די כבר להתחשבן איתי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

די כבר להתחשבן איתי 

מאת    [ 18/11/2017 ]
מילים במאמר: 801   [ נצפה 1768 פעמים ]

 
 

עם מי התחשבנת היום? עם בן הזוג? הבן? הבת? הבוס? הכפיף? האמא? השכנה? 

כולם מתחשבנים עם כולם ויתכן שהיחסים שלנו הופכים קשים עד בלתי נסבלים ממש משום כך.

אנחנו רגילים להתחשבן זה עם זה ולהרוס את העולם האישי שלנו וגם העולם החברתי והמדיני שלנו. ולעיתים נראה שהתחשבנות שיש לה מחיר כספי היא הרע במיעוטו.

כי שכשמתחשבנים בין בני אדם יש ביקורת, יש שיפוטיות, יש תלונה, יש מורת רוח, יש רצון להתרחק, יש גם בקשה אך היא קבורה מתחת לטונות של תלונות, צעקות, שתיקות וכעס עד אשר קשה לה לבצבץ החוצה.

אז תגידו לי? איך הופכים את כל זה ליחסים של חיבה? של הבנה? הקשבה? ואהבה? מה יאפשר לנו להפוך אכזבה לנושא שיש לברר אותו במקום להפוך אותו להתחשבנות הרסנית?

תראו לי יחסים טובים של אמא ובת כשאחת מהן מתחשבנת עם השניה..מייד נוצרת התרחקות בין השתיים בתואנה של - את לא נותנת לי מרחב- לא רוצה לדבר איתך, מתנתקת? ולהזכיר, נתק בין הורה לצאצא יכול לכאוב ברמות בלתי נסבלות. גם בגלל הנתק עצמו וגם משום שלצד הננזף לא תמיד ברור מדוע הוא ננזף, מהי ההתחשבנות שעומדת מאחורי המשבר, מה הקשר בין מקרה כזה או אחר לקשר המשפחתי ההדוק, מדוע צריך לפרק, להתפרק, להתעלם, ואפילו לשנוא ומדוע אי אפשר היה לדבר על כך באופן פתוח. או במילים קצרות: לאן נעלמה האהבה שהייתה עד לפני חמש דקות?

והתחשבנות בזוגיות? כעס, מפנים את הגב במקום לישון כפיות, שומרים את החשבון בבטן ומגישים אותו שוב בריב הבא עם תוספות, מתובל ספייסי ובמיץ ואם לא מטפלים בהתחשבנות הזו ובסגנון התקשורת של ההתחשבנות בזמן, הדרך לפירוק סלולה.

מה לגבי התחשבנות במקום העבודה? האם מתקדמים שם כשמתחשבנים זה עם זה? מישהו משיג את מה שרוצה להשיג? אין ואפס. מקום עבודה הוא מקום של אינטרסים. עליה בדרגה, שכר, תנאים. מה יאפשר את קידום האינטרס המשותף או הפרטי כאשר היחסים השתבשו בגלל ביקורת, כעס והתחשבנות?

אז מה עושים? אנחנו בני אדם ומידה של ביקורת ושיפוטיות יש בכולנו, השאלה היא מי מנהל את מי. אלה אותנו ואת היחסים שלנו או שאנחנו מנהלים את ההתחשבנויות. מניסיוני, ההתחשבנויות מנהלות את היחסים שלנו ובהמשך - את איכות החיים שלנו היות ואנחנו חיים די גרוע כשעל גבינו יחסים שבורים או מפורקים.

אז הוחלט - נלמד לנהל את ההתחשבנויות והביקורת. איך? פשוט...לא צריך באמת טיפולים ארוכי טווח אצל דוקטורים לפסיכולוגיה.

בואו נזכור, קודם כל, שיחסים בין בני אדם ורגשות - הם לא מתמטיקה. הם לא מספרים מדוייקים וכשכך, הרווחנו. בגלל שאין המדובר במדעים מדוייקים ובמספרים שאין עליהם ויכוח - כדאי שנבין פעם אחת ולתמיד שאי אפשר באמת להתחשבן על מעשים, כוונות, רגשות של אנשים.וכשהבנו זאת בואו נתקדם לטיפים:

- בהחלטה ובמודעות להחלטה הזו. ההחלטה אמורה להיות כזו שגם אם יש לי התחשבנות עם מישהו, בעיקר אם זה מישהו חשוב, אני לא אנתק איתו את יחסי לפני שאני שואלת, מבררת, פותחת את רגשותי בפניו.

- ולפני ההחלטה? קצת בטחון עצמי ואמונה מינימלית באדם שהוא קרוב לליבכם או באדם שעובד איתכם או באדם בכלל. אמונה מינימלית שאולי היו שם טעויות אך לא הזיקו לכם במזיד. בעיקר כשמדובר באנשים יקרים לכם. האמינו בהם ואז החליטו לברר.

- ועוד לפני האמונה - זכרו שזה תמיד עניין של רשומון ואינכם יודעים מהו התרחיש שנמצא במוחו של השני. הדבר שאתם מתחשבנים עליו יכול להראות שונה לחלוטין בצד השני ויתכן והוא כלל לא רואה את מה שאתם רואים. רואים את זה במקרים רבים כאשר אחד מתחשבן, מתלונן, צועק, נעלב והשני - כלל לא מבין על מה הרעש. אז תזכרו - מה שאתם רואים מכאן, כנראה שלא רואים משם והפוך.

ולפני הרשומון, מתי יגיע היום בו נבין כולנו שאין בן אדם בעולם שחושב כמונו, פועל כמונו, רואה את מה שאנחנו רואים ושומע את מה שאנחנו שומעים כי אין עוד אחד כמונו ולכן אין עלינו לצפות שהאחר ינהג כמונו? לכן, משפטים כמו: אני הייתי עושה במקומך כך...אינם רלוונטיים בעליל. ברור? ההשוואות בין מה שאתה עשית לבין מה שאני הייתי עושה לו הייתי במקומך, הן שיקריות, לא רלוונטיות ומזיקות בענק מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא נמצא במקומו של מישהו אחר.

אז נסכם. כדי לצאת מלופ של התחשבנויות

- קודם כל נזכור שהוא או היא - אינם אני לכן הם מתנהלים שונה ממני

- זה תמיד עניין של רשומון - הדבר נראה אחרת אצל האחר. ברוב המקרים הוא לא יודע מה אתם רוצים ממנו

- בטחון בדרכי ואמון באדם השני ובכוונותיו הנקיות, לוקחים בחשבון שכאשר הוא טועה. הוא טעה בלי להתכוון להיות רע אלי.

- החלטה מודעת שאם קרה משהו - אני מבררת. ניתוק הוא לא אופציה בין בני אדם שאוהבים בינהם. אפשר לדבר על כל דבר.

והנקודה האחרונה היא - קחו את כל ארבעת הנקודות והבינו שכשאדם אוהב אתכם, לא מוותרים עליו. לא מתחשבנים איתו ללא פתרון ובכל מקרה, אהבה לא מפרקים בגלל התחשבנות. ברוב המקרים, הדברים כלל אינם שייכים ובוודאי שלא מפרקים מאומה לפני שמבררים את החשבון. זכרו שאהבה שמוותרים עליה יוצרת פצע שאינו מתרפא בקלות, אם בכלל. זכרו שאהבה ויחסי קירבה הם המצרך היחיד שלחלוטין אי אפשר לקנות אותו. אפילו יותר מבריאות שבחלקה, כן אפשר לקנות ממנה. אז דברו בינכם תמיד כדי שתוכלו להמשיך ולאהוב.

רות אפולט, אימון אישי, קבוצתי, הרצאות בנושאי תקשורת, יחסים, תוצאות ובקשר בינהם. מאמנת ומתרגלת תקשורת זוגית, הורית ואנושית בכלל.


להתחבר מחדש - דף פייסבוק


rutika2@gmail.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב