דחייה חברתית והתמודדות עימה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דחייה חברתית והתמודדות עימה 

מאת    [ 29/03/2018 ]
מילים במאמר: 1136   [ נצפה 716 פעמים ]

 
 

דחייה, כשלון ואכזבה קיימים בכל מהלך חיים רגיל. גם אנשים מצליחים, מוצלחים ואהובים יחוו במהלך חייהם דחייה, כשלון ואכזבה. מרבית האנשים אשר יתבוננו אחורה בזמן, יזכרו בחווית דחייה לא נעימה ובתחושת בדידות. לעיתים קרובות אין מדובר בחווית הדחייה לכשעצמה, אלא בפרשנות שאנו נותנים ל"חוויה", באופן הלא סלחני בו אנו שופטים את עצמנו. תגובה לדחייה מבוססת לרוב על מרכיבים ואירועים מעבר, מההיסטוריה האישית. לכן, האופן בו אנו מגיבים לדחייה הוא, פעמים רבות, קשה יותר מאשר הדחייה עצמה. לכן חשוב ללמוד להתמודד עם דחייה!

אנו נוטים להתייחס לדחייה בעיקר כאשר מדובר במערכות יחסים בינאישיות. אבל דחייה יכולה להחוות גם במצבים בהם איננו מתקבלים לעבודה, ללימודים, לקבוצת חברים או בכל מקום אחר אליו אנו רוצים להשתייך. זהו הרגע בו מרגישים דחויים והמחשבה המציפה "זה שוב מוכיח שאני לא ראוי...".

דחייה היא למידה חשובה במסלול בו מבינים ומודעים מה נכון לך ומה פחות, מי ראוי לך ומי פחות. דחייה איננה אומרת שאינך מספיק טוב, אלא שמישהו בוחר לא לראות את שיש לך להציע, מי אתה על כל רבדייך. מאידך, זו הזדמנות מצויינת לבדוק ולחקור אם עליך לשפר את עצמך ואת בחירותיך.

בתוך חווית דחייה תמיד יהיה משולב כאב, עצב, מרירות ותסכול. אין כמעט אדם שיחווה דחייה וליבו לא ישבר לרגע. אחרי חווית דחייה ישנן מחשבות כגון: "מה לא עשיתי בסדר?", "למה לאחר לא איכפת ממני יותר?", "איך זה יכול להיות?", וכו'. מחשבות אלה הן חלק מתהליך אשר בסופו של דבר אמור לפנות לכוון חיובי, ללמידה. הלמידה היא המרכיב החשוב ביותר בתחושת דחייה. תן לרגשות הדחייה להניע, להזין, ולהיות מנוף לפרק הבא של הסיפור חייך.

אנשים אשר מרגישים שמרבית הזמן לא מתייחסים אליהם בכבוד, דוחים ומחיקים אותם, צריכים לברר עם עצמן מה מניע תחושה זו. לא תמיד תחושות אלה מעוגנות במציאות החיצונית, לעיתים הן מעוגנות במציאות הפנימית ובפרשנויות שאנו נותנים למצבים שונים. לעיתים קרובות, אנשים ממקמים עצמם בעמדה קורבנית ולכאורה "מזמנים" באופן לא מודע, מצבי דחייה. יותר מכך, הם מרצים, מוותרים על חלקים מעצמם ומוכנים לעשות הרבה מאוד כדי לזכות בתשומת לב והתייחסות. מכאן סלולה הדרך לתחושת אכזבה. אין ספק שקשה לקבל גישה זו, אך היא ראויה לחשיבה.

