סיפורי סבתא - ביטי מזלזל או מכבד? 

סיפורי סבתא, מה מעיד הביטוי על מעמדה ומקומה של הסבתא במשפחה? נדמה כי הביטוי סיפורי סבתא בעיקר מתחבר להקשרים מבטלים, סיפורי מעשיות,  סיפורים שאין להם שום אחיזה במציאות  ואין בהם חשיבות. סיפורי סבתא, האם ההקשר המבטל מעיד על מעמד הסבתא? האם לנימה המבטלת גם הקשר מגדרי? האם באמת סיפורי סבתא רק בעל הקשר מבטל או האם נוכל למצוא את הביטוי גם בהקשר מכבד? האם ביטויים כמו "ספר לסבתא" ו "תרופות סבתא" גם הם בעלי הקשר מבטל ומזלזל ונובע ממעמדה של הסבתא במשפחה?

בתרבות האנושית עד לא מזמן, הזקנה הקנתה מעמד של כבוד למי שזכה להגיע לגיל הזקנה. בתנך הזקנים היו מכובדי העדה ומנהיגיה. גם בימינו בחברות השומרות על צביון פטריארכלי יש לזקנים מעמד של כבוד, הערכה ולעתים של פוסקי הלכה בנושאים שונים. אך האם הכבוד והמעמד הרם היה גם הוא מגדרי והיה דבר שרק גברים זכו לו, או גם האישה הסבתא זכתה למעמד בזכות גילה או אפילו בגלל היותה בת זוג? נראה כי לסבתות שלכאורה לא נכללו ואינן נכללות במעמד זקני העדה, זקני העיר או זקני הכפר, בהחלט היה מעמד, דעתן ודבריהן החכמים הוצגו באמצעות בעליהן, שכן "כבודן של בנות מלך פנימה". השמעת הקול הנשי באמצעות בעליהן, הסבתות בהקשר שלנו , היה כנראה פרקטיקה רווחת בחברות פטריארכליות רבות ולא רק בחברה היהודית הדתית.                       לסבתא מעמד ותפקיד בחברה. הסבתא היא עמוד התווך של המשפחה. היא נשוא הערצה של הסביבה הקרובה בקהילה שבה היא חיה. בחברות רבות היא לקחה על עצמה או קבלה עצמה את התפקיד ההורי במקום בניה ובנותיה, היא גדלה את הנכדים, דבר שאפשר במקרים רבות את הקיום של המשפחה כשההורים עובדים למען הקיום. במשך הזמן לקיחת התפקיד ההורי שנתה את אופייה ואת סיבותיה הקיומיות לסיבות יותר חברתיות ומאפשרת לילדיה בניית קריירה והתפתחות אישית. תופעה זו פחות שכיחה בשנים האחרונות מאחר והסבתות בעצמן הפכו יותר עסוקות אם בקרירה ואם בפעילות חברתי או התפתחות אישית.

ואם נחזור לשאלה האם הביטויים, סיפורי סבתא, תרופות סבתא או "ספר לסבתא", נושאים אופי מבטל או מזלזל, התשובה היא אמביוולנטית. בפולקלור הם נאמרים בהקשר מבדח המפקפק באמיתות של הסיפורים, הם מעשיות, מתייחס לתרופות כאמונות תפלות: אם לא יועיל לא יזיק, ואם לא מאמינים לך אתה נשלח לספר לסבתא, כי בתמימותה היא תאמין לך. מצד שני סיפורי סבתא הם פשוטו כמשמעו, הסיפורים המשפחתיים אשר הסבתות זוכרות ומספרות, התרופות אותן אנו  מכנים תרופות סבתא הן תרופות עממיות המבטאות חוכמה וידע מצטברים. תרופות אלה נחקרות וזוכות למקום של כבוד בעולם הרפואה ורבות מהן מתועשות ועוברות למדף התרופות הקונבנציונליות.

לסכום למרות שנשמעת נימה מזלזלת בביטי סיפורי סבתא יש לו גם מעמד של כבוד כמקור של ידע, חוכמה, ניסיון מצטבר ושל סיפורים שהיו וטוב שיסופרו.