הרהורים על זהות יהודית
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

הרהורים על זהות יהודית 

מאת    [ 31/01/2018 ]
מילים במאמר: 815   [ נצפה 517 פעמים ]

 
 

חומרת הבעיה של נישואי התערובת נובעת כיום משינוי תנאי המחיה של המגורים בתפוצות. מהסרת מחיצות הגטו ששררו בעבר, וכן בתנאי הלימודים במכללות האקדמיות והעבודה המשותפת במוסדות השונים  (עיין בחומרת ההתבוללות  של יהודי ארה"ב).

א) אחרי ארבעת אלפים שנות היסטוריה יכול עמנו לדון בבעיית זהותו

הן לאור ניסיון העבר והן לאור המציאות שבהווה. ניסיון העבר מצביע על כך

שנשתמרה זהות יהודית מסורתית מדור דור על אף שזהויות רבות אחרות חלפו

ובטלו. ניסיון ההווה מעמידנו על השניות שבנאמנות כפולה : יהודים נאמנים הם

לאזרחות-לאום-נכר שבמולדתו הם נולדו, התחנכו ואף בנו שם משפחותיהם ויחד

עם זאת נכספה שם נפשם - במודע או שלא במודע - לגאולת עמם בארץ-ישראל.

‏כמובן, לא כל אחד שנאמנות כפולה זו הציקה לו השלים עמה בפועל,

היו מעטים שקמו ועלו כחלוצים העוברים לפני המחנה, מהתנדבות פנימית

ומרצון חופשי, לבנות את ארץ-ישראל, מאידך היו גם כאלה שבקשו לשרוף

גשרים של לאומיות יהודית ושינו את נוסח התפילה על מנת שלא יצטרכו עוד

להתלבט בגעגועים לשיבת ציון,

אצל רוב מניינו של העם היהודי קשורה זהותו היהודית בקשר אמיץ
ליסודות הלאום והדת כאחד. שהרי כך היה הדבר החל מהתגבשותנו כיחידה
לאומית במעמד הר-סיני ועבור בכל תולדותינו עד ימינו שלנו. מזיגה אורגנית
זו של יסודות הלאום והדת הופגנה והומחשה פעמים אין ספור בתולדותינו, כל
ניסיון להפריד בין שני מרכיבי הזהות הנ"ל כמוהו כניסיון להתכחש למשמעות
ההיסטורית של קורות עמנו ומהווה התנכרות לייחודנו הלאומי,

‏תופעות היהודי הלוחם נגד מדינת ישראל או היהודי הממיר את דתו הן
שוליות ומהוות אחוז קטן מחתך ההתנהגות של כלל ישראל,

‏רוב  העם בתפוצות (במיוחד לאור אירועי מלחמת ששת הימים) חתר
ורוחש חיבה ואהדה למולדתו ההיסטורית, קדמה לכך שואת מלחמת העולם תשניה
שהגבירה וחזקה בקרב העם את תחושת שותפות הגורל, הסולידריות שהופגנה לא
מכבר, היא ראיה חותכת בדבר זיקת הגומלין החזקה בין היהודים בישראל ויהדות
העולם ובמו כן הארה מחודשת לאופי הסינתטי של דת ולאום בזהותנו,

‏ב) אפשר שלא להיזקק כלל למחקר היסטורי של ספקנים המקשים "מה
קדם למה - השאיפה לשיבת-ציון-הציונית לביסוסה-ההיסטורי ; או, הביסוס
ההיסטורי והמוסרי לשיבת ציון ?". מי יוכל להכחיש כי יהודים דתיים הקדימו ועלו
לארץ-ישראל עוד לפני שעשו זאת הבילויים  כשם שעובדה היא, שהפרעות
ביהודים וצרות ישראל בסוף המאה הקודמת ובתחילת מאה זו עוררו יהודים
לקום ולעלות לארץ-ישראל? בין כך ובין כך בכל גישה שהיא נזקקים להסברת
הגישה ולצידוק מוסרי ולביסוס היסטורי,

‏לפיכך, התעלמות מהבטחת ה' לאברהם וכמו"כ מהבריתות שנכרתו גם עם
יצחק ויעקב (ובהן יש התייחסות מפורשת לארץ ישראל) נוטלת מאתנו את
הצידוק המוסרי לתביעותינו ביחס לזכויותינו על ארץ האבות, יתר על כן,
הישענות על הבריתות הנ"ל בלבד ללא הצגת נאמנות למורשת האבות בכללה, -
מצביעה על חוסר עקיבות בהיתלותנו בזכויות העבר. שלילת משקלו של המרכיב
הדתי שבזהות היהודית, מחלישה אפוא את הגיבוי המוסרי לתביעותינו על ארץ
האבות, עקב העדר השלמות בהתייחסותנו לערכי הנצח שניתנו לנו על ידי האבות
והנביאים,

‏כדאי לציין כי בקרב הציבור הנוטה להקל בחשיבות המרכיב הדתי, נשמעות
נימות של ספקנות בהקשר עם צדקתנו המלאה במאבקנו מול הערבים. לא קשה
אפוא, לראות לאן מסוגלים להגיע בעקבות ההתעלמות מערכי המסורת. מאידך,
דואב הלב על כך שהשותפות שבין דתיים ושאינם מגדירים עצמם כדתיים היא
- במודע או שלא במודע – לצורך הצידוק-המוסרי ותוך כדי כך בועטים בכל
הקדוש לשותף הדתי,

‏ג) תהליך הסקולריזציה הוא אחת התוצאות של הגלות הממושכת, לאור
האמור לעיל, בשום פנים ואופן אין להסיק מכך, כי היסוד הדתי שבזהותנו חדל
מלהוות גורם חיוני בלאומיותנו,

‏מול תופעת הסקולריזציה ניצב הניסיון ההיסטורי הארוך ששמרנו כאומה
והוא שחייב  ויכול להדריכנו בראיית והבנת יעודנו וייחודנו הלאומי,

‏ד) לגייס את יהדות העולם למען ביצורה של ישראל. הדבר צריך

להתבטא לא רק בכספים כי אם גם בעליה לארץ או לפחות, כפי שעושים  זאת

כבר בקבוצות לא גדולות, בהתנדבות ארעית לעבודה  ביישובי ספר או ביעדים

חיוניים אחרים. יש להמחיש כי צו השעה מחייב את חיזוקה של מדינת ישראל

כדי שתוכל להרתיע מזימות אויבינו הרוצים בהשמדתנו.

‏באשר לנישואי תערובת, יש להגביר המאמץ ההסברתי והחינוכי למען

חיזוק התודעה הלאומית בקרב הנוער היהודי בתפוצות, ולהבהיר לו את מלוא

כובד אחריותו בבלימת תהליכי הטמיעה.  ‏המופת האישי בגבורתם של חיילי צה"ל, בשמירה על הגבולות הפיסיים של המדינה, צריך השלמה בגבורתם המוסרית של כל אזרחי ישראל בזהותם - המוסרית-יהודית בעורף. (אם כי קשה להשלים שיש כאן חזית ויש עורף.

-האמנם? ‏ !). על כל פנים, מופת זה של האזרחים ב"עורף" לא יושג על-ידי בעיטה בערכי נצח, אלא, דווקא על-ידי ריסון-עצמי וכיבוד הערכים מדור דור" שיותר מששמרנו אנו עליהם שמרו הם עלינו."

גדלי-הו רחמן השיב את נשמתו לבוראו בד' אלול תשס"ט. נמנה בעבר על בוגרי האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פרסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א ביטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ. מזרחי".

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב