השפעת תקשורת אימפולסיבית ותוקפנית על יחסים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

השפעת תקשורת אימפולסיבית ותוקפנית על יחסים 

מאת    [ 31/12/2017 ]
מילים במאמר: 1126   [ נצפה 1418 פעמים ]

 
 

כאשר אדם מתוסכל (ולא משנה הסיבה) לרוב חש צורך להביע נחרצות את תחושתו. הדרך בה הוא אומר את הדברים או מתנהג אותם – עלולה לפגוע בכל מרקם יחסים. תגובות פאסיב-אגרסיב כמו: שתיקות, גלגול עיניים, שפת גוף ניתוק והתרחקות, אף הן גם שפיעות ומערערות מערכות יחסים לא פחות מצעקות ותגובות תוקפניות אחרות.


מאמרים רבים נכתבו על ההתנהגות תוקפנית, אימפולסיבית. לכן, מאמר זה עשוי להראות מיותר. למרות זאת, כאשר אנו עוסקים בשאלת תקשורת שמטרתה לשפר יחסים, עדיף מאמר אחד יותר מאשר מאמר פחות. בעיקר, כאשר המטרה הינה הבנת המערכת התוך נפשית והבינאישית אשר עשויה להביא למודעות ושינוי.

חלק בלתי נפרד ממודעות הן שאלות מרכזיות כגון: מה גורם לאדם להיפגע ולהגיב? מה המניע הפנימי לתגובה אימפולסיבית? מתי ולמה אדם מרגיש שלא מתייחסים אליו בצורה מספקת ומתעלמים מנקודת מבטו או מרגשותיו? האם התסכול מול האחר (בן זוג, הורה, ילד, חבר לעבודה וכו') עמוק כל כך עד אשר אין שיקול דעת, אלא צורך נרציסטי "להחזיר" שליטה באמצעות דיאלוג פוגעני, תוקפני ומכאיב? האם צורך בסיפוק מיידי היא האפשרות היחידה שניתן לבחור ברגע נתון? התנהגות אימפולסיבית עשויה להיות גם מנגנון הגנה של מניפולציות שליטה על האחר, אשר הופכת לעיתים לחוויה זוגית תוקפנית עד אלימה (גם אם לא פיזית).

אחרי הכל, אדם המביע את תסכולו וכעסו "כאן ועכשיו" (לעיתים קרובות בתוקפנות) ירגיש לרוב שהוא בשליטה על הסיטואציה ושידו על העליונה.הוא חש שעשה צדק עם עצמו, החזיר לעצמו את תחושת הערך והכבוד. תגובה מסוג זה, יוצרת אשליה מרגיעה, לטווח קצר בלבד.

כעס הוא רגש מפתה בכך שהבעתו המיידית מעניקה אשליה של תחושת עליונות מוסרית. זו נקודת המבט שלך ולא של האחר אשר הופכת לכאורה את הכעס ללגיטימי, אנושי, תקף, הגיוני וכו'. לכן, ברגע שהאדם מרגיש שכעסו מוצדק לטווח הקצר, נעלמים פחדיו, מאבקיו הבלתי פתורים, לצד ספקותיו העצמיים. בטווח הקצר זהו מנגנון הגנה אשר נראה לכאורה יעיל. מדובר באשליה. מיותר להזכיר שרק לעיתים נדירות, להתקפה יש ערך חיובי ויעיל. לרוב, התנהגות זו גורמת לאחר להפוך ליריב ולא לאדם לו אנו זקוקים לצידנו: מכיל, אמפטי, אוהב ומקבל. אין ספק כי מטרתו של הכעס איננה לגרום לאחר (בן הזוג וכו') להתרחק ולהתנתק, אלא על מנת להבהיר ולהסביר את עמדתך, לנסות לשכנע ולאפשר לאחר להבין מה הם תחושותיך, מטרותיך ומחשבותיך.

מכאן שישנה חשיבות רבה לזיהוי מקורו התוך נפשי של כאב, תסכול, פחד ונושאים אחרים בלתי פתורים. כדי לא להפוך כל ויכוח לעימות חריף, חשוב לזהות ולתקשר תחושות אלה. אדם החווה אותך כתוקפני, ישתמש במנגנון הגנה הישרדותי ויגיב אף הוא בתוקפנות או במקרים אחרים, ייסוג, יסתגר, יתנתק, יגלגל עיניים וכו' (לעיתים קרובות ניתן לראות תגובה זו כפאסיב-אגרסיב).

בסופו של דבר, בהתנהגויות אימפולסיביות גורמות להעמקת התסכול העצמי. שותפך לקשר או לשיחה, במקום לקלוט את המסר - נאלץ להקשיב לכעס, לטינה, להאשמה שמאחורי המילים. במילים אחרות, פעמים רבות מגיבים לטון הדיבור ורמת הדציבלים ולא לתוכן שרוצים להעביר. ייתר על כן, השותף מרגיש מותקף ותגובתו האנושית הינה הגנה במקום הקשבה ונסיון למצוא פתרון יעיל לסוגיה. כך שממילא שני הצדדים נשארים כועסים, מתוסכלים וחסרי יכולת לתקשר.

ברמה העמוקה של הדברים, תגובה אימפולסיבית גורמת לאחר להרגיש מאויים, הוא איננו מצליח לגייס אמפטיה, הבנה והכלה לנקודת המבט של התוקפן או להזדהות עם רגשותיו ופגיעתו.

למעשה, מדובר בתופעה שכולנו מכירים - הקושי להקשיב ולהיות פתוח לעמדתו של האחר כאשר הוא מגיב או מציג אותה בלהט אגרסיבי-אימפולסיבי. תגובה זו גורמת לשני הצדדים להסתגרות לתחושה שהאחר מתנשא ומזלזל. במקרים אלה, התקשורת והקשר מאופיינים בכעס ובעוינות אשר מטרתם לא לחוות כאב הנובע מתוך הקשר, והתכנים התוך אישיים של כל אחד. מנגנוני הגנה נועדו להגן על האדם מפני תחושת חוסר ערך ואי קיום. האדם הכועס מרגיש חלש, לא מוערך, לא משמעותי, ולכאורה רגשותיו אינם נחשבים. מכאן שהתגובה התוקפנית הינה למעשה מאמץ אחרון להגנה מפני רגשות כואבים. כך נוצר "מעגל אימה" אשר קשה לצאת ממנו.

הדרך לצאת מדפוס זה היא מודעות ושינוי התנהגותי. מלכתחילה מדובר בתקשורת שלילית אשר מדרדרת את היחסים למקום שלעיתים קרובות קשה לתקנו. דפוס אשר אינו מאפשר דיאלוג מכבד של הדדיות, אלא "ריקוד זוגי" המאופיין בתוקפנות אשר מה שעומד בבסיסה - קושי בקשר אינטימי.

מה עושים?

לרוב, התנהגות תוקפנית (לא מדובר באיום ממשי על האחר לעמוד בדרישותייך, אלא בדרישה וציפיה לאמץ את נקודת מבטך) תגרום באופן טבעי לתגובה. גם כאשר נראה לכאורה שבן הזוג מסכים עם דעותייך ורצונותייך, הוא כנראה יחפש (במודע או שלא במודע) דרכים לערער את ה"נצחון" שכפית עליו. מעט מאוד אנשים מוכנים ואוהבים להרגיש מושפלים ונשלטים. לכן, כאשר אדם המרגיש כך, הוא ימצא דרך להחזיר לעצמו את מה שחווה שנלקח מהם.

התחשבות ומודעות עשויים לפתור את מה שנראה "בלתי פתיר" בעליל. זו דרך יעילה ומומלצת ליציאה מהביצה הטובענית של תקשורת לקויה. לכן, במטרה לא לגרום לאחר להרגיש מותקף ולהגיב בהגנתיות ותוקפנות. חשוב לומר באופן ברור ובהיר מה הם הצרכים והרצונות, המחשבות והרגשות. ייתרה מכך, חשוב להעביר "מסרים" מבלי להאשים, לשפוט, לפגוע ולהשפיל את האחר. אלא רק לתאר בפניו מה גורם לך לתחושת תסכול וכאב. יש לסיים את השיחה בבקשה (לא באולטימאטום) להבנה טובה ועמוקה יותר או בבקשה לשינוי מעשי כלשהו. חלק מהמודעות וההיכרות עם האחר, הוא בקשת דברים אפשריים לביצוע. לדוגמא: אי אפשר לבקש מאדם שאלרגי לחתולים, להכניס חתול הביתה. או לבקש מאדם מופנם להפוך למוחצן ולהיפך, זאת משום שזה חלק מאישיותו והוא איננו יכול לעמוד בבקשתך. יש לבקש משהו שהוא אפשרי- למתן או להיות מודע להתנהגויות פוגעות ומתסכלות. במילים אחרות, לבקש מהאחר באופן מכבד שינסה להתאים עצמו למקומות בהם יש בך רגישות גבוהה וחשובים לך.

במצבים בהם האדם השני מפר גבולות או עקרונות החשובים לך, אין "לשבור את הכלים" אלא לנסות להעביר מסר שאתה זקוק לרגישות והקשבה לצרכיך. אחרי הכל, יש לקחת בחשבון שלעיתים צרכים מתנגשים ולא תמיד האחר יכול להענות באופן מלא לצרכיך. במקרה זה, אפשר לנהל מו"מ מתוך קשב הדדי. הדבר אפשרי בתנאי שאינך עסוק רק בצורך למילוי הצרכים של עצמך, אלא מסוגל להקשיב גם לצרכיו של האחר ולנסות להתקרב לעמדותיו ורגישויותיו. תקשורת כזו עשויה להפוך את מערכת היחסים לבטוחה ומספקת לשני הצדדים ולעבוד בשיתוף פעולה, כבעלי ברית.

לא תמיד ניתן לעשות שינוי מהיר ומשמעותי. אדם המאופיין בדפוס אישיותי נוקשה ולא מתפשר, יתקשה לעשות שינוי בקלות. אדם זה יזדקק לכוחות רבים על מנת לוותר על ההגנות הנוקשות. אבל מודעות עשויה להביא אותו לשינוי הדרגתי וזהיר, תוך בדיקה מתמדת של הסביבה ושל עצמו. אם מטרתו תהיה הבאת הקשר למקום טוב ובטוח יותר, הוא ילמד אט אט "להרגע" ולנהל דיאלוג וקשר יעיל ופורה.
מודעות היא המפתח המאפשר שליטה בנטיות להתפרצות על רקע צרכים אישיים (נרציסטיים) – כאב, אכזבה, תסכול וכדומה. לעיתים קרובות בעת התפרצויות אימפולסיביות האחר אינו "קיים" כלל. הדבר היחידי המתקיים הוא אך ורק מה שמרגישים באותו הרגע, מבלי יכולת לדחות את התגובה.

אדם המודע לנטייתו הנרציסטית (בה הוא המרכז), עשוי לעשות שינוי שסייע לו לצמצם את מקומו ולאפשר גם לאדם שלצידו מקום, מתוך הבנה שהנושא נוגע לא רק אליו אלא לשני הצדדים. מודעת נוגעת לאחריות כלפי עצמך וכלפי האחר והיא הדרך לפיתוח אמפטיה – המאפשרת לראות לא רק את נקודת מבטך אלא גם של שותפך, מתוך התחשבות ברגשותיו ודעותיו. התנהגות זו מביאה לרווחה זוגית ואישית גדולה יותר. למרות זאת, אין זה אומר שחייבים להסכים לדעתו של האחר אלא לנסות להבין אותה.

חוה אוסטרובסקי, פסיכותרפיסטית MSW. בעלת קליניקה פרטית במרכז הארץ. עובדת עם יחידים זוגות ומשפחות, הנחיית קבוצות, הדרכת הסטודנטים והדרכת עובדים סוציאליים. נסיון רב במסגרת שרותי בריאות הנפש הציבוריים.

פייסבוק: https://www.facebook.com/havaosMSW

אתר: טיפול פרטני (אישי), זוגי ומשפחתי | טיפול זוגי במרכז הארץ

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב