גישור - יתרונות וחסרונות 

גישור מוגדר בסעיף 79ג' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , תשמ"ד 1984.

בסעיף זה גישור מוגדר כהליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם להסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בסכסוך גופו.

כפי שניתן להבין כבר מההגדרה יש צורך בהסכמה של בעלי הדין גם להליך הגישור וגם לתוצאה של ההליך. ללא הסכמתם אין תוכן להליך הגישור כמו גם לתוצאותיו. ההסכמה היא הבסיס להליך הגישור וגם יתרונו הגדול ביותר.

יתרון משמעותי נוסף הוא העניין הכלכלי. הליך הגישור הוא הרבה יותר זול, יעיל ומהיר, בהשוואה לשאר ההליכים, כמו הדניות בבתי משפט. הליך הגישור אמור להסתיים לאחר מספר מפגשים עם בעלי הדין, ביחד ולחוד, על מנת להביא את הצדדים להסכמה גם לגבי התוצאה, וסיום מוחלט וסופי של הסכסוך.

שמירה על סודיות ופרטיות, בניגוד לבית משפט בו יש פרוטוקול ובו הדיון פתוח לכולם למעט מיקרים מיוחדים, המידע שמועבר למגשר נשמר אצל המגשר, הוא אינו רשאי להעבירו, גם לא לבית המשפט, במקרה והסכסוך יגיע לבית משפט.

בעלי דין אשר אינם מעוניינים להיחשף, או שאינם רוצים לעמוד בפני חקירה בבית משפט, יעדיפו מסלול כזה השומר על פרטיות וסודיות מסוג זה.

יתרון נוסף הוא שמגוון הפתרונות לסכסוך הוא רב, ככל שהמגשר והצדדים יותר יצירתיים ויותר גמישים. ייתכן מצב בו שני הצדדים אף ירוויחו מכך ויגדלו את העוגה עבור שניהם.

כתוצאה מההסכמה, בניגוד לבית המשפט שמכריע בסכסוך, ייתכן אף אפשרות של נרמול היחסים בין בעלי הדין וחזרה לשגרת עבודה, בעיקר שמדובר בסכסוך עסקי. מחויבות הצדדים להסכם היות וניתן בהסכמה, ורצון הצדדים לעמוד בהסכם ולשמור על שיגרה היא גבוה.

החיסרון הגדול ביותר של הליך כזה נובע מסעיף ההגדרה עצמו שקובע כי למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך, ולצדדים אין כל אפשרות לצפות מה תהיה התוצאה הסופית של הסכסוך עד לרגע ההסכמה והחתימה על ההסכם.

פרט חשוב שיש לקחת בחשבון, את ההסכם יש לאשר בבית המשפט המוסמך על מנת לתת לו תוקף של פסק דין.

ועם זאת, ישנם כללים, כמו כל חוזה הוא מבוסס על גמרות דעת ורצון הצדדים, ולכן, כמו כל חוזה, הוא יכול לעמוד לביקורת שיפוטית ובר ביטול או בטל.

כמו כן, החוזה אינו יכול להיות למראית עין, על מנת להטעות, לשם הטעיה ו/או מצג שווא, כפייה או עושק, וההסכם אינו יכול לחייב צד ג' שאינו צד להליך, ואינו יכול לפגוע בזכויותיו.

בהצלחה.