דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


חובת הנמקת החלטות ופסקי דין 

מאת    [ 08/02/2018 ]

מילים במאמר: 1384   [ נצפה 3402 פעמים ]

 

חובת הנמקת החלטות ופסקי דין

 

עפ"י פרופ' א. ברק[1]:

 

" חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתביה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה, דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו מתוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים בפניהם חייב שופט המפעיל שיקול-דעת לעמוד."

 

בבג"ץ לב[2] נקבע:

 

"ניתן להצביע על מספר שיקולים טיפוסיים, העוברים כחוט השני בהליך הדיוני בכלל ובהפעלת הסמכות הטבועה בפרט. שיקול מרכזי הוא זה של הצדק הדיוני. שיקול זה משמעו, בין השאר, ראיית ההליך הדיוני כנועד להגשים את המשפט המהותי, על בסיס חשיפת האמת. הצדק הדיוני מחייב קיומם של כללי הצדק הטבעי, שעניינם מתן הזדמנות לכל צד להשמיע טענותיו, איסור על משוא פנים וחובת הנמקה."

 

ביום 25.10.17 ניתן כבוד השופט סולברג פס"ד רע"א 6903/17 עו"ד איתן ארז נ' יגאל פרץ וכונס הנכסים הרשמי[3] אשר חזר על מושכלות יסוד:

 

 

".... חסרה הנמקה מספקת בהחלטת בית המשפט המחוזי, לפיכך קשה להעבירה תחת שבט הביקורת הערעורית. החלטתי אפוא להעתר לערעור."

"על חשיבותה של ההנמקה אין צורך להכביר במילים; היא נחוצה הן כדי להבהיר לבעלי הדין על מה מבוססת ההחלטה, והן כדי לאפשר לערכאת הערעור לשקול את ההחלטה ולבחון את נכונותה[4]....."

 

"הערעור מתקבל אפוא, משום שההנמקה חסרה, ההחלטה מבוטלת, ובית המשפט המחוזי יחזור לדון בעניין, לעשות כחוכמתו, וליתן החלטה."

 

פסק דינו של כב' השופט סולברג[5] משלים פסיקה קודמת. על עקרונות פסה"ד ניתן ללמוד גם מהחובה שקבע המחוקק בהוראת תקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזה לשונו:

 

192. תוכן פסק הדין

פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה.

 

כפי שנפסק לא פעם, ההנמקה הינה חלק בלתי נפרד מכל פסק דין. ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק הדין והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט.

 

ציין זאת השופט ד' לוין:

 

"אם כך הם פני הדברים, ואם כפי שאמר בעבר בית משפט זה "שופט אינו יוצא ידי חובתו בלי לנמק את החלטותיו"[6], כי אז ניתן להעלות על הדעת שענין אשר נדון בפני ערכאה כלשהי, וזו הוציאה מתחת ידיה פסק דין שאיננו מנומק, או שאינו מנומק די הצורך, אי אפשר לומר עליו שזכה לידון כראוי בפני אותה ערכאה, ועל כן יש במצב ענינים זה כדי להטות את הכף לכוון של מתן רשות ערעור, במקרה שזו מתבקשת."[7]

 

העדר הנמקה משמש כעילה לביטול פסק דין[8]. וכך הטעים כב' השופט י' זמיר[9]:

"אכן, ברור וידוע הוא כי חובה על בית המשפט לתת נימוקים להחלטה, בין אם הוא מקבל את העתירה ובין אם הוא דוחה את העתירה, אלא אם ההחלטה מקובלת על שני הצדדים. כך קובע הדין החרות וכך קובעת גם ההלכה הפסוקה...

...ההנמקה הנדרשת יכולה להיות, לפי נסיבות המקרה, קצרה ותמציתית. כדברי הנשיא שמגר[10]:

"אך מובן שמידת ההנמקה הנדרשת נבחנת, מבחינה עניינית, לפי נסיבותיו של כל מקרה".

...

בית המשפט המחוזי לא קיים את חובת ההנמקה, ולו רק במקצת, ודי בכך כדי לבטל את החלטתו, ולהחזיר אליו את התיק."

 

כפי שקבע הנשיא מ' שמגר, ההנמקה הנדרשת יכולה להיות, לפי נסיבות המקרה, קצרה ותמציתית. כך למשל כאשר מדובר בהחלטה טכנית שאין בה כדי לפגוע באינטרס של הצד שכנגד או שההחלטה ניתנה בהסכמת הצדדים. במקרה שמדובר בהחלטה בעלת חשיבות כגון החלטה למחוק תביעה, כמו גם החלטה לבטל החלטה מוחקת תביעה, הינן החלטות המכריעות בשאלה החשובה ביותר של כל תיק – אם יתנהל אם לאו, חובת ההנמקה מתחדדת. ככלל בתי המשפט מנמקים החלטותיהם ובית משפט אשר החליט בעניינים כגון דא לא יכול לצאת ידי חובתו ללא הנמקה[11].

 

חובת ההנמקה בדין המנהלי:

 

חובת ההנמקה מופיעה בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958. סעיף 1 קובע כי  "עובד הציבור" - עובד מדינה, עובד רשות מקומית וכן כל רשות שהוענקה לה סמכות על פי דין, חב בחובת הנמקה לכל החלטותיו.

 

לחובת ההנמקה מספר טעמים עיקריים. כאשר נדרשת הרשות לנמק, הדבר מחייב אותה בבחינה סדורה של קבלת ההחלטות, ובכך הוא מוביל לביקורת עצמית, שעשויה למנוע החלטות שרירותיות או שגויות. תיעוד ההנמקה מאפשר ביקורת גם לאחר קבלת ההחלטה. בנוסף לביקורת העצמית, מאפשרת ההנמקה ביקורת גם של הגופים הממונים על הרשות וכן מסייעת לאזרח שלגביו נתקבלה ההחלטה להבין את הטעמים שהובילו לקבלתה, וכך להחליט האם יש טעם בלנסות לשנותה.

 

רשויות ציבוריות עשויות להימנע מהנמקה, כאשר הן חוששות מהביקורת, או מהטרחה והקצאת המשאבים הכרוכה בכך לעתים[12].

 

עפ"י פרופ' יואב דותן[13]:

 

"הנמקה ראויה, המכילה את התשתית העובדתית והמשפטית להחלטה, חיונית על מנת לאפשר לאזרח הנוגע בדבר לערער עליה או לעתור כנגדה לערכאות. ההנמקה גם מספקת מידע חיוני לערכאות הביקורת והערעור עצמן, בין שמדובר בערכאות מינהליות ... ובין שמדובר בהליכי תקיפה בפני ערכאות שיפוטיות... הנמקה היא גם מרכיב חשוב בהליכי ביקורת שאינם קשורים לעימות בערכאות... ההנמקה חשובה גם מנקודת ראות ציבורית כוללת, על מנת לאפשר ביקורת ציבורית בכלי התקשורת על דרכי הפעולה של הממשל..."

וממשיך:

"את היקפה של חובת ההנמקה ניתן לגזור ממטרות החובה. ההנמקה צריכה להעמיד את הנוגע בדבר במצב שבו יוכל להעמיד את ההחלטה למבחנן של ערכאות הערעור והביקורת, ולאפשר לערכאות אלו לבצע את תפקידן כראוי. ההנמקה גם צריכה לשקף את הפרמטרים המרכזיים של הליך קבלת ההחלטה אצל הגורם המחליט. לצד טעמי ההחלטה, הנמקה ראויה צריכה לכלול לפחות את עיקרי הממצאים העובדתיים שההחלטה מבוססת עליהם; את ההתייחסות הפרשנית לחיקוקים הנוגעים בעניין ואת הנחיות המדיניות שהשפיעו על ההחלטה; ורצוי שתכיל התייחסות לטענות שהעלה האזרח בפני הרשות".

 

וכלשונו של השופט לנדוי[14]:

 

"באין גילוי הנימוקים אין לעותר במה להיאחז: 'עם ספינקס אי אפשר להתווכח'" .

 

 

 

מסמך זה נערך עבור ציבור עורכי הדין כ Legal reference & Citation paper

ע"י[15]

 

[1] א' ברק שיקול-דעת שיפוטי, התשמ"ז, עמ' 46.

[2] בג"ץ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין האזורי בתל אביב יפו פ"ד מח (2) 491

[3] בקשת רשות ערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 28.6.2017 בפש"ר 27561-07-14 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' כהן.

[4] רע"א 2308/16 Kleemann GmbH נ' רמי קיצוני - ק.ט.ע. חברה למסחר ושירותים בע"מ; רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, רע"א 4917/13 פלונית נ' פלונית,; רע"א 9118/16 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אונגר.

[5] מיום 25.10.17 כאמור ברישא.

[6] בג"צ 79/63 טרודלר נ' פקידי הבחירות לועדות החקלאיות

[7] רע"פ 1516/90 יקב הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל

[8] י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 521.

[9] רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' יצחק ארזי, פ"ד נב(2), 743, עמ' 749-748

[10] בע"א 668/89 פאר נ' חברת בית פרישמן 38 בע"מ, פ"ד מד (4) 693, 697

[11] ברע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פולני ואח'.

[12][12] ויקיפדיה

[13] יואב דותן "חובת ההנמקה של רשויות מינהל וגופים נבחרים", מחקרי משפט טו (תשס"ב) 5

[14] בג"צ 2/79 אל אסעד נ' שר הפנים, פ"ד לד(1) 505, 513.

[15] פרקליט ועדת האתיקה למחוז תל אביב והמרכז בדימוס בלשכת עורכי הדין בישראל.

 

מייק יורק-ריד, עו"ד 




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים? תחשבו שוב! -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר מומחה
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה
ספינת האהבה -  מאת: עומר וגנר מומחה
אומנות ברחבי העיר - זרז לשינוי, וטיפוח זהות תרבותית -  מאת: ירדן פרי מומחה
שיקום והעצמה באמצעות עשיה -  מאת: ילנה פיינשטיין מומחה
איך מורידים כולסטרול ללא תרופות -  מאת: קובי עזרא יעקב מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב