חישוב דמי ביטוח לאומי למענק חד-שנתי למי שלא עבד 

בחברה - נתנו למנהל מענק, באורח חד-פעמי, בסך 120 אלף ש"ח.

המנהל האמור לא עבד בחברה, ולא קיבל ממנה משכורת, אלא - בענייננו - הוא קיבל רק את המענק החד-פעמי הזה.

השאלות הן:

1. האם אפשר לבצע פריסת דמי ביטוח על המענק האמור ?

2. אם אי אפשר לבצע כלעיל [בשאלה 1] - כיצד יש לחייב בדמי ביטוח את המענק הזה ?

יניב גבריאל משיב:

הקדמה

ככלל, חישוב דמי ביטוח לאומי הוא על בסיס חודשי, בהתאם לשכרו של העובד באותו חודש.

עם זאת, לפי תקנות הביטוח הלאומי(1), "תשלום נוסף"(2) שקיבל העובד מחייב טיפול מיוחד כלהלן:

•  אם ה"תשלום הנוסף" נמוך ממחצית ה"שכר הרגיל"(3) של העובד באותו חודש, ה"תשלום
 הנוסף" יצורף ל"שכר הרגיל" של העובד באותו חודש, ויחדיו הם יהוו את הבסיס לחישוב
 דמי ביטוח לאומי באותו חודש.
•  אם ה"תשלום הנוסף" גבוה יותר ממחצית ה"שכר הרגיל" של העובד באותו חודש, יש לבצע
 לגביו פריסה.

 התקופה, שבעבורה נפרס ה"תשלום הנוסף", נקבעת לפי התקופה, שבעבורה משולם
 ה"תשלום הנוסף" ולפי חודש המשכורת, שבו משולם ה"תשלום הנוסף" כלהלן:

•  אם ה"תשלום הנוסף" משולם בחודש ינואר (וגם אם בחודשים פברואר, או מארס בגין שנה
 קודמת), יש לפרוס אותו על כל חודשי עבודתו של העובד בשנת המס הקודמת (לא כולל
 חודש התשלום).
•  אם "התשלום הנוסף" משולם בכל חודש אחר, יש לפרוס אותו על כל חודשי עבודתו של
 העובד בשנת המס השוטפת (כולל חודש התשלום).

משמעותה של הפריסה היא חלוקת ה"תשלום הנוסף" במספר חודשי העבודה של העובד בתקופת הפריסה, הוספת המנה לבסיס לחישוב דמי ביטוח לאומי בכל אחד מחודשי הפריסה, וחישוב דמי ביטוח לאומי לחודשים שבטווח בכפוף לשינויים.

על פי רוב, הפריסה גורמת להגדלת דמי ביטוח לאומי (לעומת חישוב לאותה המשכורת, ללא ביצוע פריסה), בעקבות "הכנסת מקסימום", שבעבורה משולמים דמי ביטוח לאומי.

עם זאת, לעובדים ששכרם נמוך יותר מ"מחצית השכר הממוצע", הפריסה דווקא גורמת להקטנת דמי ביטוח לאומי, בזכות הפרוגרסיביות של דמי ביטוח לאומי.

מודגש בזה, כי לא ישולמו בעד ה"תשלום הנוסף" דמי ביטוח לאומי, בעבור חודשים שבהם הגיעו לעובד דמי פגיעה, דמי לידה, שיקום מקצועי(4).

שאלה 1:

מחד גיסא, לא סביר שמנהל שכיר בחברה לא עבד בה בפועל, ומאידך גיסא, החברה משלמת לו משכורת בסכום שנתי, ובעבורה הוא ישלם דמי ביטוח לאומי בעד כל חודשי השנה (לפי שיעורי דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר).

לפיכך, אין לבצע פריסה של "מענק שנתי", כאמור, לכל חודשי השנה.

שאלה 2:

בהנחה כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המנהל לבין החברה - יש להנפיק לעובד תלוש משכורת ע"ס 10,000 ש"ח לכל חודש, ובאופן זה לשלם בעדו דמי ביטוח לאומי. כמו כן יש להגיש טפסי 102 מתוקנים לכל השנה.

לטעמי: מצבו של עובד שכיר, כאמור, היה בכי רע, אם הוא היה נזקק לתשלומים מאת המוסד לביטוח לאומי (כגון: דמי פגיעה בעבודה, תגמולי מילואים, דמי אבטלה, דמי לידה וכו'), שכן המוסד לביטוח לאומי היה טוען (ובצדק), שהבסיס לתשלומם חסר, או שאינו קיים.

הפניות המשיב:

(1) תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מדמי ביטוח), התשנ"ה-1995.

(2) "תשלום נוסף" - שכר הניתן לעובד, נוסף על השכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס, או כמענק השתתפות ברווחי המעביד, ולמעט הפרשים.

(3) "שכר רגיל" - שכר, שנהוג לשלמו לעובד מדי חודש.

(4) סעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי, נוסח חדש, התשנ"ה-1995.