טיפול בשפכים תעשייתיים
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

טיפול בשפכים תעשייתיים 

מאת    [ 21/12/2017 ]
מילים במאמר: 705   [ נצפה 293 פעמים ]

 
 

הקדמה ומושגים

שפכים תעשייתיים

הם שפכים המהווים תוצרי לוואי מתהליך הייצור של מפעל או בית מלאכה מסויים. לשפכים תעשייתיים מאפייני סיכון רבים ומגוונים בהרבה מאשר לשפכים ביתיים ובמקרים מסוימים מוגדרים כחומרים מסוכנים.

חומרים מסוכנים

מאופיינים ע"י מאפייני הסיכון השונים שלהם המתוארים בפירוט ב"ספר הכתום" ומתחלקים על פי תשע קטגוריות עיקריות כשלחלקן ישנן תת קטגוריות:


    • חומרי נפץ- קבוצת חומרי הנפץ מכילה מגוון רחב של תת קטגוריות כיוון  שקרו מספר מיקרים בהם שמו חומרים מקבוצת סיכון 1 ללא תת הפרדות יחד והם הגיבו בניהם, יצרו פיצוץ וגרמו לאבדות בנפש.
    • גזים- מחולק לתתי קטגוריות של גזים דליקים, לא דליקים רעילים ועוד.
    • נוזלים דליקים- היא הקבוצה הנפוצה בחיי היומיום שלנו מאצטון להורדת הלק ועד אלכוהול(אתנול) ,ההגדרה המשותפת להם היא נוזלים העלולים להתלקח בטמפ' נמוכות יחסית למשל בנזין.
    • מוצקים דליקים
    • חומרים מחמצנים- חומרים בעלי יכולת חמצון, יש הפרדה של תת קטגוריה לחומרים מחמצנים כלליים (5.1) ופרוקסידים(5.2).
    • חומרים רעילים וזיהומיים
    • חומרים רדיואקטיביים- חומרים הפולטים קרינה רדיואקטיבית.
    • חומרים קורוזיביים- חומרים מאכלים, גורמים לפגיעות ברקמות חיות וחומרים שונים כגון אבן גיר.
    • חומרים אחרים- בפועל בקטגוריה הזאת נכנסים כלל החומרים שלא מכילים את אחד ממאפייני הסיכון האחרים. במקרים רבים שפכים.

 

מאפייני הסיכון לחומרים מסוכנים נותנים לנו מושג איך לפעול ומה לעשות כדי למנוע פגיעה באדם ובסביבה. מאפיינים אלה נקבעים לאחר מספר אנליזות של נתונים שנובעות מפרמטרים כמו ריכוזי מתכות כבדות, שמנים ושומנים, ערך הגבה (pH), ריכוז חומרים נדיפים, מיקרו-מזהמים כגון הורמונים ותרופות ועוד.

 מה הבעייתיות במזהמים כאלו?


    • זיהום מי תהום (מלחים ומתכות כבדות)
    • פגיעה ואטימה של הקרקע (שמנים ושמונים)
    • הרס של צנרת הולכת השפכים (למשל ע"י חומר קורוזיבי)
    • מיקרו-מזהמים כגון שאריות תרופות והורמונים

 

תמונת מצב כיום

כיום בארץ המודעות בנושא חשיבות הטיפול בשפכים עולה, ישנו מגוון הולך וגדל של אתרי טיפול בשפכים תעשייתיים והרגולציה הולכת ומחמירה בנושא, בשנים האחרונות הייתה קפיצת מדרגה גדולה בדרישות הבירוקרטיות דבר שמקשה מאד על מפעלים (במיוחד הקטנים) לעמוד בדרישות תאגידי המים משרד הגנת הסביבה והגופים הממונים השונים. במקרים רבים המפעל לא בקיא בדרישות הכלליות והספציפיות עבורו כגון היתר רעלים, היתר פליטה, אישורי מנהל, אישור אינטגרטיבי וכדומה. דבר זה גורם לפגיעה חמורה במפעל ומגיע לעיתים לשימועים וקנסות גדולים. בימים אלה ה"סבלנות" שהייתה למשרד הגנת הסביבה לגבי הפרות שונות הולכת ומתקצרת ואנו שומעים יותר ויותר על מפעלים שמשלמים מאות אלפי ועד מיליוני שקלים על זיהומים והפרות.

המצב כיום משתנה חדשות לבקרים יוצאים חוקים חדשים לגבי מה מותר ומה אסור. למרות השינויים הנשנים דבר אחד ברור- האחריות תמיד על יצרן הפסולת. על היצרן לוודא שמצא את הפתרון המתאים ביותר לטיפול בפסולת ובמידה ובחר לשלוח אותה לאתר טיפול הוא מחויב לוודא שהגיע ואכן טופלה ע"י קבלת ושמירת כלל האישורים .במקרים רבים מומלץ להעזר בחברת ייעוץ סביבתי כיוון שיכולה לקשר לספקים טובים ולמצוא מחירים טובים.

באירופה וארצות הברית התקינה כבר הוטמעה ונכנסו בה רגישויות רבות שעדיין לא קיימות אצלנו, בפועל כל מפעל על פי סוג התעשייה, האזור בו הוא ממוקם ויעד השפכים נקבע למי הקולחין היוצאים ממנו פרמטרים שעליו לעמוד בהם מבחינת ריכוזי מלחים, מתכות כבדות וערכים אורגניים.

דוגמא מצרפת היא מפעל לטיפול תרמי הפועל בשיתוף פעולה עמנו שמזרים את הקולחין שלו לנהר ליד כאשר ריכוז המלחים (נתרן, כלוריד...) שמותר לו עולה בסדרי גודל מהריכוזים המותרים להזרמה בארץ, הצרפתים מסבירים שהרגולציה מתחשבת בספיקות של הנהר מספיק גדולות ביחס לספיקת קולחין ומאפשרות מיהול משמעותי.

כלומר בפועל כל מקרה ומקרה נבחן לגופו.

בימינו אנו רואים בארץ ניצנים ראשונים של התאמה זאת למפעלי טיפול, למשל בהבחנה בין מפעלים המזרימים את הקולחין למט"שים לאחרים שמזרימים לבריכות אידוי ולפיכך אוסרים הגעה של שפכים מתעשיית הפרמאצבטיקה למפעלים השופכים למט"שים מהחשש שיגיע למי השקייה. עד שהרגולציה תתאים את עצמה ותרד לרזולוציות הנדרשות המפעלים והתעשייה ימשיכו לשאת בנטל.

כל עוד לא תהייה רגולציה מאפשרת שמנגישה ומקלה על המפעלים והתעשייה לגבי מה כן לעשות ואיך לעשות, לעומת מתן קנסות ללא הסברים והבהרות, השוק השחור בתחום יגדל. הפסולת תגיע למקומות לא רצויים, לשוחת הביוב, לשדה או במקרים מסוימים כמו השמן השחור מהמוסכים יוברח לשטחים ולעזה כחומר בערה על אף תכונות הסיכון המצריכות טיפול ויחזור אלינו בצורת עשן הפוגע בסביבה ובנו.

 סיכום

לסיכום לשפכים תעשייתיים מאפייני סיכון רבים ומגוונים שמצריכים טיפול והתייחסות שונה מאשר שפכים ביתיים. שפכים תעשייתיים עלולים לגרום לפגיעה במים בקרקע באדם ובסביבה ולכן יש למצוא את אופן הטיפול המתאים ביותר עבור השפכים על ידי סקר שפכים מקיף, הפחתה במקור וטיפול רלוונטי. הרגולציה בארץ מתפתחת וגדלה בשנים האחרונות אך עם זאת יש לה עדיין כברת דרך.

מייסד החברה אינג'ניר מאור דימינסקי בוגר הטכניון, בעל ניסיון רב כטכנולוג ראשי ומפתח עסקי של אחת מחברות הטיפול בחומרים מסוכנים המובילות בארץ.


 נייד: 054-7499711  https://www.sutok.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב