקיעות אותו באפיקים השונים – מט"ח, מדדים, שוק ההון, שוק הון סיכון, נדל"ן ועוד. זאת על מנת למקסם את יכולותיו של הסכום אותו אדם מפקיד, לייצר רווחים. לצורך כך הוקמו מרכזי השקעות. כן, מרכזי השקעות בחברות הביטוח, שישקיעו את כספינו באפיקים השונים וכך ייצרו, או ינסו בכל אופן, לייצר עבורנו רווחים. כיצד ניתן לממן את פעילות מרכזי ההשקעות? "דמי ניהול". חברת הביטוח, שהפכה להיות חברת השקעות, תגבה מהחוסך דמי ניהול מהסכום הנצבר בכל שנה, ודמי ניהול מכל הפקדה.

אז איך אדם יחסוך? כיצד יגיעו כספים לחברות הביטוח השונות לצורך החסכון הפנסיוני? לשם כך, חוקקה המדינה חוק שעל כל אדם שכיר, ולאחרונה גם עצמאי, חלה חובת הפקדה לתוכנית המוכרת כחסכון פנסיוני בגובה 5% משכר הברוטו. על המעסיק להפריש סכום זהה 5%. לאחרונה עודכנה הוראה זו ל6.5% על ידי המעסיק ו 6% על ידי העובד.

הפתרון פשוט, לא? אז זהו, שלא כל כך. לשם כך נביא דוגמא מספרית:

על פי הלמ"ס, השכר הממוצע לעובד שכיר לשנת 2017 הנו 10,105 ש"ח.  במהלך 20 השנים האחרונות, השכר הממוצע במשק עלה ב- 1000 ש"ח כל 5 שנים. כלומר אם אדם היום החל את הקריירה שלו בגיל 21+ בשכר ממוצע של כ-10,000 ש"ח, בעוד 5 שנים, השכר שלו צפוי להיות 11,000. בעוד 10 שנים צפוי להיות 12,000 ש"ח וכן הלאה. אם כך, ההפקדה החודשית למשך 5 השנים הראשונות תהיה כ- 1,250 ש"ח, לאחר מכן בין 5-10 השנים הבאות 1,375 ש"ח, בין 10-15 שנים- 1,500 ש"ח וכן הלאה. לאחר קצת מתמטיקה, סה"כ ההפקדות שאדם יפקיד במהלך 40 שנות קריירה מסתכמות לכ- 1 מליון ש"ח (1,021,654). כמובן, במהלך השנים חסכוניותיו צברו רווחים (או הפסדים) ושולמו מתוכם דמי ניהול. היכולת להעריך אם המאזן הסופי יהיה נמוך או גבוה מסכום ההפקדות הינה ספקולציה שלמה. אישית, לא הייתי מסתמך על ספקולציות כשמדובר בפנסיה שלי. מוזמנים להסכים איתי, ומוזמנים שלא. נמשיך..

אז חסכנו הרבה כסף. וכמה נקבל בכל חודש?

אז ככה, זוכרים את מקדם הקצבה? מצויין. נכון לשנת 2017, אדם (גבר לשם הדוגמא) הפורש לגמלאות בגיל 67 (גיל הפרישה הנוכחי), יפרוש לפי מקדם קצבה של 200.15. לשם ההשוואה, אם אותו אדם היה פורש באותו גיל רק בשנת 2001, היה פורש לפי מקדם קצבה 166.1. ומדוע זה משנה?

אותו אדם שיפרוש היום, בגיל 67, כשבחסכונו צבור 1 מיליון ש"ח יקבל קצבה חודשית על סך 4,996 ש"ח. אילו היה פורש בשנת 2001 באותו גיל ועם אותו סכום צבור, היה מקבל קצת יותר מ 6,200 ש"ח. נשאלת השאלה, מדוע מקדם הקצבה עולה (ובהתאם הקצבה החודשית יורדת)? התשובה היא כי תוחלת החיים שלנו עולה. במילים פשוטות, אנחנו חיים יותר שנים בהם אנחנו זכאים לקבל גמלה מחברת הביטוח וכאמור, מטרת המקדם הזה היא למנוע מצב שבו חברות הביטוח משלמות לפנסיונרים יותר מאשר הסכומים שצברו הפנסיונרים במשך חייהם.

אם קראתם עד עכשיו, כנראה שעלתה בכם השאלה "אז מה הבעיה?" ובכן, יש כמה וכמה בעיות, אך נתמקד בשתי שאלות מאוד מדאיגות:

שאלה ראשונה – מה יהיה מקדם הקצבה כשאנחנו נפרוש לגמלאות? ושאלה חשובה יותר, מה יהיה ערך הכסף, כשאנחנו נפרוש לגמלאות? כלומר, היום, באופן מדוייק יחסית, אנו יכולים להעריך מה ניתן לעשות עם 4,996 ש"ח שאנו צפויים לקבל. אך מה ניתן יהיה לעשות בסכום זהה בעוד 40 שנה? גם לזה יש נתון שמפרסם הלמ"ס. הוא נקרא "מדד המחירים לצרכן" ומטרתו להעריך את העליה או הירידה בכל שנה של שווי הכסף בארץ. לא צריך ללכת רחוק מידי כדי להבין עלית מחירים מה היא. למעשה מי שבינינו זוכר את עצמו קונה מנת פלאפל ביום קיצי חם בשנות ה- 2000 כנראה זוכר שציפה לעלות של כעשרה שקלים. היום, אותו אדם כנראה ישלם 20 שקלים ואף יותר לפני שיעלה בדעתו שאולי המחיר מעט גבוה. כלומר, מנת פלאפל (שבשבילי, כישראלי, מייצגת את כל הטוב שבישראל), הכפילה את עלותה ב 20 שנים האחרונות. ואם כך, לא אתפלא אם בעוד 20 שנים, לא נתנגד לשלם גם 40 שקלים על מנת פלאפל.

אז כיצד הגענו מדיבור על פנסיה לפלאפל? מאוד פשוט, אותו פנסיונר, שיפרוש לגמלאות, ישתמש בכספי הגמלה שלו לצריכת מוצרים יומיומיים למחייתו. מזון, שתיה, מגורים, לבוש, תקשורת, וכל שאר תחומי הרכש. אז אם היום, אנו בערך מבינים מה אדם יוכל לרכוש ב 4,996 ש"ח. כנראה שיוכל לרכוש הרבה פחות בעוד 40 שנים, כשיפרוש לגמלאות. ופה חברים, טמונה הבעיה המרכזית במנגנון הפנסיה הקיים היום בישראל.

אז מה ניתן לעשות? על מה ניתן להתסמך ועל מי לסמוך? האם קיימות גם כאן אלטרנטיבות נוספות?

רוצים לשמוע על דרכים ליצור הכנסה נוספת שתשמש אתכם גם לפנסיה? צרו קשר.

דודי אליאס, מייסד ומנכ"ל
SRE Investments יעוץ פיננסי והשקעות נדל"ן


Dudi@sre-invest.com


https://www.facebook.com/SREInvestmentsLLC

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב