הליך איחוד משפחות והסדרת מעמד בני זוג של ישראלים אורך שנים. במהלך פרקי הזמן הממושכים שבהם משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה בוחנים את כנות הקשר דברים רבים עלולים להשתבש. בני הזוג יכולים לריב, להתגרש וכן, גם למות. מה עושים אם הקשר הזוגי פוקע?
בכל מקרה שכזה ברירת המחדל של משרד הפנים פשוטה: זר הנמצא בישראל בהליך של הסדרת מעמד שואב את מעמדו מבן זוגו הישראלי. ברגע שהקשר פוקע, אוטומטית נעלם הבסיס החוקי שעל-פיו מותר לזר לשהות בארץ, ומשרד הפנים דורש ממנו לחזור למדינת מוצאו.
אך עבור זרים רבים החלטה זו היא גזרה קשה. לאחר שאדם עצר את חייו בחו"ל, עזב משפחה, חברים, עבודה, קריירה, לימודים והעתיק את מושבו לארץ, אט-אט למד את השפה והתרבות, התערה בחברה, פיתח קריירה ועוד, קשה להעלות על הדעת כיצד מצופה ממנו, לפעמים לאחר שנים רבות, לעזוב את הכל שוב ולחזור לנקודת האפס.
במקרים מעין אלה על משרד הפנים ורשות האוכלוסין לפעול בהתאם לנהלים המפורשים שאמורים לתת מענה לסוגיות שמתעוררות בנסיבות של פקיעת הקשר הזוגי עקב פרידה, גירושין או מות בן הזוג. בכל מקרה ומקרה חשיבות רבה נודעת לנסיבות, למשך שהייתו של הזר בישראל, לרישיון ישיבה שבו הוא אוחז, לחוקיות שהייתו ולעובדה אם נותרו ילדים קטינים מהקשר הזוגי.
פקיעת קשר עקב גירושין
במקרי גירושין הנסיבה בעלת המשמעות הגדולה ביותר היא אם לבני הזוג היו ילדים משותפים שגדלים בישראל. אם נולדו ילדים בקשר, תנאי נוסף למתן אפשרות לזר או לזרה להישאר בארץ למרות הגירושין הוא החזקה במעמד ארעי (א/5( לפחות שנתיים. לזאת מצטרפת דרישה של משרד הפנים לחוות דעת עובד סוציאלי או פסיכולוג ילדים מטעם המדינה שתצביע על נזק חמור שייגרם לקטינים במקרה של הרחקת ההורה הזר מישראל.
אך אם לבני הזוג אין ילדים, על פי הנוהל הפורמלי לא עומדת לבן הזוג הזר כל עילה להמשיך לשהות בישראל לאחר הגירושין. למרות זאת עשויים להיות טעמים הומניטריים מיוחדים שמצדיקים המשך הסדרת מעמדו של הזר בישראל, אך הוכחת עילה זו כרוכה בהתמודדות עיקשת עם סירובים של משרד הפנים, ועל פי רוב מדובר בהליכים משפטיים תובעניים.
פקיעת קשר עקב פטירת בן הזוג
הוראות הנהלים בנסיבות כאלה דומות למצב של גירושין. גם במקרה של מות בן הזוג הישראלי קודם השאלה הראשונה שמתעוררת היא הם מאותו קשר נולדו ילדים. אם כן, כבמקרה של גירושין, על בן הזוג הזר להציג למשרד הפנים חוות דעת של עובד סוציאלי או פסיכולוג ילדים מטעם המדינה שתצביע על נזק חמור שעלול להיגרם לילד אם אמו או אביו יורחק מישראל. אך בשונה ממקרה גירושין כאן אין תקופת מינימום של שהייה בישראל שנדרשת מבחינה פורמלית, ובלבד שהמבקש מחזיק ברישיון לישיבה ארעי א/5.
אך כאשר מדובר במקרים ללא ילדים לא עומדת למבקש זכות אוטומטית להמשיך להישאר בישראל. עם זאת במקרים הומניטריים מובהקים ניתן לעתור לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים. אלא שכאמור מדובר בהליך מורכב וקשה שלא כדאי לעשות בלא עורך דין.
אם נציגי משרד הפנים יתרשמו כי מדובר בבקשה מבוססת שמעלה טעמים הומניטריים מיוחדים, היא תועבר לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. אם הבקשה מסורבת, דעו כי במקרים רבים בהחלט יש מה לעשות.
מאמרים נוספים:
איך מקבלים מעמד בישראל מכוח קשר זוגי?
משרד הפנים: גם פער גילאים לא מצדיק הרחקה של הזר
ארתור בלאייר, עורך דין בעל משרד במתחם הבורסה ברמת גן העוסק בהגירה והסדרת מעמד בישראל. 03-7506474
http://blaerlaw.co.il/
