מהי רשלנות רפואית? 

מהי רשלנות רפואית?

לרשלנות הרפואית אמנם אין הגדרה עצמאית בחוק הישראלי, אולם היא בהחלט תופסת מקום של כבוד בדיני הנזיקין הישראלים, בעיקר, בשל הפנים הרבות שהיא יכולה ללבוש. מהי רשלנות רפואית? מתי ישנו ספק האם מדובר ברשלנות? מתי המקרים הינם חדים וברורים להחלטה? מה הם הסימוכין החוקיים לתביעות מסוג כזה, ומה צריך לדעת כל מי שמתכנן לתבוע בגין רשלנות רפואית? על השאלות הללו, ועוד מספר דומות להן, נענה במאמר זה.

מהו הבסיס החוקתי של תביעות רשלנות רפואית?

כפי שציינו בתחילה, רשלנות רפואית איננה מוגדרת באופן עצמאי בחוק בישראל, אלא מבוססת על הגדרה כללית של "עוולת הרשלנות" כפי שהיא מופיעה בפרק ד' סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש):

" רשלנות (ציטוט מדויק)

35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

חובה כלפי כל אדם

36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף."

רגע, מה קורה פה? "בעל כל נכס"? איך זה קשור לרשלנות רפואית?

לכאורה, לא קשור, אבל במציאות, ההתייחסות לרשלנות רפואית היא כאל סוג מסוים של רשלנות, מאחר ותביעות רשלנות, באופן כללי, מבוססות על הצורך (והיכולת) להוכיח כי התנהגות של נתבע (או נתבעים) מהווה "רשלנות" שבעטייה, נגרם לתובע/ים נזק כלשהו. רשלנות איננה מיוחסת לכוונת זדון, ולכן, דיני הנזיקין, וביניהם "עוולת הרשלנות", מאפשרים לנתבע לזכות בפיצוי, גם במצבים בהם ליוצר הנזק לא הייתה כוונה להזיק. ספציפיקציה זו הינה משמעותית וחיונית בנוגע לתחום הרשלנות הרפואית, כיוון שמהותית, מטרתם של רופאים היא לסייע למטופליהם ולא לגרום להם נזק. אולם, במידה ונוצר מצב של רשלנות, היעדר הכוונה לפגוע לא יפטור את גורם הנזק מהאפשרות לפצות את הנפגע. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי החברה מתייחסת לפעילות רשלנית כאל פעילות המבוצעת מתוך סטנדרטים לקויים, ולכן קיימות בה אשמה ואחריות לתוצאותיה, גם כשהמטרה הינה (או הייתה) חיובית.

כיצד "נראית" רשלנות רפואית בפועל?

כעת, מתוך הגדרה זו, מתרחבת הרשלנות הרפואית לאינספור מקרים השונים בתכלית השינוי בנתוניהם, אבל זהים בגורם להם - רשלנות רפואית.

למשל, קיימות תביעות רשלנות רפואית, העוסקות בנזקים שנגרמו לתובע/ים בשל התרשלות בטיפול הרפואי עצמו. למשל, מקרים בהם הטיפול הרפואי שניתן היה שגוי, טיפול שניתן באופן שאיננו מושלם (לדוגמה, גוף זר המושאר בגופו של מנותח), טיפול שניתן טרם זמנו (לדוגמה, ביצוע ניתוח קיסרי במקרים בהם ניתן ליילד בדרך רגילה), או להיפך טיפול המתעכב (לדוגמה, התמהמהות בביצוע ניתוח קיסרי, למרות שהאם או העובר שרויים במצוקה) וכד'. אספקט נוסף של רשלנות רפואית, הוא ההתרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת - החוק הישראלי גורס, כי למטופל עומדת הזכות המלאה לקבל הסבר על דרכי טיפול אפשריות ועל השלכותיהן, על מנת שיהיו בידיו כל הנתונים להחליט בעצמו על דרך טיפול רצויה לו. הרשלנות, במקרה הזה, מהווה את הפרת חובת הזהירות הכללית שבה רופאים ובתי חולים מחויבים לחוליהם. עוד פן של רשלנות רפואית, היא פגיעה בזכותו של מטופל לאוטונומיה על גופו - לרוב, תביעות מסוג זה מתנהלות בצמידות לתביעות בשל היעדר הסכמה מדעת. סוג נוסף של תביעות רשלנות רפואית, הינן תביעות הולדה בעוולה - בתביעות כאלה נולדים תינוקות שהרשלנות הרפואית כלפיהם וכלפי הוריהם עשויה ללבוש פנים רבות - ייעוץ רשלני, אבחנה שגויה או מאוחרת, חוסר בביצוע בדיקות או פענוח רשלני שלהן, כשלון באיתור מחלות גנטיות של ההורים, השתלת עוברים פגומים בהפריית מבחנה וכד'. כפי שניתן להבין, רשלנות רפואית לובשת פנים רבות, ובאה לביטוי בוורסיות שונות.

מדוע ישנו צורך בעו"ד המתמחה במיוחד במקרי רשלנות רפואית?

להבדיל ממרבית תחומי המשפט האחרים, תביעות רשלנות רפואית אינן דורשות רק ידיעה של החוקים והתקנות הרלוונטיים, אלא הבנה מקיפה בפרוצדורות רפואיות, הליכים, סטנדרטים, תקנים וידיעה של כיצד אמורים הדברים להתנהל, כאשר הם פועלים כשורה. על בסיס ידע זה, מתחיל לבנות עורך דין מתמחה ברשלנות רפואית, את התיק, כשהוא בודק איזה מהתהליכים התנהלו כשורה, ואיזה לא, ובתהליכים שלא התנהלו כשורה, הוא גם חייב לבודד את הנקודה בה השתבשו הדברים, גם מבחינת מיקומה של הנקודה ברצף ההתרחשויות, וגם מבחינת היכולת לנתח מה השתבש בה. כבר כעת, אפשר להבין, כי לא כל עורך דין, מקצועי ומנוסה ככל שיהיה, מסוגל לייצג תובעים בתביעות רשלנות רפואית. יתרה מכך, גם בתחום תביעות הרשלנות הרפואית, ישנן תתי-התמחויות (למשל, רשלנות רפואית בתחום ניתוחי ראש וכד'), אשר עורכי הדין העוסקים בהן, הינם בעלי השכלה מקיפה, הנוגעת לתחום ההתמחות הספציפי שלהם.