אנו מאפשרים לחוויות דחייה מהעבר, מהילדות, להכתיב לנו כמעט כל צעד במהלך החיים. מוקדם מאוד אנו מפתחים אמונה שמשהו פוגעני שאמר לנו בעבר הרחוק (בילדות) אדם שטחי, לא סובלני ולא אמפאטי - היא האמת לאמיתה. אנו מאמצים את דעותיו ומתנהלים משך שנים ארוכות לאור משקעים והפנמות אלה, דומה לנבואה המגשימה עצמה. אנשים אינם מושפעים אך ורק ממה שקורה לנו, אלא או בעיקר מהמסנן - "הקול הפנימי" - דרכו אנו רואים ומפרשים את המצבים השונים. הבקרה פנימית זו גורמת להלקאה, ביקורת וערעור עצמי. ה"קול הפנימי" והפרשנויות הנוקשות נוצרות מתוך חוויות שליליות בשלבי חיים המוקדמים. בהמשך נוצרת אמונה שבאופן כלשהו איננו ראויים, שאי אפשר לאהוב אותנו, שלא נמצא את מה שאנו רוצים וכו'. האנרגיה השלילית מופנית כלפי עצמנו. בתקופות בה אנו פגיעים מאוד, תהליך חשיבה זה הוא הרסני ופוגע בנו במערכות היחסים שלנו. בכולנו קיימת פגיעות מסויימת, אשר ראוי וניתן לתקנה באופן מלא או חלקי. אחרת, החשיבה ההרסנית שוכנת קבע בתוכנו.

פעמים רבות אנשים אשר חווה דחייה, בעיקר בזוגיות, צובעים את העבר בצבעים ורודים. במטרה להימנע מחווית דחייה, הם מוכנים להתעלם מסימנים רבים שהיו לאורך הדרך ולהסתפק במועט תוך ויתור על כבוד בסיסי הדדי, חום וקשר קרוב. בקלות רבה שוכחים או מתעלמים מהאופן בו האחר נהג בהם, מהחלקים שלא היו מיטיבים אצל האחר, מהתכונות שלא אהבו בו או ביחסים עימו.
כאשר כאב הפרידה והדחייה משתלטים, אנו מוכנים לוותר על עצמנו ולהודות שאנו לא ראויים לקשר, שיש בנו דופי משמעותי כל כך, שאנו אלה האשמים בדחייה. חשיבה זו מקורה בתחושת חוסר ערך ששורשיה עמוקים ביותר. הדבר המייסר ביותר האמונה הבסיסית שאיננו ראויים לקשר.

על מנת לתקן חשיבה זו, ראוי להזכיר לעצמנו:


    • שהאדם שבעבר אהבת, הערכת וכיבדת, ממשיך להתייחס אליך כאילו אינך ראוי וממשיך לגרום לך לשברון לב, כאב ואכזבה. אחד הרגעים המתגמלים והמכוננים מתרחש כאשר אתה מוצא את האומץ להרפות ממה שאינך מסוגל לשנות, לדוגמא הידיעה שאינך יכול לשנות את התנהגותו של משהו אחר כלפיך.


    • על מנת לערוך שינוי, לעיתים יש להגיע למקום נמוך רגשית על מנת להתרומם, לשנות ולתקן בעצמך את הדרוש תיקון. במצבים שמישהו דוחה אותנו, חשוב להזכיר לעצמנו שאין זה סוף העולם, למרות הכאב ותחושת האובדן. כאב הדחייה מעוות לעיתים את תמונת המציאות ביחס לאחר שלא תמיד ראוי למקום שאתה מעניק לו.


    • קבל את עצמך על המאבק הפנימי אותו אתה מנהל. כאשר ה"קול הפנימי הביקורתי" מזדחל וצובע את את נקודת מבטך, קבל באהבה קול זה, הימנע מלשפוט עצמך על היותו נוכח. קבל את טעויותייך, אהיה מודע להם, כדי לשנות את הטעון שיפור ושינוי. למד לשהות עם מחשבות אלה ללא שיפוט ומבלי לאפשר להשתלט ולהרוס בך.


    • לאחר דחייה מפתה מאוד להציב עצמנו במקום קורבני וכואב ולהתמכר לעמדה זו. אי אפשר להימנע ולהתנתק מתחושות אלה, אך ניתן להקציב להם זמן. אם לא נגביל את זמן ה"אומללות" אנו עלולים להיתקע בלופ של חשיבה קורבנית, ללא יכולת לצאת ממנה לחשיבה חיובית יותר ולשינוי.


    • שלום פנימי מתחיל במקום בו אתה מחליט לא לתת לאדם או לאירוע, לשלוט ברגשותייך. אינך יכול לשלוט במה שאחרים אומרים עלייך. הדברים שהם אומרים או חושבים זו השתקפות שלהם ולא שלך. בניית תשתית חדשה וטובה, לרוב מגיעה ממקום של פגיעות וכאב. 


    • מרבית האנשים אינם מבינים את הפונציאל הגלום בהם. מכאן שהם מגבילים את שאיפותיהם למקום בו מישהו אחר אמר להם מה הם שווים ומה הם מסוגלים. כאשר אנו משווים עצמנו לאחרים או ניזונים ממה שאחרים חושבים עלינו, אנו מפקיעים מעצמנו את היכולת לראות אותנו באור מציאותי ומעניקים לאחר את הרשות לשלוט ברגשותינו. 

ביכולתנו להשתמש בדחייה, תסכול ומאבקים הרגשיים כמנוע לצמיחה, לבחור פרשנויות מיטיבות דרכם להתבונן במצבים שונים. משברים הם הזדמנות מושלמת להרפות ממצב קודם, לאמץ גישה טובה יותר, התחלה חדשה והאפשרויות לנוע קדימה הן אינסופיות.
ישנן דרכים רבות ללמוד להתמודדות עם דחייה. אלה כוללים כלים פסיכולוגיים ואחרים. תחושת דחייה בזוגיות עלולה להרגיש הרסנית בעיקר אם אנחנו אוהבים ומעריכים את השותף. לעיתים קרובות הוא היה חלק מהחלומות, התקוות והתוכניות לעתיד. במקרים אלה מרגישים (בעיקר בהתחלה) הלם, ניתוק, קהות, חוסר שייכות, וחוסר אמון במערכות בינאישיות - עד אשר שהמציאות מתחילה לחלחל, להתקבע ומכאן מתחילים תהליך שינוי. זאת במידה ונוכל לאמץ את הרעיון שהחיים גמישים והאובדן הוא הזדמנות לשינוי וצמיחה, לגדול בתוך עצמנו ולסבול פחות. יש לקחת את הזמן הדרוש על מנת לעבור את ההלם הראשוני, לעבד את הכאב, להיות טוב לעצמך. אם בן הזוג איננו רוצה אותך, הדבר משקף לחלוטין את חוסר הביטחון שלו, את פגיעותו ואת פחדיו. אם היה לו מספיק בטחון, הוא היה עובד איתך על הקשיים בקשר או על סיום הקשר באופן פחות מכאיב.


מעבר לכל הנאמר, אינך זקוק לאישור או הכרה שאתה מספיק טוב וערכך איננו מתונה בכך. כאשר מישהו דוחה, שופט או נוטש אותך - זה לא תמיד הסיפור שלך ואין זה בהכרח השתקפות של מי שאתה אלא השתקפות של מי שדחה אותך. אינך צריך לקבל על עצמך את הקשיים של האחר. מדובר בחוסר היכולות והפגמים של האחר. הינך רשאי להשמיע את דעותיך, עמדותיך, מחשבותיך ורגשותיך. מותר לך בעיקר לומר מה הם צרכיך ולהרפות מאנשים הגורמים לך להרגיש דחוי ולא ראוי.

חוה אוסטרובסקי, פסיכותרפיסטית MSW. בעלת קליניקה פרטית במרכז הארץ. עובדת עם יחידים זוגות ומשפחות, הנחיית קבוצות, הדרכת הסטודנטים והדרכת עובדים סוציאליים. נסיון רב במסגרת שרותי בריאות הנפש הציבוריים.

פייסבוק: https://www.facebook.com/havaosMSW

אתר: טיפול פרטני (אישי), זוגי ומשפחתי | טיפול זוגי במרכז הארץ

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב