עמדות חייבות בדיווח בתחום המכס לשנים 2017-2018
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

עמדות חייבות בדיווח בתחום המכס לשנים 2017-2018 

מאת    [ 26/04/2018 ]
מילים במאמר: 1131   [ נצפה 519 פעמים ]

 
 

עמדות חייבות בדיווח בתחום המכס לשנים 2017-2018

 

רקע:

 

במסגרת חוק התקציב לשנים 2016-2017 (חוק ההסדרים), קיבלה רשות המכס לראשונה סמכות לדרוש מיבואנים לדווח לה, אם הם פועלים בניגוד לעמדת רשות המכס, בנקודות מסוימות.

 

במסגרת זאת, תוקנה פקודת המכס ונוסף סעיף 231ה לפקודת המכס, כאשר סעיף קטן ג' לאותו תיקון, קובע:

 

"אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור".

 

על פי התיקון, נדרשה רשות המכס לפרסם באתר האינטרנט שלה רשימה של "עמדות חייבות בדיווח", וחובת הדיווח קמה רק כאשר יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח ב-4 שנים.

תיקונים דומים כאלה קיימים גם במס הכנסה ובמס ערך מוסף.

נישום שלא ידווח על כך שנקט בעמדה המנוגדת עמדה של רשות המיסים, עשוי להיות חשוף, מעבר לאכיפה אזרחית וגביית המיסים שנגרעו, אם נגרעו, גם להעמדה לדין פלילי.

 

בתקופה האחרונה, פרסמה רשות המכס שלוש עמדות חייבות בדיווח ביחס לשנת 2017 העוסקות בהערכת טובין, ולגביהן נתייחס בסקירה זו. נציין כי עמדות אלה באות בנוסף ל- 16 עמדות שפורסמו ביחס לשנת 2016 אשר ימשיכו לעמוד בעינן, וגם לגביהן תחול חובת דיווח בשנת 2018.

 

כאמור, חובת הדיווח חלה באופן רטרואקטיבי, קרי- נישום שפעל בשנת 2017 בניגוד לעמדות אלה ויצר לעצמו יתרון מס העולה על הרף שצוין, נדרש לדווח זאת לרשות המסים, לכל המאוחר עד לתאריך 1.3.18.

 

עמדות מס' 17/2017

 

על פי עמדה זו, נדרש היבואן להוסיף לערך לצרכי המכס את כל העלויות בגין תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין והם סופקו על ידי היבואן במישרין או בעקיפין ללא תמורה או במחיר מופחת, ושלא נכללו בחשבונות המכר שהוצאו ליבואן.

 

עמדה זו מתבססת על סעיף 133(א)(2) לפקודת המכס, הקובע כי יווספו למחיר העסקה הערך היחסי של אמצעי הייצור שסיפק היבואן בקשר לייצור ולמכירה לייצוא של הטובין:

 

"(א)חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין; (ב) כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;(ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין";

 

סעיף זה לפקודת המכס נסמך על סעיף 8(1)(b) להסכם הבינלאומי להערכת טובין במסגרת גאט"ט, שקובע כי יש להוסיף לערכך לצרכי מכס, את:

 

"(i) materials, components, parts and similar items incorporated in the imported goods;
(ii) tools, dies, moulds and similar items used in the production of the imported goods;

(iii) materials consumed in the production of the imported goods;"

 

דוגמא טיפוסית ליישום מקרה כזה נמצא במקרה לדוגמא 5.1 של ארגון המכס העולמי. באותו מקרה, יבואן א' רכש במדינה מסוימת 10 כלי רכב ושילם בעבורם תמורה מלאה, וסיפק את כלי הרכב ללא תמורה לספק אחר שנמצא באותה המדינה, ואשר ביצע עליהם עבודות שריון. לאחר מכן, יובאו כלי הרכב המשוריינים למדינת היבואן. ארגון המכס העולמי פסק כי יש להוסיף לערך לצרכי המכס את כלי הרכב שסופקו ללא תמורה למבצע השריון, בהתאם לסעיף המקביל לסעיף 133(א)(2)(א), משום שכלי הרכב נחשבים כ"חומרים/מרכיבים" שסופקו על ידי היבואן ללא תמורה לצורך ייצור הטובין.

 

דוגמאות נוספות ליישום סעיפים אלה הן למשל כאשר היבואן מספק לספק, בחינם או במחיר מוזל, תבניות לייצור הטובין. הנחת היסוד היא שבמצב כזה, היבואן "חוסך" לספק עלויות ייצור, וכי אם התבניות לא היו מסופקות על ידו, הרי שהספק היה נדרש לרכוש תבניות ואז מחיר הטובין היה גבוה יותר.

 

יש לשים לב כי תנאי להפעלת סעיף זה, הוא כי העזרים הללו סופקו על ידי היבואן לספק בחינם או במחיר מוזל. כלומר, במצב בו העזרים סופקו ליבואן במחיר מלא- הרי שלפי לשון הסעיף, אין להוסיף את העלויות של העזרים למחיר העסקה לצורך חישוב מסי יבוא, שכן במצב כזה ישנה הנחת יסוד שהספק לא יוריד את מחיר הטובין, היות ולא קיבל הנחה בעד רכישת העזרים.

 

עמדה מס' 18/2017

 

על פי עמדה זו, נדרש יבואן לכלול בערך העסקה תשלומים אותם הוא מעביר לספק הטובין או לגוף קשור, המוגדרים כ"הוצאות פרסום" או "פרסום עולמי" והמשולמות בדרך של אחוז מהמכירות או מהרכישות.

 

בעמדה זו נכתב כי כאשר התשלום מחושב כאחוז מן הרכישות, הרי שיש לכלול אותו בערך העסקה בהתאם לסעיף 132 לפקודת המכס המתייחס ל"מחיר העסקה", וכאשר התשלום מחושב כאחוז מן המכירות, הרי שיש להוסיף אותו לערך העסקה, בהתאם לסעיף 133(א)(4) לפקודת המכס, המתייחס ל"כל חלק שניתן לייחס למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל".

 

להבנתנו, עמדה זו מתבססת על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בתיק גוטקס [ת.א. (מחוזי מרכז) 4581-04-12 גוטקס אופנה בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ), ניתן בתאריך 12.9.16], שם נקבע כי כאשר היבואן מחויב מבחינה חוזית לרכוש שירותים חיצוניים מן המוכר, כגון שירותי ניהול מלאי, פרסום, ושירותי עיצוב פנים לחנויות, יש לשלם מכס על תשלומים אלה.

 

יש לשים לב, כי בפסק-הדין גוטקס נקבע כי תשלומים אלה נחשבים כתמלוגים המתייחסים לטובין, והמהווים תנאי ליבוא הטובין, סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס, בעוד על פי העמדה החייבת בדיווח, אין מדובר בתמלוגים כי אם בחלק ממחיר העסקה לפי סעיף 132 לפקודת המכס, או בתקבולים המגיעים למוכר על פי סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס.

 

לדעתנו, בכל הכבוד הראוי, פסק-הדין שניתן בתיק גוטקס היה מרחיק לכת ופירש בצורה שגויה את פקודת המכס, ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם פסק-הדין של בית המשפט העליון בתיק מרוידקס (נובמבר 2016).

 

נציין עוד כי ערעור על פסק-דין גוטקס הוגש על ידי משרדנו (אשר לא ייצג בערכאת המחוזי), והתיק עדיין תלויה ועומד בבית המשפט העליון. לכן, אנו סבורים שהיה נכון יותר אילו רשות המיסים הייתה ממתינה להכרעת בית המשפט העליון, טרם פרסום עמדתה בסוגיה זו.

 

עמדה מס' 19/2017

 

על פי עמדה זו, יש להוסיף לערך לצרכי מכס תקבולים המשולמים לצד קשור למוכר, על פי סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס, המתייחס ל: "כל חלק שניתן לייחס למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל".

 

ניתנה דוגמא ולפיה כאשר יבואן מתקשר בהסכם זיכיון ורוכש מוצרי אופנה מחברת בת, ומשלם לחברת האם דמי זיכיון בגובה של 3%, הרי שיש להוסיף דמי זיכיון אלה מכח סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס.

 

לדעתנו, מאחר וסעיף 133(א)(4) לפקודת המכס נוקט בלשון רחבה, ומתייחס לכל חלק שניתן לייחס למוכר "במישרין או בעקיפין", הרי שאם שולם סכום לחברה קשורה למוכר, היה ניתן לטעון כי ממילא תשלום זה נכנס תחת אותה הגדרה רחבה, בתור תשלום "בעקיפין" לטובת המוכר.

 

עמדות חייבות בדיווח שפורסמו בשנת 2016

 

כפי שצוין, ביחס לשנת 2016 פרסמה רשות המכס 16 עמדות חייבות בדיווח, 6 עמדות ביחס לערך לצרכי מכס ועוד 10 עמדות בנושא סיווג טובין, אשר ימשיכו לעמוד בעינן בנוסף לעמדות החדשות משנת 2017. העמדות שפורסמו בשנת 2016 ביחס להערכת טובין כללו נושאים מגוונים, כגון: החזרים בגין הוצאות פרסום, הכללת דמי הפצה, אחריות, הנחות, מרכיבי ההובלה, הכללת תמלוגים ושירותים.

עו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים.  Gill.Nadel@goldfarb.com -  03-6089848

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב