פרשת הזנים הגנובים:
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת הזנים הגנובים: 

מאת    [ 22/12/2017 ]
מילים במאמר: 918   [ נצפה 5756 פעמים ]

 
 

גימיקים שלא יחזיקו יין.

פרשת הזנים הגנובים: בשלוש השנים האחרונות צצה מגמה חדשה אצל מספר ייננים להפיק יינות מזנים " מקומיים "

זנים שגדלו בארץ ישראל הקדומה ונשתמרו בעיקר באזור הגדה המערבית והמשיכו להיות מטופחים כענבי מאכל על ידי המוסלמים שחיו בשכם, חברון, יריחו , גליל ועוד.

מאחר ודת האסלם לא מתירה צריכת אלכוהול הענבים שימשו בעיקר לעשיית צימוקים או דבש.

היהודים שעלו לארץ במאה הקודמת לא ראו בענבים האלה איזשהו פוטנציאל לעשיית יין ולכן כל תעשיית היין הישראלית הקיימת גם כיום, קמה על קלונים של גפני בורדו ( קברנה, מרלו, פטיט וורדו, קריניאן ).

 בעשרים השנים האחרונות העולם החדש הגיע וכמובן קלונים נוספים הציפו את התעשייה. אף אחד לא העלה בדעתו לסחוט אשכולות ענבי מאכל ולהפיק מהם נוזל ליין.לפני כמה שנים בתחרות סומלייה של סטודיו אבי בן עמי פרץ לתודעה היהודית יקב כרמיזאן, יקב קתולי מהגדה המערבית שחלקו נמצא במדינת ישראל. היקב הטעים יין לבן מזן דבוקי שעורר סקרנות בעיקר בגלל הסיפור הרומנטי שלו. מנזר, נזירים, נוף עוצר נשימה, ענבי מאכל והמבקרים מיהרו לשבח ולהלל בלי קשר כמעט למציאות מבחינת טיב היין.

כמבקר יין, היין אמור להימדד על פי פרמטרים מסוימים ולא על פי  סיפור האלף לילה ולילה שלו, זו גם הייתה תחילתה של האובססיה של ד"ר שיבי דרורי מאוניברסיטת אריאל שמנסה עד היום ליהד, (להביא אותם בבריתו של אברהם )  את הזנים הפלסטינים, אצלו הכל זה פוליטיקה ואם יוכח שאלו זנים ישראלים קדומים סימנו עוד V על מפת ההשתלטות שלנו על עם אחר. מצד שני קמו מספר ייננים צעירים חובבי פרסום ויחסי ציבור וראו כי אפשר לנצל את הדבר הבתולי הזה ולעשות ממנו קרירה או לפחות כמה כתבות בעיתונים בינלאומיים שהיללו ושיבחו את " היין הישראלי החדש " ואכן התקשורת העולמית חגגה וקיבלנו פרסום עולמי מה שהעלה לכמה שעות את תעשיית היין הישראלית לכותרות.האומנם יין ישראלי חדש? האומנם זנים ששייכים לנו ? האמנם זהו במחי כתבה בניו יורק טיימס נפקיר את תעשיית היין שגם ככה נמצאת בבעיות רבות וניתן לעולם לחם ושעשועים בלי לשאול את עצמנו עד מתי יספק הלחם את השעשוע הרגעי הזה. מנסים לבנות כאן תעשיית יין  ראויה ואיכותית,  שתוכל להתמודד עם יינות העולם, האובססיה ליחסי ציבור מסוכנת, מיתוג יין חשוב ביותר אבל המוצר חייב להיות ראוי, כמה סיפורים אפשר לספר, בסופו של דבר מגדל הקלפים שנבנה יש מאיין יקרוס, אי אפשר לעשות יין שיתחרה ברמה בינלאומית. אז יקבים מגייסים את האקדמיה ולהפך ומידי פעם צץ לו עוד יקב שיוצא עם עוד גימיק, " דבוקי " " חמדאני " " גינדאלי " " דבוקי "ועוד,,, זכות הראשונים ליקב ישראלי שמורה ליקב רקנאטי שמקסם וסחט את יחסי הציבור בארץ ובעולם עם יין " מראווי וביתוני " וכאמור עשה שרות נפלא לתעשיית היין הישראלית, אחריו יקב יזרעאל עם "דבוקי " נטורל ומי יודע מה יוליד יום. בינתיים  ייננים מהיקבים השולטים בשוק ( רמת הגולן, טפרברג, כרמל, בנימינה, דלתון  ) לא ממש בהיסטריה לחפש מקורות לקבלת ענבים כאלה  אלה להפך הם יותר בקטע של " תעזוב אותנו משטויות " , לגבי יקב ברקן והיינן החדש שלו עידו לוינסון ימים יגידו אם הוא מושך לקו שהתחיל בו ברקנאטי או שגם לו לא יהיה זמן להתעסק בכל נושא הפיתוח של הזנים הללו. 

מחקר ופיתוח וחזון :

יינן שעושה משהו חדשני כי הוא מאמין בזה- מתחיל מהכרם ומהעבודה בכרמים ורק שיוצא משהו שהוא קרוב לחזון המקורי.זה יוצא לשוק וזה לוקח שנים (נטיעה, שנות עורלה,  ניסיונות ביקב וכו...) לדוגמא הפינוטאז של ברקן וגם הבלנד של המרסלן  וקלאדוק שיצאו ב 2008 אחריי שנים של עבודה בכרם, יקב רמת הגולן עם ה 2 T שלהם, גבי סדן וכרם שבו עם המודל של חקלאות בת-קיימא. היינות של רקנאטי הפציפים האלה נעשים ברובם בשלט רחוק בגלל שהיינן הישראלי לא מכיר את הכרם, הכרמים נמצאים בתחומי הרשות הפלשתינאית והענבים מגיעים דרך מתווך, אין ליינן כל אפשרות לקבל נתונים אנליטיים בזמן אמת ולאורך התקופות השונות של השנה, מצב הכרם, מחלות, הבשלות, איך גודלו, איפה גודלו / טרואר, גישת טיפול, סוג טיפול, מי אחראי על הטיפול, באיזה מים משקים ? רב ההשקיה בשטחים הפלסטינאים הם מי קולחים.לקנות ענבים סתם בלי ליווי מהכרם מצביע על נחפזות שבדרך כלל מגיע מטעמי שיווק או תזרים (תלוי ביקב), פיתוח יין חדש נוצר כתוצאה משנים של מחקר ופיתוח וכמובן חזון. 

בחירת זני ענבים גנובים:

כל אגן הים התיכון משופע בזנים קדומים, טורקיה, יוון וקפריסין יש למעלה מ 1000 זנים, חלקם הגדול נולד וגדל פה בישראל, אם תבקשו מדר' שיבי דרורי ותתנו לו תקציב אני בטוח שהוא יימצא את הזרעים של הענבים האלה בארץ ישראל ויכתיר אותם כענבים קדומים מארץ הקודש. 

טעימת היינות:

רשמים מטעימת יינות רקנאטי  ביתוני ומראווי ושל יקב יזרעאל עם "דבוקי " נטורל, יינות ממנזר כרמיזיאן ושאר היינות שיש בשוק שהרבה מהם תוצרת יקבי בית בנצרת המוצעים בעיקר לתיירים הנוצרים, אז מבחינת הפרמטרים של גוף, חמיצות, אלכוהול, פרי, סוכר ואיזון יש הרבה מאוד כלום ביין.צבע דליל, ריחות קלילים שרק נמצאים ליד הפרי, ליד העשבי תיבול, החמיצות מועטה מאוד ולא מחזיקה( קשה לי לחשוב על אוכל מתאים לרמת חמיצות כזו ), הטעמים בפה מאוד דלים, האלכוהול נעלם לאחר כמה עירסולים וטעמי חבית או שבבים נמצאים מינורית אם בכלל. נכון שביינות היותר תעשייתיים של יקב יזרעאל ורקנאטי היין מחזיק מעמד הרבה יותר מן בכוס מאשר היינות האחריםוזה העלה התהייה האם בתהליך ההכנה של הזנים הללו שילבו זנים נוספים או התסיסו על קליפות אחרות נוספות על מנת כן לנסות לעזור לזן להתמודד עם הכלום.   

לסיכום: ואני רוצה לצטט משפט של פרופסור עמוס הדס :  "את היין לא יוצרים אלא חונכים ומלווים".על מנת ליצור ולפתח זן חדש יש צורך בהשקעה מסודרת ורבה של מאמצים ומשאבים ביצירת פרוטוקולי גדול נאותים ובכך ליצור בסיס לברירת זני היין הטובים והמתאימים לארץ, אנו נוהגים בסטיכיות ובחוסר ריכוז. בטרם נאסף הידע והניסיון הדרושים להצלחת גידול זן מסוים ליין איכותי כבר אנו קופצים לניסויים בזן/זנים אחרים.

 

 

שף אלון גונן  קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia  כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו  ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור  בהארץ  און ליין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב